לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 42

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אינני נוסע מתמיד של אלעל


 

מאח שלי שמעתי שחברת אל על החלה לנגן על עצבי לקוחותיה ובמקום להשמיע מוזיקה קלה בזמן העלייה למטוס החלו להשמיע לבאים את תפילת הדרך(!). כתבה על השמעת תפילת הדרך בטיסות והתנצלות החברה והסבר שמדובר ביוזמה אישית של רב החברה ב-Ynet.

 

הפעם האחרונה שטסתי עם אל על, כמדומני, הייתה ב-2007. העובדה שאני מגיע אל (או יוצא מן) ישראל לעיתים נדירות משחקת תפקיד בתדירות הנמוכה. אם הייתי מבקר בישראל מאז הפעם האחרונה שהייתי שם לפני למעלה משלוש שנים, אולי הייתי עושה שימוש בשירותיה של חברת אלעל. בין 2007 ל-2010 חברות אחרות הציעו כרטיס זול יותר כאשר טסתי לבן גוריון.

 

לפני כעשור הצטרפתי למועדון הנוסע המתמיד של החברה, שם קצת מוזר בהתחשב בזה שטסים עם אל על, לא נוסעים. לא עשיתי בחברות במועדון שימוש רב, כך שגם המילה מתמיד לא ממש מתארת אותי. ואף על פי כן, חברות במועדון היא עניין סמלי. אינני סתם לקוח מזדמן של החברה, אלא יש בינינו יחסים ארוכי טווח. יחסים הם עניין שאמור להביע אמון וכבוד הדדי.

 

לכן, כאשר חברת אל על מאפשרת השמעת תפילות יהודיות לנוסעיה, מדובר בעניין שאינו לרוחי. האמון שלי בחברה נפגע ואני חש שאין מכבדים אותי. גם אם כל הנוסעים היו יהודים אורתודוקסים (והם לא. זה הרעיון בטיסות בינלאומיות), מטוס הוא מרחב ציבורי ואין לכפות על עוברי אורח האזנה להטפה דתית.

 

לדעתי האישית קמעות מסוג זה הם דברי הבל, מילים ריקות מתוכן.

אם מישהו מעוניין למלמל אותם בלבו באופן אישי מתוך אמונה שזה ישמור עליו מצרה, שיבושם לו. אם אדם פרטי היה מנסה לשכנע אותי בנחיצותה של תפילה זו או אחרת ומדקלם לי אותה הייתי חושב לעצמי שהוא נודניק טרחן, אך מנחם עצמי בכך שלפרט יש זכות לנסות לשכנע את האחר.

 

אך כאשר חברה מסחרית משמיעה דברי הבל מסוג זה, אני בוחר לא לעשות שימוש בשירותיה. אם באל על חושבים שזו אסטרטגיה עסקית נבונה, אשריהם. בהצלחה. התרשמותי מטיסות ל/מישראל בחברות זרות היא שהעובדה שיש לחברת אל על רב, הם לא טסים בשבת וכל האוכל במטוס כשר היא לא ערובה לשימור לקוחות יהודים דתיים. אלה בוחרים בשירות הזול/טוב מבין שלל האפשרויות.

אני, על כל פנים, לא רוצה להיות מקושר אליהם, גם אם הקשר שלי לאל על הוא עניין סמלי כמו חברות במועדון לקוחות.

 

זאת ועוד, השימוש בנימוק שרב החברה, יוחנן חיות, פעל על דעת עצמו בהשמעת תפילת הדרך לכל הנוסעים אינו תירוץ. אם אכן כך הדבר (ואין זה מובן מאליו. מדוע ולמה לרב החברה יש גישה להקלטות המושמעות לנוסעים?), מדובר במחדל חמור השקול להשתלטות טרוריסט על הטיסה. יתכן והשתלטות טרוריסט על מטוס נראית מסוכנת יותר לשלמות גופם של הנוסעים כאן ועכשיו. אך להשתלטות סמכות רוחנית בשקל על המרחב הציבורי השלכות ארוכות טווח, פסיעה נוספת בהפרת הסטטוס קוו ביחסים בין דת לפרט.

 

לפיכך ביקשתי מהחברה להפסיק את חברותי במועדון. כוונתי היא להימחק ממאגר הלקוחות שלהם באופן מוחלט, לא רק להיות מוסר מרשימת הדיוור (דבר שכבר עשיתי מזמן). מדובר באקט סמלי, שכן לא הכנסתי לקופת החברה אגורה שחוקה בשש וחצי השנים האחרונות. כתבתי לשירות הלקוחות של מועדון הנוסע המתמיד של אל על את הדברים הבאים:

 

 

שלום רב,

לאחרונה התבשרתי שבטיסותיכם מושמעת לאחרונה תפילת הדרך.
הגם שאני מבין שאין מדובר במדיניות רשמית של חברת אל על, אלא ביוזמה אישית של רב החברה, אינני מעוניין להיות מקושר לחברה שלא מצליחה למנוע מעשי חבלה מסוג זה.

לפיכך, אני דורש מכם לבטל את חברותי במועדון הנוסע המתמיד מיד.

אם וכאשר יפוטר רב החברה, יוחנן חיות ולא יוחלף אשקול את חברותי בשנית.

בברכה,
אלעד יאיר

 

 

אם וכאשר אקבל את תגובתם אפרסם אותה כאן. אם אתם חברים במועדון הלקוחות של אל על וחושבים שאין זה ראוי להשמיע לנוסעים גיבובי שטויות כמו תפילת הדרך, אתם מוזמנים לבטל את חברותכם גם כן.

 

 

 

עדכון 16 בינואר 2014

 

חשבתי להרים צלצול לאל על ביום ראשון הקרוב על מנת לדרוש בשלומה של פנייתי. למרבה ההפתעה (בכל זאת עבר רק חודש פחות שבוע מאז שהתלוננתי), הבוקר התקבלה התגובה הבאה מאל על:

 


מר יאיר היקר,

אנו מודים לך על פנייתך למועדון הנוסע המתמיד של חברת אל על ומתנצלים על העיכוב במענה.

בהמשך לפנייתך, נושא זה טופל במסגרת הנהלת החברה.

השמעת תפילת הדרך הוסרה מייד כשנודע לנו על קיומה ונשמח באם תשקול את בקשתך בשנית.

במידה ותחליט בכל זאת לבטל את חברותך במועדון, נענה לבקשתך.

אשמח לעמוד לשירותך בכל עת,


הדס פלוטקין

מועדון הנוסע המתמיד,

חברת אל על.

 

 

אציין שבסוף ההודעה הקצרה שנשלחה אלי הופיעו מספר טלפון (טלפון – 03-9771111, שלוחה 2), פקס (המצאה חדשה שטרם התרגלתי אליה. אני עוד עובד עם יוני דואר) ואתר החברה. אין זה אשמת הכותבת שהם בחרו במערכת CRM גרועה שלא מאפשרת מענה ישיר לאימייל. אך היא בהחלט יכולה הייתה לתת את כתובת האימייל שלה.

 

בצר לי, בחרתי באפשרות היחידה שנותרה לי להתכתב עם החברה דרך האינטרנט באופן שיאפשר העתקה והדבקה של הדברים לכאן. התחברתי לאתר המנויים של החברה ופניתי אליהם שוב תוך מתן מספר הפנייה הקודמת. השבתי להם את הדברים הבאים:

 

 

שלום רב,
בהמשך לתגובתכם לפנייתי הקודמת, אציין כי תגובתכם לא השביעה את רצוני.

הפסקת השמעת תפילת הדרך בטיסות היא אמנם צעד בכיוון הנכון. אך כלל לא ברור מדוע היא הושמעה מלכתחילה.

למיטב הבנתי, מדובר היה ביוזמה פרטית של רב החברה, יוחנן חיות. מדוע מקבל הרב, איש בעל תפקיד רוחני, גישה למערכת הכריזה של המטוס שהיא עניין בטיחותי מובהק?!

כשבתגובתכם, המנוסחת בלשון זהירה, אתם מציינים שהתפילה הוסרה כאשר ״נודע״ לכם על קיומה, מה פשר הדבר? האם אין לאחראים על כך באל על מושג מה מתחולל תחת כנפם? הרי אין מדובר בפעילות חיצונית שלפתע התגלתה על ידי החברה, אלא בפעולה מודעת של גורמים באל על עצמה.

בפנייתי המקורית לכם, דרשתי מכם לבטל את חברותי במועדון הלקוחות של אל על מיד. תשובתכם כלל לא סיפקה אותי. לא טרחתם לציין מה עלה בגורל הרב שהגניב את תפילת הדרך לטיסות.

נותר לי רק להניח שהוא עדיין עובד החברה, שכרו עדיין משולם מכספם של לקוחות החברה ולי אין עניין בפרנסת אנשים מסוג זה שלא בוחלים בקידום משנתם הרוחנית גם במחיר חבלה במערכת הבטיחות של מטוסים.

כאמור, אנא בטלו את חברותי במועדון הנוסע המתמיד של אל על. גם אם אין בעצם החברות תמיכה פיננסית של ממש באל על, יש בה תמיכה רוחנית בה אינני חפץ.

 

 

אם וכאשר ישובו אלי מאל על, אביא את הדברים כאן.

 

 

עדכון מה-27 בפברואר 2014

 

זה לקח קצת זמן. אך אתמול קיבלתי את האימייל הבא מחברת אל על:

 

 

אלעד שלום רב,

בהמשך לפנייתך החוזרת בנושא הפסקת השמעת תפילת הדרך בטיסותינו, צר לי על אכזבתך מתשובתנו. ניסיתי להשיגך טלפונית

אולם ללא הצלחה.

ההחלטה להשמיע התפילה התקבלה על ידנו משיקולים שונים, ובאותו אופן הוחלט להסירה.

אני שבה ומצרה על מורת הרוח שנגרמה לך בעקבות זה.

לבקשתך, חברותך במועדון הנוסע המתמיד בוטלה.

במידה ותשנה דעתך אשמח לעמוד לשירותך.

בכבוד רב,

מיכל ברק

קשרי לקוחות אל על

 

 

אז זהו. באופן רשמי אינני ״לקוח״ של אל על או ״חבר״ במועדון הנוסע המתמיד שלהם. למרבה השמחה, יש אלטרנטיבות. אם למשל אינכם מרוצים מכך שאגד מאפשרים הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים, איזו חלופה עומדת לרשותכם זולת רכב פרטי או אופניים?

 

בכל מקרה, תם ונשלם הרומן שלי עם אל על.  אם ״שיקולים שונים״ מובילים אותם לשמוע בעצת הרב, שיבושם להם. הם עסק פרטי וככזה, כך מספרים לנו, הם יודעים הכי טוב מה טוב עבורם.

נכתב על ידי ashmash , 23/12/2013 14:57   בקטגוריות אופיום להמונים, פניה לקוראים, צרכנות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Nine years and keep counting


 

השנה ה-14 בספטמבר צלצל מוכר. היום לפני תשע שנים הבלוג הזה עלה לרשת. כך זה התחיל.

המטרות התרחבו וצומצמו עם השנים. הבלוג נכתב גם באנגלית, מידי פעם. מצאתי עצמי כותב לא פעם על דברים שאינם דעתי ועל פי רוב אני מנסה לשמור את דעותיי לעצמי, גם אם הן עשויות להשתקף מהכתיבה.

 

גם היום, אני עדיין לא בדיוק בטוח איך הבלוג עובד. כלומר טכנית אני מבין איך זה עובד, אבל אני עדיין לא סגור על ההשפעה שיש לדבר הזה, יומן רשת, עלי, על אחרים ובכלל. מה הופך בלוג לבלוג "טוב" - מספר הקוראים, הנושאים, האיכות, איכות האישיות המפרסמת את הדברים?

 

אני מניח שהשרת עליו ישראבלוג יושב יקרוס ביום מן הימים ועמל של תשע שנים (ובקרוב יותר, כנראה) יישקע משל היה אטלנטיס. אבל אולי ביום מן הימים, בעוד עשור, מאה או אלף שנים, מישהו יימצא את הגיבובים שנכתבו פה בעלי ערך או למצער מרתקים.

אני קורא מעת לעת קטע או שניים שכתבתי ונזכר בעניינים נשכחים. רואה כיצד השתניתי, ולו במעט, במרוצת תשע השנים האחרונות.

רק בשביל זה היה שווה.

 

תודה לכל הקוראים והקוראות, העוקבים והמזדמנים, שנכנסו לפה לפחות 416,895 במרוצת תשע השנים האחרונות.

אלעד

 



Powerscourt, County Wicklow

נכתב על ידי ashmash , 14/9/2011 17:32   בקטגוריות ושמחת בחגך, פניה לקוראים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Hagigit ב-29/9/2011 18:28
 



דנה רישפי נעדרת במקסיקו


 

אתמול, באמצעות אחת התגובות בבלוג, נודע לי כי לפני מספר שבועות נותק הקשר עם דנה שטיילה במקסיקו.

 

את דנה יצא לי להכיר אישית. היה לה כאן בלוג בישראבלוג (שנסגר די מזמן) וטיילנו מידי פעם בכל מיני מקומות בארץ. בחורה חביבה שעשתה כל כך הרבה דברים (מדיבוב סדרות מאנגה עד שירה ועוד).

 

נכון לרגעים אלו, עדיין לא נוצר עם דנה קשר. לכן אני מצרף כאן מכתב שכתבה אחותה. אתם יותר ממוזמנים להעתיק את תוכנו ולשלוח לכל מי שרק עשוי לעזור.

אלעד

 

 

 

דנה רישפי

דנה רישפי בצד שמאל

 

 

 

שלום לכולם ,

אחותי -  דנה רשפי בת 25 מחיפה יצאה לטיול במקסיקו ונעדרת מזה 3 שבועות

 

לאחרונה נראתה בעיירה "טולום" (Tulum) שבצפון מזרח מקסיקו

 

מי שמכיר אנשים ששהו בחודש האחרון באיזור מתבקש ליצור קשר בדחיפות עם דלית

ב – 0546353802

או במייל: [email protected]

 

אנא העבירו הלאה לרשימת מכותבים רלוונטית

תודה על תשומת הלב ,

דלית

 

 

 

כתבות שפורסמו בעיתונות על היעדרותה

 

YNET ב-27 באפריל 2007

 

NRG ב-27 באפריל 2007

 

MSN ב-27 באפריל 2007

נכתב על ידי ashmash , 28/4/2007 11:18   בקטגוריות פניה לקוראים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Bradley ב-26/10/2015 04:41
 



אם יש מישהו שמבין ביונים - עזרה!!!


 

ובכן, אמא שלי החליטה, ובצדק יש לומר, לנקות את המרפסת ולהעיף את הרהיטים שהיא החזיקה בה כ-4 שנים.

בעקבות זה, נהרס הקן של גוזלי היונים (כן, הקן שסיפרתי עליו ואפילו הבאתי סרטון שלו כאן).

לזכות אמא שלי ייאמר שהיא חשבה שהגוזלים כבר עזבו לגמרי.

מסתבר שהיא טעתה והן היו ליד.

 

בכל מקרה, נותרו שתי יונים, כמעט בוגרות, אבל לא לגמרי.

הן בשלב בו כבר צמחו להן נוצות אפורות (לאחת עוד נותרה מעט פלומה צהובה שנשרה כמעט לחלוטין), אך הן עדיין לא עפות והן נראות כמו גוזלים מכוערים.

 

בברירה הנוראה בין להרוג אותן (זו אפשרות, גם אם לא סביר שאני אנהג בה) ללפנות אותן, בחרתי באפשרות השנייה.

פיניתי אותן, באמצעות יעה למקום מוצל יחסית, מוגן ממכוניות, בני אדם (ובתקווה גם מבעלי חיים אחרים).

 

הרגשתי ממש רע עם כל עניין לקיחת בעל חיים, העתקתו ממקום למקום, במיוחד ברגעים שהחיות האומללות היו לי בין הידיים וכל גורלן היה מונח על כתפיי.

הגוזלים היו כילדים חסרי ישע, מפוחדים ובלי יכולת לדאוג לעצמם.

 

בכל מקרה, אעבור לשאלה, שהיא החשובה.

הואיל וייתכן והוריהן ינטשו אותם, והם, כך נדמה לי, עדיין לא עצמאיים, אני חושש לחיי הציפורים המסכנות.

יחד עם זאת, אני לא בדיוק יודע מה אוכלים יונים, במיוחד כאלו שטרם הגיעו לבגרות מלאה.

 

לכן, אשמח לדעת, מה בדיוק אוכלים יונים לא בוגרים והאם יש טעם להביא להם מים בקערה?

 

תודה רבה רבה מראש.

תגובות ניתן להשאיר כאן או לשלוח לי לאי מייל.

 

 

עדכון משעה 11:00

 

מסתבר שאני לא מוצלח בבחירת מקומות מוגנים...

ירדתי להביא לציפורים מזון (גרגירים שהיו לי בבית, לחם ומים), בהתאם לעצות שקיבלתי בפורומים שונים העוסקים בבעלי חיים ובציפורים, והמחזה שנגלה לעיניי היה לא נעים בכלל.

לפחות הן עשו לחתול רחוב אחד שמח וגם כעת יש יותר אוכל לכל מיני חרקים...

 

בכל מקרה, על מנת שבעתיד אפשר יהיה למנוע הישנות מקרים כאלו, אני מציע למי שמתחיל לנקות, שיבדוק טוב טוב שאין ציפורים במקום שהוא מנקה.

היה ובכל זאת יש ציפורים, באתר הזה, יש מדריך למקרי חירום העונה בדיוק על שאלות "איך לטפל בציפור פצועה", "מה עושים שמוצאים גוזלים", "למי פונים אם מוצאים אפרוחים" וכדומה.

 

כאמור, זה לא מונע ממני להרגיש רע.

הן היו חלק מהמשפחה ובאמת חשבתי שהן יגדלו להיות יוני דואר או סתם יצטרפו לחבורה שיושבת דרך קבע על אנטנת הטלוויזיה של הבית השכן.

ת.נ.צ.ב.ה

נכתב על ידי ashmash , 9/9/2006 08:58   בקטגוריות פניה לקוראים, שימושון  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-10/7/2008 14:42
 



Battle of Britain


 

ובכן, החל ממחר, למשך קצת יותר משבועיים, אעדר מכאן, לטובת העיר הגדולה.

 

אם למישהו יש רעיון טוב מה אפשר לעשות בלונדון שלא רשום כאן (אתם יכולים לוותר על קריאה ולחזור על דברים) ובאופן כללי בבריטניה, אני אשמח (אפשר להשאיר כאן בתגובות או לשלוח לי לאי מייל בג'ימייל, אם משום מה יש לכם רתיעה מלהשאיר כאן תגובות).

 

ברשותי זוג אופניים, אוהל, שק שינה, אויסטר (דומה לאוקטופוס בהונג קונג) ועוד כל מיני דברים, כך שאני לא מוגבל במיוחד בתנועה ומאוד גמיש באשר לאפשרויות.

אם החלטתי לטוס באופן ספונטאני, אז מדוע להגביל את עצמי בהמשך הטיול?

 

אגב, נראה לי שיום יבוא ואפתח עסק של יצוא, יבוא, שליחויות ו/או בלדרות.

לטיול הזה אני יוצא עם מנגל קטן, חבילת קפה, כמה ניירות ועוד כל מיני דברים חסרי ערך של ממש שאני מעביר לאח שלי.

 

ואם כבר בדיווחים לא מעניינים במיוחד עסקינן, חיפה, לפחות האזורים בהם אני טיילתי היום, הייתה גדושה באנשים.

והיה היום יום נפלא ללא צפירות.

נדמה שיש איזו שגרה, אם כי זו תמיד יכולה להיות מופרת.

מילא. החל ממחר, הדבר המאיים היחיד שאני רואה, הוא מפציצים גרמניים כבדים, כמו בקרב על בריטניה ואולי כמה חוליגנים שיחליטו לפוצץ רכבות, אוטובוסים, מבנים או כל מיני דברים כאלה, מבלי שזה באמת יקדם את מטרתם.

 

אז כפי שכבר אמרתי, אל תצפו לטקסטים כאן בזמן הקרוב, אם כי אני לא פוסל אפשרות זאת על הסף. בכל מקרה אקרא דואר אלקטרוני (מה שאומר שאראה את התגובות, אם יהיו).

אלעד

נכתב על ידי ashmash , 31/7/2006 21:59   בקטגוריות טיולים, פניה לקוראים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של lost ב-5/8/2006 00:30
 




דפים:  
467,154
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)