ישראל מוציאה הרבה כסף על ביטחון
זה לא סוד (בחיי, זה כתוב בעיתון) שישראל היא אחת המדינות הבזבזניות ביותר בכל הקשור לביטחון המדינה...
כנאמר "על ביטחון לא חוסכים" (כי הרי ברור שמי שאומר את זה, לא משלם על כך מכיסו).
וכך ישראל, בלי שום פרופורציה למדינות מערביות (וגם מדינות ערביות ומדינה פרסית אחת באזור) מוציאה 10% מהתל"ג שלה על מרוץ חימוש מטורף וכמובן תשלומים להרבה מאוד אנשי קבע ותיקים וגמלאי מערכת הביטחון.
ואחרי הנתונים האלה, המובאים אלינו באדיבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נסו לחשוב רגע כיצד אנשים בעולם שנחשפים לנתון שכזה עשויים להגיב...
מדינה שמשקיעה כספים כה רבים בתקציב הביטחון, בעוד שכנותיה משקיעות הרבה פחות...
האין זה מראה על אגרסיביות מסויימת?
את המסקנות כל אחד יכול להסיק בעצמו.
רק שאני לא ממש קונה את העניין שאנחנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים, כסיבה מספיק טובה להעניק תנאי פרישה כל כך נוחים לאנשי קבע....
(וגם בעניין כמות אנשי הקבע וכמות הנשק יש לי לא מעט טענות, אבל קטונתי לבינתיים)
הצבא החפיפניקי בעולם
לקרוא את הסיכום של דו"ח מבקר המדינה ולהתמוגג...
אז צה"ל אולי מגן עלינו מפני טרוריסטים וצרים אשר קמים עלינו להשמידנו, אבל בו בזמן צה"ל מטנף ומזהם את מדינתנו, כך שבעוד כמה שנים, אולי לא תהיה לנו באמת סיבה להגן על ארצנו המזוהמת...
כן. הואיל ואפשר לעשות הכל (כמעט) בשם "ביטחון המדינה" ואפילו אפשר לא לעשות כלום, בשל אותן סיבות בדיוק, בצבא ההגנה לישראל לא ממש מקפידים לגבש תקנים הנוגעים לעניינים שנוגעים לאיכות החיים של כלל אזרחי ישראל, לא מקפידים להשקיע תקציבים במניעת זיהום הסביבה ובכלל, נראה כאילו במערכת הביטחון הישראלית מצפצפים על כל מה שלא לובש כאפיה ויש לו רובה או חגורת נפץ, כי לא מדובר בנושא פופולארי שמביא תקציבים לצבא...
עוד דבר שמבקר המדינה העלה בדו"ח האחרון הוא אי הסדרים שקיימים בגלי צה"ל (שהואיל ומדובר בנושא חביב שאני אוהב להתנגח בו, אכתוב עליו גם אח"כ מזווית אחרת). בגלי צה"ל לא בדיוק מנהלים מעקב שוטף אחרי שעות העבודה של האזרחים שעובדים במקום (מה שאומר שהם יכולים לעבוד מעט ולקבל הרבה), לא ממש יודעים לשמור על חומר מוזיקלי והקלטות שידורים (מה שאומר שכל חייל המשרת בתחנה יכול "להשאיל" דיסק נדיר לתקופה בלתי מוגבלת וכל מיני הקלטות של שידורים היסטוריים עשויות ללכת לאיבוד, או סתם להיאכל על ידי עכברושים) ואת ענייני התקציב בתחנה מנהלים אנשים שכל קשר בינם לבין העבודה מקרי בהחלט.
כמובן שאח"כ אין להתפלא ש"מפקד" התחנה בוכה שאין לו מספיק כסף כדי לרכוש מוזיקה והוא מאיים איומי סרק להשבית את שתי תחנות הרדיו הצבאיות - גל"צ וגלגל"צ.
עוד מותח מבקר המדינה ביקורת על הטיפול הרשלני ב"ספורטאים מצטיינים", במעקב מי באמת זכאי לקבל הכרה כ"ספורטאי מצטיין" (כיום, שחקני כדורגל חובבניים יכולים להיות מוכרים ככאלו, בעוד אתלטים יכולים לשכוח מכך) ובפיקוח על התנאים אותם מקבלים אותם "ספורטאים מצטיינים", כלומר מספר ימי חופשה, תשלומים וכדומה.
המבקר נוגע בעוד מספר עניינים אשר עיקרם ליקויים בצה"ל ובמערכת הביטחון, אבל בסופו של דבר, לא משנה מה הליקוי שנמצא, מה מידת חומרתו ומה בפועל קרה, תגובת דובר צה"ל היא שבדיוק מתגבשת תוכנית לשיפור המצב, שהנושא עומד בראש סדר העדיפויות של צה"ל ושבעצם צבא ההגנה לישראל פועל כנדרש במסגרת החוקים והמגבלות.
ועל זה כל מה שיש לי להגיד - בטח!
גל גל גלגלץ
באחת הנסיעות שלי באוטו, כאשר ברוב עוונותיי האזנתי לגלגלץ ולא לאחד הדיסקים שבאוטו, "זכיתי" לשמוע את האחד ההסברים על כך שלאחר תום השעה הנוכחית, בה תוכנית X משודרת, תשודר תוכנית Y, עם מגישה שונה.
לפתע הכל התבהר!
הבנתי שבעצם לא משנה מי המגיש/ה בגלגל"ץ ולא משנה בכלל מה השעה או מה שם התוכנית, תמיד הכל אותו הדבר...
מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בין "אוטונומי" (או "אוטו נעמי") לבין "שתיקת הכבישים" או "הבחירות"?
אין!
אולי "הקצה" מאכלסת סוג מוזיקה מעט שונה, אבל בכל שאר התוכניות, המגישים מדברים באותו אופן, המוזיקה היא אותה מוזיקה והדיווחים חוזרים בכל רבע שעה, לאחר שלושה שירים...
די מונוטוני בשביל תחנה סטריאופונית, לא?
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
בימים האחרונים יצא לי לראות מספר פעמים עובדים זרים, בעיקר עובדות פיליפיניות (הפיליפינים זו מעצמת פועלים זרים, אשר שליש מכוח העבודה במדינה, יוצא את גבולות המדינה בעידוד המשטר, על מנת להרוויח מטבע חוץ ולשלוח את הכסף בחזרה הביתה, כדי שמשפחתו תוכל להתקיים).
בימים עברו הם נראו לי חריגים, בעלי מראה מוזר.
אבל אני מוכרח לציין שיותר מחודשיים במזרח הרחוק עשו את שלהם וכעת כאשר אני רואה עובדות פיליפיניות, אני מרגיש כמו בבית...
בכלל, כל האנשים האלה עם העיניים הכחולות, השיער הבהיר, או סתם בלי עיניים מלוכסנות, לא נראים לכם מוזר?
גוש קטיף מאז ולתמיד
בימים האחרונים יוצא לי לראות הרבה דגלונים כתומים על מכוניות, עליהם נכתב "גוש כתיב לנצח נצחים".
מעבר לעובדה שאני חש דחף עז להוסיף "נפרדים מ" בתחילת המשפט, אך אני עוצר עצמי מפני שמדובר בוונדליזם, אני מתפעם כיצד כל פעם, כאשר אנשים לא באמת מאמינים במשהו, הם כותבים אותו.
העם עם הגולן?
עד מתי?
אגב, את ימית כבר החזרנו...
זו לא גזענות...
נו, אז מה אפשר להגיד על זה?
האין זו גזענות לקבוע שאנשים מסויימים (נכנה אותם ערבים), אזרחים, לא יוכלו להתגורר במקומות מסויימים במדינתם, שתושבים אחרים כן יכולים?
כמובן שאסור להשוות בין הצעת חוק זו, או הצעות חוק ברוח דומה שנחקקו באחת הערים התרבותיות במדינת בוואריה שבגרמניה של סוף שנות השלושים של המאה העשרים, אשר קבעו שאנשים מדת (או גזע אם נרצה לדבר על גזענות) מסויימת לא שווים לאנשים בני הדת (או הגזע) השלטת במדינה, אסור להם להינשא עם בני הדת השלטת ורצוי שלא יראו בציבור, באותם מקומות בהם בני הדת השלטת מבלים.
אבל לצערי, אם אשווה בין גרמניה של 1938 לישראל של 2004, אני ארגיז הרבה אנשים, אזכה לבוז וקיטונות של ביקורת ובכל מקרה, אני אישית לא שלם עם האנלוגיה, מפני שהיא אינה מדויקת לחלוטין.
לכן לא אשווה.
ברכות לסיום (בתקווה שמותקנת אצלכם יפנית על המחשב)
עד כאן להפעם
エラード
(זה אלעד ביפנית (במערכת הכתב Katakana שהיא מערכת הכתב היפנית לתעתיקים מילים לועזיות) ותודה לאיה [あや])
(אגב, במערכת הכתב קאנג'י [ KANJI הכתב הסיני של היפנים] זה 恵羅努, כאשר 恵 משמעותו ברכה, 羅 משמעות משי יפהפה ו-努 פירושו מאמץ, אבל בתכלס, כותבים ככה רק כי זה נשמע דומה לאלעד )
(ואם במערכת הכתב HIRAGANA [מערכת הכתב היפנית הייחודית רק ליפן ומילים יפניות] חשקה נפשכם לקרוא את שמי, הרי שכותבים אותו כך : えらーど. אוך, כמה נפלא שליפנים שלוש מערכות כתב שונות)
להלן סקרין שוט של הפיסקה האחרונה, לטובת אותם אנשים שמערכת הכתב היפנית לא מותקנת אצלם או סתם נתקלים בבעיות בקריאת הפיסקה האחרונה כהלכה :
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
