בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ושוב אני מוצא עצמי מתרגם קטע שכתבתי במקור לטובת עמיתים דוברי אנגלית, לאחר שלפייסבוק לא מתאים שקטעים (שנכתבו בתמצות מרגיז) נפרשים לאורך 506 תווים ולא עד 420.

המקור:

I bought a lemon muffin for second breakfast today. As I open the pack I realise it is best before 11 May.
I come to the lady and ask to replace with a fresh cake. She goes and check with the kitchen manager.
They both come and the latter says it's okay. They get many, freeze them and get it defrost when needed.
I say I don't want to eat something that expired two months ago. She says It's best before May 2011.
Now I understand that when my father used to call me Douche, it was not for Eladush...

ובקצרה בעברית:

קניתי מאפין לימון לארוחת בוקר שנייה היום. בעודי פותח את האריזה, אני שם לב שזה טוב עד 11 במאי.

אני ניגש למוכרת ומבקש להחליף בעוגה טרייה. היא הולכת להתייעץ עם האחראית על המטבח.

שתיהן חוזרות בעוד האחרונה טוענת שזה בסדר. הם מקבלים מאפים רבים, מקפיאים אותם ומפשירים בעת הצורך.

אני אומר שאינני רוצה לאכול משהו שפג תוקפו לפני חודשיים. היא אומרת שזה טוב עד מאי 2011.

כעת אני מבין שכאשר אבא שלי כינה אותי דוש, הוא לא התכוון לאלעדוש.

הואיל ומספר אנשים התקשרו אלי עוד בטרם ידעתי בכלל שנחתו רקטות על חיפה, אני מנצל במה זו להודיע שאני ולמיטב ידיעתי קרובי משפחתי, בסדר.

אם אתם חיפאים שאני בקשר איתם, אתם מוזמנים להשאיר תגובה פה או לשלוח לי אי מייל שהכל בסדר, או שאצטרך לגלות את זה בעצמי מתישהו

בכל מקרה, יהיה טוב. כולה כמה רקטות (ואולי רק אחת בינתיים?) עם ראש קרב די קטן על עיר די גדולה (לפחות בקנה מידה חיפאי).

קצת רעש, קצת לכלוך, אך הבעיה הגדולה עם זה, כך נדמה לי, היא פאניקה לא מוצדקת של אנשים. חבל.

וחבל גם שתושבי לבנון, צריכים לשלם את המחיר.

ללא שום כוונה להצדיק את חיזבאללה, מהבחינה הזו, יש צדק מסוים בגרימת אי-נחת בערי ישראל, על גרימת אי נחת בערים במדינה הסמוכה וברשות הסמוכה.

והמסר לסיום: Don't Panic

הציטוט בכותרת כמובן, של מרק טווין.

אלעד

להלן שיחה אמיתית שניהלתי עם אימא שלי ביום שבת ה-1 ביולי 2006, בטרם עזבה את הארץ (בינתיים, היא הספיקה לנחות שוב בשדה התעופה הבינלאומי על שם דוד בן גוריון):

אני: יום אחרי שאת טסה, אני נוסע לשדרות.

אימא שלי: למה?

אני: לראות קסאמים.

אימא שלי: שאני לא אשמע שנסעת.

אימא שלי (כעבור חצי דקה של מחשבה): אתה יכול לנסוע באוטובוס ולא באוטו שלי.

אני: זה מה שהתכוונתי בלאו הכי.

אימא שלי: אז בסדר. אני לא רוצה שיפלו לי קסאמים על האוטו.

מעניין אם הביטוח של האוטו מכסה פגיעה של רקטות קסאם. את חיי הוא בטח לא מכסה, אבל האוטו ודאי הרבה יותר חשוב לה...

למותר לציין שאם הייתי חושב שזה מסוכן באופן גדול בהרבה מפסיעה סתמית ברחובות חיפה, לא הייתי נוסע לשם. רבאק, אנשים חיים שם, מה יכול להיות מסוכן?!

הביקור נדחה אגב מכל מיני טעמים.

יש לי אובססיה קטנה, לא מזיקה וגם לא ממש עקבית, לבדוק את מזג האוויר בכל מיני מקומות.

יש לי גם הסבר רציונאלי לזה. בד"כ אני בודק מקומות שהייתי בהם לאחרונה, מקומות שאני עתיד להיות בהם בקרוב ומקומות שיש לי בהם מכרים.

כך יצא שנוסף על חיפה, אני בודק את לונדון שבבריטניה שם אח שלי גר, ציריך בשוויץ ומינכן בגרמניה שם אבקר בעוד כחודש וחצי ואת גוטהב (נוק), הכפר החביב המשמש כבירה של גרינלנד, סתם כי אני אוהב להזכיר לעצמי שיש בעולם מקומות קרים עד קרירים לאורך כל השנה, שאפשר לשאוף לגור בהם.

בימים אלו, במין שגרה האופיינית לחודשי הקיץ (כן, זה קורה כל שנה, גם כאשר הייתי בשוויץ וגרמניה לפני כשלוש שנים), הטמפרטורות באירופה מרקיעות שחקים, ויש המתלוננים ברמה שלא הייתה בעבר (אבך כבר הסברתי בעבר שלאנשים יש נטייה לראות כל דבר כייחודי ושונה מהותית מהעבר, גם שאין לכך כל הצדקה).

וכך התחזית לטמפרטורות המקסימליות במספר ערים נבחרות בעולם הן:

חיפה: 29 מעלות צלזיוס, לונדון: 29 מעלות, ציריך: 31 מעלות, מינכן: 31 מעלות.

חשוב לציין אגב שהתחזית של "ערוץ מזג האוויר" לא מדויקות במיוחד,אך בגדול ניתן להבין שהטמפרטורה בארבע הערים הללו תהיה מחור בסביבות ה-30 מעלות.

המשמעות היא שניתן לשיר את שירו הידוע של מתי כספי "יש לי ארץ טרופית יפה" גם אם אתם באנגליה, גרמניה או שוויץ.

למען האמת, שם אף יותר מדויק לשיר את השיר, שכן הטרופיות של ארץ, אינה נמדדת רק בטמפרטורה גבוהה של האוייר או לחות בלתי נסבלת, אלא היא מלווה גם בגשמי קיץ חמים...

אז מה, אי אפשר להימלט מהחום?

תמיד תישאר לנו גרינלנד!