שלום לכולם.
כפי שאולי אפשר היה להבין מפוסט התמונות האחרון שלי, כעת יש לי אינטרנט חופשי חופשי והואיל וכעת לילה ובחוץ קר וגשום (הגשם לא הפסיק לרדת מאז הבוקר והטמפרטורה פה בסיאול נמוכה מעשרים מעלות), אז אני יכול לשבת מעט ולקשקש מעט על הא ועל דא...
ובכן, אחד הדברים ששמים לב אליו בטיולים שנעים בהם ממקום לינה אחד לשני ועוברים ממדינה למדינה, זה שבכל התפסים שממלאים צריך למלא OCCUPATION, או בשפת הקודש - עיסוק. בשלב מסויים זה מתחיל להמאס, אז החלטתי שבפעם הבאה, בבדיחות הדעת, אמלא Palestinians (או בעברית פלשתינאים), סתם לצורך משחק המילים המשעשע והאירוניה שבמעשי ישראל מאז יולי 1967.
אז איך פה בדרום קוריאה אתם שואלים? ובכן, גשום, קריר ומזכיר את יפן... למעט בתוך המקדשים, כי כאן בקוריאה, הם מלאים פסלים וביפן המקדשים הבודהיסטים מכילים מעט פסלים (ומקדשי שינטו, הדת שמקדשת את הקיסר, ריקים מפסלים לחלוטין).
מבחינת המכוניות שנוסעות בכבישים, הכל כאן קוריאני!!! כלומר אחת למאה מכוניות, אפשר למצוא איזה רכב אירופאי לישועה, אך ככלל, כל המכוניות כאן תוצרת קוריאה. והמבחר מרשים יותר מבארץ, אבל לא בהרבה, כמו ביפן, שם כמעט ולא רואים מכוניות יפניות שמשווקות גם בישראל, אלא הכל דגמים מיוחדים לשוק היפני.
מה שאנחנו מכירים בארץ כחברות אלקטרוניקה ותו לא, הם תאגידי ענק... למשל LG זו גם רשת מרכולים (סופרמרקטים), תחנות דלק וכדומה. ל-SK יש הרבה מאוד תחנות דלק ול-SAMSUNG, מלבד מוצרי אלקטרוניקה יש גם חברת ביטוחי חיים. ואלו רק מספר דוגמאות. בכל מקרה, קוריאה נראית כ"יפן לעניים", לא שיש בזה משהו רע, אבל בכל זאת, אחרי הדבר האמיתי, מעבר להרים מוריקים, יערות ומזג האוויר נפלא (לדעתי כמובן), אין כמו יפן... אין ספק שאני עוד אחזור לארץ השמש העולה...
וזהו, כבר מאוחר ומחר אני רוצה לבקר בארמונות סיאול. אז שיהיה לכולם שבוע מהנה.
אלעד סיאול