|
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 6/2003
חזרתי (מגרמניה, שוויץ ואוסטריה) לכל המתגעגעים והמתגעגעות, הנה אני, שוב כאן על אדמת ארץ הקודש... אחרי עשרה ימים של העדרות לגרמניה, שוויץ ואוסטריה (נו, אז תהרגו אותי כי באופן ספונטני ביליתי כמה שעות במולדתו של ארנולד שוורצנגר) אני שוב כאן. מחר, בעוד פחות מ-24 שעות, אחותי תהיה נשואה, כך שהרבה זמן לעדכן, אני מניח שלא יהיה לי (למרות שכפי שאני מכיר אותי, אני עשוי להפתיע ולכתוב עוד עשרה פוסטים עד אז).
אז אספר בקצרה שהיה מעולה, פשוט מעולה, אתמול צעדתי בגאווה במצעד הגאווה של ברלין ואמנם אני לא נמשך לגברים, אבל אני בהחלט תומך נלהב של הקהילה ההומולסבית, הם פשוט אנשים שעושה רושם שהם נהנים מהחיים... יצא להגיע למהירות המקסימלית בפיאט ששכרנו (שלמי שמתעניין זה משהו כמו 198 קמ"ש). ישנתי בהילטון ברלין (איזה סטייל, למרות שכבר יצא לי לישון בעבר בהילטון פאריז, כך שאני כבר רגיל, הא). יצא לי לעבור את הבדיקות הבטחוניות החטטניות ביותר בעולם ובין השאר שיפתחו לי את המזוודה אחרי השיקוף בפרנקפורט ולהחקר על ידי איש ביטחון זועף בנתב"ג (אני עוד ארחיב על זה, אויש, לא הספקתי להיות בישראל רבע שעה וכבר יש לי עוד חומר משובח למה לא כדאי לחיות פה).
בקיצור, יש לי עוד המון חוויות, סיפורים ושטויות נוספות לספר ואני עוד ארחיב על כך בזמן הקרוב (אני מקווה שזה לא ימתח על פני משהו כמו שבוע, כפי שהיה אחרי הטיול שלי לדרום אפריקה, אלא אני אכתוב על כך פעם אחת ודי). אז בינתיים, אני מקווה שהחום והלחות לא ישברו אותי, כי בינתיים עושה רושם שמזג האוויר פה בסר (ויכול להיות שהעובדה שנחיתה בשעות הערב המאוחרות הטעתה אותי ומזג האוויר השורר פה נורא כפי שכבר טרחו להשיב על שאלתי). אז שיהיה לכולנו טוב ושמח, כפי שלי היה בעשרת הימים הנפלאים שעברו עלי (למעט אח שלי, שממש לא כיף לטוס איתו ונראה לי שזו הפעם האחרונה שאני טס איתו [ושוב, אני ארחיב בקרוב]) אלעד
| |
|