בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

השנה 1936, ברלין, בירת הרייך השלישי הגרמני מארחת את המשחקים האולימפיים.

השנה 2008, בייג'ינג, בירת רפובליקת העם של סין מארחת את המשחקים האולימפיים.

שבעים ושתיים שנים מפרידות בין האולימפיאדה הידועה לשמצה בברלין בירת גרמניה שהייתה בזמנה אירוע המשחקים האולימפיים הגדולים לבין האולימפיאדה המתקרבת אלינו בעוד פחות מארבע שנים בבייג'ינג בירת סין.

שבעים ושתיים שנים ועל אף הזמן הרב שחלף וחרף ההבדלים בין שתי האומות המארחות, אני מאתר מספר קווי דמיון בין המשחקים האולימפיים של אז לאלו של שנת 2008.

ב-2008 כמו ב-1936, אלא אם יתרחש שינוי מפתיע במשטר בסין (יתכן ומותו של זיאנג זמין, האיש ששולט בסין או של נשיא סין, הו ג'ינטאו [HU JINTAO] עשויים להביא לשינוי קיצוני בתפישה הסינית ובהתנהלות המדינה המאוכלסת בעולם [אני מניח שאם הייתי בוחר לרשום מיושבת, היה ניתן לפרש זאת גם בהיותה המדינה המאוכלסת ביותר, אבל גם המדינה שמדיניותה היא השקולה ביותר ולכן בחרתי במילה מאוכלסת ולא מיושבת]), הרי שקיימים מספר מאפיינים דומים בין אולימפיאדת ברלין לאולימפיאדת בייג'ינג.

שתי המדינות, גרמניה של שנות השלושים וסין של העשור הראשון של המילניום השלישי, אינן מדינות דמוקרטיות.

גרמניה של 1936 נפלה לידי המשטר הנאצי שלוש שנים לפני כן, בשנת 1933, כאשר הרפובליקה הסינית מבוססת כמשטר בלתי דמוקרטי מאז הכרזת הרפובליקה על ידי מאו טסה דונג בראשון באוקטובר 1949.

שני האירועים - אולימפיאדת ברלין ואולימפיאדת בייג'ינג, אמורים היו או יהיו האירועים המרהיבים, הגרנדיוזיים, המרשימים והמושקעים שנעשו עד תקופתם.

שתי המדינות, סין דהיום וגרמניה דאז, הנן מדינות בעלי רצון להתרחב על חשבון שכיניהן. גרמניה שתכננה ובסופו של דבר פלשה וכבשה את שכנותיה מכל עבר וסין שמאיימת במשך שנים לקחת את השליטה על האי טיוואן, כבשה את טיבט ומנסה לזרוע אימה על שכנותיה.

סין בימינו, כמו גרמניה של אז, הנה מדינה ששמירה על זכויות אדם היא ממנה והלאה. בין אם אלו הוצאות להורג של מתנגדי משטר והטלת משטר פחד על האזרחים ובין אם מדובר בהדגשת הערכים הלאומיים יתר על מידה (אבל זה לטעמי האישי בלבד), מה שמוביל לגזענות.

היום כמו אז, רואה המדינה המארגנת את המשחקים, את אירוח כקרש קפיצה תעמולתי אדיר, אשר יעזור לשנות את דעת הקהל העולמית כנגד המדינה.

אם זו גרמניה הנאצית שלקראת המשחקים האולימפיים של 1936 דאגה להצניע את הגזענות הרובצת בחובה, על ידי הסרת שלטי תעמולה גזעניים (כנגד יהודים בעיקר) שהיו עשויים לעורר את דעת הקהל בעולם ואם זו סין שיותר מארבע שנים לפני יריית הפתיחה למשחקים ממרקת את העיר, מלמדת את ההמון (או מיליונים מנציגיו) אנגלית והורסת רובעים שלמים של בירת סין על מנת לבנות מתקני ספורט, גנים ציבוריים ומתקני אירוח לספורטאים הצפויים להציף את בירת סין ב-2008.

ולמה בעצם ניגשתי לכתוב את הדברים האלה, כעת כאשר המשחקים האולימפיים של אתונה נשכחו, במשחקים של ברלין הם עוד אירוע בהיסטוריה שהביאה למלחמת העולם השניה וחוץ מכמה מיליוני אנשים בסין אף אחד לא באמת מתרגש עדיין מהאולימפיאדה הצפויה בבייג'ינג?

ובכן, בביקורי האחרון בסין, שמעתי לא אחת תיאוריה מעניינת (ובודאי שאינה מבוססת) על כך שלאחר שסין תרגיש יותר ביטחון לפעול כמדינה חזקה, דבר שייקרה ודאי לאחר טקס הנעילה של האולימפיאדה בשנת 2008, על מנת לחסוך פרובוקציות שיגררו אי נעימויות לצוות הדיפלומטי הסיני ברחבי העולם, תפעל סין בכוח על מנת להשיב לתחומה את האי הטיוואני הקטן והשורר. למען יראו וירעו, למען ידעו כולם ש"אסור להתעסק עם סין"...

הדמיון (המפחיד משהו) למקרה הגרמני והידיעה שסין בוודאי לא תהיה שמחה בחלקה לאחר סיפוח טיוואן למדינת האם, אלא תשאף להגדיל את שטחה, כוחה ויוקרתה, מעוררים מחשבות שאולי אינן סימפטיות.

אין ספק שהמשחקים האולימפיים היוו מאז ומעולם הרבה מעבר לספורט - מנוף כלכלי ופוליטי בידי המדינות המארחות (יש צורך להזכיר את הזינוק האדיר בסיאול של אחרי 1988, ברצלונה של 1992 ושאר המדינות שאירחו את המשחקים לפני כן וגם אחרי כן?). השאלה היא האם מדובר בניצול לגיטימי ותמים, או בניסיון להסיח את הדעת ממעשים אחרים, נעימים הרבה פחות מהפרכת יונים בטקס פתיחה מרגש וריצות למרחקים שונים.

אני מניח שימים יגידו.

הסיבה שהחלטתי אגב לכתוב את הדברים הנ"ל דווקא כעת ולא לדחות אותם למועד מאוחר יותר, הם כמובן העובדה שרק לפני פחות מחודש עוד הייתי בבייג'ינג בירת סין ועקבתי אחר ההכנות לקראת המשחקים האולימפיים העתידיים והעובדה שלפני מספר ימים ראיתי את הסרט "היטלר - קריירה" אשר מספר על השלבים בבניית הקריירה של היטלר, המפלגה הנאצית והתהליכים אשר הובילו לפרוץ מלחמת העולם השניה, אשר הייתה אחראית באופן ישיר על מותם של עשרות מיליונים ברחבי העולם, פציעתם של עוד עשרות מיליונים וסבל עד אין קץ למאות מיליונים אחרים אשר חוו את טראומת המלחמה וסבלו עד יום מותם, חלקם עדיין חיים איתנו ונושאים איתם את הצלקות שהותירה המלחמה הנוראה מכל.

בסרט, בין יתר עשרות ומאות האירועים שהובילו למלחמת העולם השניה, מוצגים גם המשחקים האולימפיים של ברלין בשנת 1936, כאשר אני מוכרח לציין שהמראות מאז, אשר לא הייתה זו הפעם הראשונה שאני רואה אותם, נוסף על המראות שראיתי והדברים ששמעתי בסין, הציתו בי את הניצוץ והביאו לחיבור הזה, "מברלין עד בייג'ינג".

ובאותו הקשר, נקודה קטנה של נוסטלגיה, מי לא זוכר (או יותר נכון שמע, כי אחרי ככלות הכל רובנו לא זוכרים יותר מידי אירועים מ-1936 באופן ישיר) את זכייתו בזהב של ג'סי אוון (Jesse Owens), האפרו-אמריקני שזכה בזהב והיטלר לא היה מוכן להעניק לו את המדליה, בהיותו שחור, מה שסותר את תיאורית הגזע הארי העליון שהנאצים כל כך ניסו לטפח.

האירוע הפך לאחד הסמלים הבלתי נשכחים של אולימפיאדת ברלין והמשחקים האולימפיים בכללותם.

מעניין אם יהיו לנו אירועים דומים גם בביג'ינג.

אתרים רלוונטיים

אנטישמיות והמשחקים האולימפיים של 1936

האתר הרשמי של המשחקים האולימפיים בברלין

האתר הרשמי של המשחקים האולימפיים בבייג'ינג

ג'סי אוון בזינוק לזהב

תמונה שצילמתי בחזית המוזיאון הלאומי של סין ליד "כיכר טיאן-מן" בספטמבר 2004