הרעות (או הראות)
בהשוואה למקומות מסויימים בסין, חיפה, הנחשבת לאחת הערים המזוהמות בישראל, היא ממש כפר קטן ורגוע בלב שוויץ.
אבל אנחנו חיים בישראל, לא בסין ולכן נתייחס אל חיפה בסטנדרטים המקומיים - חיפה עיר מזוהמת בד"כ והראות בחיפה, רוב ימות השנה די גרועה.
ביום שבת האחרון, הלכנו אנה ואני לים. לא ממש תכננו ללכת לים, הלכנו לאכול צהריים במסעדה, לפני שהיא מתחילה את הקורס, מזג האוויר היה כל כך נפלא והיינו כל כך קרובים לחוף, אז החלטנו ללכת ולשבת מעט בים, כי יותר מידי זמן לא היה לנו.
הראות הייתה כל כך נפלאה, הר הכרמל נראה חד וברור מאי פעם. כשעלינו בחזרה ונסענו על רכס הכרמל, שדרות אבא חושי, נוף המפרץ נתגלה לעינינו, כאשר באופק ניתן היה לראות את הגליל במלוא יופיו ואת ראש הנקרא ניתן היה לזהות בנקל בבירור.
אך, לו כל הימים היו שבת שכזו, אחרי ארבעה ימים של חג ומועד, כך שהמפעלים פועלים במתכונת המצומצמת ביותר והאוויר בחיפה נקי ולא מזוהם.

מפרץ חיפה היום בשעות בין הערביים
ארץ מיניאטורית
היום השקפתי ממרומי הר הכרמל, צפונה, אל עבר הקריות, עכו ונהריה, מפני שהראות עדיין הייתה טובה ומפעלי חיפה טרם הספיקו לטנף את האטמוספרה.
אני רגיל להשקיף על הנוף הזה, עשיתי זאת כל כך הרבה פעמים בחיי ואחרי כל כך הרבה פעמים, עדיין סבור שמדובר באחד המקומות היותר יפים בעולם (לא הכי יפה, אבל בכל זאת, לא מדובר במקום משעמם או מכוער).
אבל עכשיו, אחרי שהשקפתי על שנגחאי מלמעלה וראיתי בתים גבוהים בהרבה עד מעבר לאופק, כנ"ל בטוקיו, כנ"ל בסיאול וכנ"ל בבייג'ינג, הקריות נראות לי ככפרים קטנטנים, עכו ונהריה גם כן, אפילו קטנים יותר וכל עמק זבולון נראה כמו אזור בלתי מיושב, בהשוואה למגה-פוליס שחזיתי בהם.
בכל מקרה, אני שם כאן תמונה שלי משקיף על שנגחאי - סין, שצולמה בסוף אוגוסט.

אני משקיף על שנגחאי...
לעצום עיניים
ידעתם שסטודנטים עיוורים באוניברסיטת חיפה זכאים לקבל פטור משכר לימוד למשך שש שנים בתואר הראשון וארבע שנים בתואר השני?
עם כאלו הטבות, אני מוכן לעצום עין, אפילו שתיים...
כללי אצבע - כיצד לגרום לאישה זרה להרגיש
טוב, אז אתם רואים אישה עם ילד קטן ברחוב, יש לכם מספר דרכים לפנות אליה...
אתם יכולים להגיד "אחיך הקטן חמוד מאוד" ולגרום לה להסמיק, שהרי היא הסבתא שלו...
אתם יכולים להגיד לה "הבן שלך חמוד מאוד" ולגרום לה להרגיש טוב עם עצמה, שהרי היא הסבתא שלו...
וכמובן, תמיד אפשר להיות אכזריים ולהגיד לה "הנכד (ואפשר להפליג ולומר "הנין") שלך נראה חמוד" ולגרום לה להרגיש זקנה בלה, שהרי העולל הצעיר הוא בנה או לכל היותר אחיה הקטן.
לעזאזל, למה אני חושב על דברים שכאלה כשאני נוהג?
וזהו להפעם (אני כותב יותר מידי, מה שעומד להסתיים בעוד זמן קצר [ובתקווה שאמצא את הכוחות לכתוב על הטיול לסין]).
אלעד