| 7/2003
סיפורים שונים ומשונים
סיפורי גבינה (ושיעור היסטוריה בגלידה)
אתמול ערכתי קניות בסופר עם אח שלי, בעיקר כי הלכתי לקחת תמונות שהדפסתי באותו סופר מהטיול בגרמניה.
לאחר שבדקנו מה ההפרש בין גבינה מגוררת לגבינה צהובה שאינה מגוררת (כמעט פי שתיים אגב), הציעה לנו מוכרת הגבינה, "גבינה חדשה, זולה מיובאת מצרפת".
לאחר טעימה, והתפלאות כי גבינה מצרפת היא גם כשרה וגם זולה יותר מאחותה הישראלית, ביקשתי לראות את האריזה של המוצר.
לאחר התבוננות קצרה, התברר כי הגבינה הצרפתית, היא בעצם גבינה תוצרת אורוגווי, כאשר המשרדים של החברה הם בצרפת. יחי ההבדל הקטן.
אמרתי את זה למוכרת, והיא אמרה שפשוטזה מה שאמרו לה והיא לא טרחה לברר...
מוזר שאני בהתבוננות שערכה מספר שניות, גיליתי את מה שהיא לא טרחה לברר במשך ימים רבים שהגבינה הייתה מונחת מתחת לאף שלה (ובאמת היא הייתה מונחת מתחת לאף שלה ואין מדובר במטאפורה).
זה מזכיר לי שלפני כמה שנים, ערכתי עם אבא שלי קניות בסופר. באותה עת נכנסו לשוק יצרני גלידה חדשים מארה"ב, "בן אנד ג'ריס" (אולי שמעתם את שמם :) הוא שמם.
לאחר טעימה קצרה, כמו כל מוצר חדש שמשווקים, הסבירה לנו המוכרנית, כי מדובר בגלידה בטיב מעולה (דבר שהוא אגב נכון) שמיוצרת בארה"ב (כבוד לא גדול כשלעצמו, אבל לצורך הסיפור נאמר כי זה עושה על מישהו רושם).
מתוך סקרנות, אבא שלי הוציא את אחת מאריזות הגלידה מהמקפיא, עיין במשך רגעים ספורים והכריז : "זה מיוצר ביבנה".
אפילו המוכרנית הבורה, ידעה לספר שיבנה אינה בארה"ב (על אף שבכמה שירים של שבק ס היא מכונה עיר האורות ומהוללת בדרכים נוספות, אין היא בעולם החדש) והיא הודתה בטעותה בבושת פנים.
המסקנה המתבקשת כמובן, היא לא להאמין לכל מה שאומרים לכם, תנסו לברר מה רשום על המוצר עצמו, וגם אז, אל תקבלו את זה כתורה מסיני, כי גם על האריזות, התגלו לא פעם אי דיוקים, טעויות וזיופים...
ונקודה מעניינת נוספת בהקשר של מוצרים, קניתי בגרמניה משחת שיניים וכיום פשוט רשום עליהם Made in EU, כלומר מיוצר באיחוד האירופי...
כרטיסי אשראי זה לא לנשים
יש לי בן דוד, לבן דוד יש חברה ובעוד כמה חודשים הם יעמדו מתחת לחופה וישבעו אמונים זה לזו וזו לזה...
באחת השיחות של אח שלי עם בן דוד שלי וחברה שלו, הסביר בן דוד שלי לחברתו, כי יש לה "דחף בלתי נשלט לקנות בגדים" ולכן אסור שיהיה לה כרטיס אשראי.
לא יודע מה איתכם, אבל אם הייתי היא לא היית ממהר כל כך להתחתן איתו...
אני לא ממש עוקב אחריה, אבל אני יודע שלגבי, הכרטיס אשראי כמעט ולא מהווה פיתוי להוצאת כספים.
נכון, כרטיס האשראי (ויש לי שניים) הוא אמצעי נוח וקל יותר לבזבוז כספים, אבל בכל זאת, אתה שומע ורואה איזה סכום כסף הוצאת, כך שיש לך בקרה על זה (ולעיתים אף יותר טובה מכסף מזומן, משום שבכרטיס אשראי הכל נרשם, בניגוד לכסף מזומן שלא תמיד אתה שם לב לאורך זמן כמה הוצאת...
שמעתי פעם מאנשים על התאוריה שהם צרכים שטרות ומטבעות כסף כדי להרגיש כמה הם מוצאים, אני חושב שזו שטות, אבל, איש איש ושיטתו.
אולי עלתה בכם השאלה, לשם מה נחוצים לי שני כרטיסים, אני חייב לציין ששני כרטיסי אשראי, זה בהחלט לא דבר הכרחי, אולם אני בוחר לעשות כן ממספר סיבות:
א. כאשר אחד מהם נגנב או אובד, קיים השני, ואפשר להשתמש בו. זה חשוב בעיקר במקרה שאתה בחו"ל, כפי שקרה לי שנשדדתי בדרבן, ובארנק שנשדד ממני היה כרטיס המאסטר קארד שלי. בהמשך הטיול, השתמשתי בויזה ולא הייתי צריך להזמין במיוחד כרטיס אשראי שיגיע לדרום אפריקה עם כל העמלות הכרוכות בכך.
ב. כאשר אחד הכרטיסים מתקלקל, אפשר להשתמש בכרטיס השני. שוב, בדרך כלל זה לא מהווה בעיה גדולה, כי אפשר להסתדר מספר ימים ללא כרטיס אשראי חדש שמגיע תוך כשלושה ימים לסניף, אבל לי הויזה החליטה לא לעבוד, בדיוק יום לפני שטסתי לגרמניה, כך שבטיול שלי בגרמניה, השתמשתי רק במאסטרקארד... ביום שהויזה התקלקלה, בדיוק הייתי צריך למשוך מזומן, ובאמת המאסטרקארד שימש אותי נאמנה במקומו...
ג. מועדי חיוב שונים - במקרה של בשני בחודש וב-15, כך שאפשר לתמרן מתי הכסף יירד מחשבוןהבנק. באופן אישי, מהמאסטרקארד, גם יורד לי הכסף רק פעם בחודש כאשר אני בחו"ל, כך שזה יתרון שאין לי בויזה (שם הכסף יורד מידי יום).
ויש עוד כמה יתרונות, אבל אלו המרכזיים, כך שבהחלט זה נחמד שיש שני כרטיסי פלסטיק בארנק, במיוחד כאשר הם לא עולים יותר (מספר פעולות מינימלי בחודש, שאני בדרך כלל קונה בהן שטויות בסופר בשקלים בודדים).
מיסוד הזנות
יצא לי לקרוא בסיכום החדשות השבועי של האקונומיסט, כי בערך לפני שבוע אושר מיסוד הזנות בניו זילנד ועכשיו שם, בדומה לאמסטרדם יוכלו לעבוד נשים במקצוע העתיק עם רישיון, תוך פיקוח על בריאותן ועם מתן עצות מפי מומחים על שמירה על בריאותן.
לכאורה נראה כי מדובר בחוק גרוע שיתן לגיטימציה לזנות בניו זילנד, אבל כאשר בוחנים את המצב הקיים במדינות בהן הן חוק למיסוד הזנות, למשל ישראל, מגלים שכאשר הזנות אינה נתמכת על ידי החוק (ובישראל עד כמה שידוע לי זנות אינה פשע, אבל ההגבלות עליה כה חמורות שכל דבר נלווה הוא פשע), תעשיית המין לובשת צורה מכוערת ואלימה של ברוני פשע, הסוחרים בנשים, כולאים אותן, משפילים אותן ומבזים אותן.
האחריות של בית המחוקקים צריכה להיות הרבה מעבר לצרות האופקים הקיימת, בה הרבה מאוד פרלמנטרים חוששים שתמיכתם במיסוד הזנות, כמוה כתמיכתם בזנות, הרי המצב הקיים כיום, הוא הרבה יותר גרוע ומדוע לא לאפשר לנשים להתפרנס מהמקצוע, אשר כיום הרבה מאוד פושעים מתפרנסים ממנו במקומן...
אז יש לנו מה ללמוד מהחברה מהקצה השני של העולם...
התאומות
ולסיום אספר שבימים האחרונים מעסיק את מהדורות החדשות בעולם סיפור ניתוח ההפרדה של שתי תאומות איראניות בנות 29 בסינגפור על ידי צוות של 28 רופאים וכ-100 אחיות.
אז קודם כל, ברכות על כך שעשו פסק זמן קצר על מתקפת הטרור שאנחנו מצויים בה על פי התקשורת החל מ-11 בספטמבר 2001 (ולדעתי הלא מדופלמת במשך עשרות שנים אשר גם לפניהן העולם לא היה מקום כל כך טוב לחיות בו).
שנית, אני רוצה לציין שאני לא מקנא באותן שתי בנות חסרות מזל אשר כמעט שלושים שנה צריכות לסבול אחת את השניה - הרי יש להן שתי מוחות ומכאן שלכל אחת מהן מחשבה עצמאית, ועל אף שמדובר בשתי נשים שונות, הן מחוברות אחת לשניה, כך שזה הורס את החיים (ולא נתחיל לתת דוגמאות של הליכה פשוטה לשירותים, מקלחת ואפילו ישיבה על כיסא רגיל) לחלוטין...
זכור לי סיפור על תאומים סיאמים שהגיעו לגיל מופלג ואחד מהם מת והשני הסתובב עם גופת אחיו במשך עוד שבועיים, זה פשוט אכזרי...
הסיפורים שהטבע מספק, לפעמים פשוט יכולים להיות ממש אכזריים ובלתי מובנים (טוב, אז המיתולוגיה דיברה על ההידרה, אותה מפלצת בעל גוף אחד ומספר ראשים שכאשר כורתים את אחד מהם, צומחים במקומו שניים).
וכמו בכל מקרה, יכול להיות יותר גרוע, למשל מישהו שהיה מחובר לאח שלי - הוא היה משתגע, אני אחרי עשרה ימים עם אח שלי, בהם ביליתי איתו די הרבה שעות (על אף שחלק מהזמן נפרדנו והסתובבנו במקומות שונים), מצאתי את עצמי משתגע. עכשיו תארו לכם להיות התאום הסיאמי של אח שלי, לדפוק כדור בראש (במיוחד השארתי מקום לתהות באיזה משני הראשים לירות, או שאולי היה צורך פשוט לערוך ניתוח מסובך בו אחד המוחות יצטרך לפגוש חזרה את בוראו...).
החינוך מעל הכל
יצא להתקל בדברי חוכמה (לשם שינוי) במגאזין YNET, כך שאני מצרף קישור לכתבה המאשימה את אותם ישראלים מופרעים שדורסים את חוקי המדינה כאשר נוח להם ומצפים שכאשר החוק אמור לפעול לטובתם, כולם יעמדו דום לפקודתם...
בנוסף מאשימה הכתבה מערכת החינוך שמלמדת מעט מידי ימים. זה מזכיר לי ויכוח קצרצר שהיה לי עם מישהו בצבא כאשר התקיימה אחת מאותן אינספור שביתות מורים, אמרתי שאבא שלי מרוויח הרבה יותר מאותם מורים וזה נראה לי לא הוגן, הוא חתך את הויכוח בטענה שבגלל זה אבא שלי פרופסור (למען ההגינות אתקן ואומר שהוא היה רק דוקטור) ושהוא לא יוצא לכל כך הרבה ימי חופש בשנה. הואיל והיה לי נוח להסכים איתו, שתקתי כאות להסכמתי...
ונחזור לכתבה קראתי ב-YNET, זה הזכיר לי במקצת על מה שקראתי במעריב, על כך שהמשטרה תפסה נהגים שהתעסקו בכל מיני עיסוקים אחרים שלא היה נהיגה. זה נובע בעיקר מזלזול בחוקים, אני כבר כתבתי בעבר שאם אנשים היו מודעים לדברים שעלולים לקרות בזמן שהם מתעסקים עם כל מיני זוטות, הם לא היו עושים את זה, אבל מדובר בדרך כלל בחוכמה שלאחר מעשה. זה מזכיר לי שפעם יצא לי לנסוע עם נהג מונית באיילון שתוך כדי נהיגה ב-120 קמ"ש כתב כל מיני דברים ביומן...
וכל דבר טוב מגיע לסיומו ולכן פוסט זה מסתיים כאן.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
