בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מתישהו בעתיד הקרוב נופל חג השבועות. לפיכך כתב נחמיה שטרסלר נגד המורים שייצאו לחופשה מעט לפני ואחרי החג (קרי, הם עצלנים) ועל מוצרי חלב של תנובה שמלאים במלח, בזמן שתנובה ממליצה להפחית בצריכת מלח.

שנים בבית הספר לא הביאו אותי לרכוש הערכה לרוב המורים שלי. זאת בלשון המעטה. ואף על פי כן, שטרסלר הצליח להביא אותי לתמוך במורים. הישג מרשים. נדמה לי שזה הזלזול במורים ללא כל ניסיון לנתח מה מוביל לכך שמורים (וכך תלמידי בית ספר) יוצאים לחופשות ארוכות. האשמה מבלי ניסיון לבדוק מי באמת האשם. קיטורים בלי ניסיון לפתור משהו. כתבתי תגובה והנה היא לפניכם.

איך הצלחת להעביר אותי לתמוך במורים?

במשך שנים היית בדעה שהמורים לא עובדים יותר מידי קשה ורמתם עלובה למדי. כפי הנראה בשל הניסיון שלי עם מוריי במרוצת השנים.

איכשהו, לאחר התלונה של שטרסלר על עצלנות המורים, לבי עמם. עובדים במקרים רבים בסביבה עויינת ומלאת אלימות, מול הורים שמגדלים את ילדיהם כאילו היו אדוניהם של המורים. כל זאת בשכר נמוך, מגוחך במקרים רבים.

נדמה שההטבה היחידה שלהם היא מערכת שעות קלה יחסית. אך גם זה במחיר של הכנת מערכי שיעור, כתיבת מבחנים ובדיקתם, יציאה לטיולים שאורכים שעות ארוכות ואף מספר ימים, כל זה בשעות ה״פנאי״.

אך שטרסלר לא באמת מעוניין לשפר את איכות הלימודים. הוא מעוניין להציג קבוצות אוכלוסיה כפרזיטים, גם אם הם אחת הקבוצות שעובדות הכי קשה. הוא לא מעוניין להעלות את שכרם, רק להאריך את שעות עבודתם. והרי אין זו התייעלות?

לגבי הגבינות, מסכים. כל מי שאוכל מוצרים מעובדים (וגבינות הן חלב שעבר עיבוד) צריך לקחת בחשבון שרוב הזמן הוא צורך זבל. באותו זמן אפשר להזכיר שבשר מוכשר משומר בהמון מלח גם כן. ודאי היה לכך היגיון לפני המצאת המקרר. היום, מי שאוכל כשר סופו שהוא פוגע בבריאותו.

יכולתי להרחיב על כך שמוצרי חלב (או בשר) הם רעים בפני עצמם ותוספת המלח היא רק הוספת חטא על פשע. אך זה מחוץ לנקודה.

שלשום קראתי את המאמר הזה של יהונתן גפן (דורש רישום או לחילופין, העתיקו את הקישור, חפשו בגוגל, לחיצו על תוצאת החיפוש והגישה חופשית), בו הוא מבקר את גדעון לוי על המאמר הזה על שושלת משפחת דיין, היא משפחתו של גפן. בקצרה, לוי כתב שתולדות משפחת דיין משקפים את השינויים שחלו בישראל ובציונות, מתנועה רעיונית אידיאליסטית, דרך חברה מיליטריסטית כובשת, חברה מיוסרת וחולמת ועד חברה המתעסקת באישי באובססיביות. גפן מתח ביקורת על כך שמדובר בהכללה גסה (וזו הרי דרכה של השוואה. ישנם הבדלים) והתזמון שפגע במשפחה המתאבלת.

היום פרסם לוי מאמר נוסף בו הוא מסביר את דבריו. מתנצל על פגיעה אפשרית, אך לא חוזר בו מהרעיון הכללי שהוא נכון. הכל יפה ונכון, אך נקודה אחת במאמרו, פסקה לפני הסוף, נגעה בציפור נפשי והחלטתי לשלוח לגדעון לוי מכתב (אימייל). הנה הדברים שכתבתי לגדעון:

בכל מקרה, יישר כוח. המשך במלאכתך החשובה כמצפן של החברה הישראלית שמזמן איבדה את הצפון.

אלעד יאיר

עדכון:

גדעון לוי השיב למכתבי תוך כשעה וחצי ממכשיר הטלפון שלו. ואלו דבריו:

לאלעד יאיר, תודה רבה. האמת היא שאני מסכים למרבית דבריך. שוב תודה, גדעון לוי

קצר וקולע.

עדכון נוסף מיום שני:

גדעון השיב לי שוב, נראה שהפעם מהמחשב:

לאלעד שלום, תודה על דבריך. אינני צמחוני, רק בת זוגי, אבל אני מסכים לכל מה שכתבת. גדעון לוי

שוב, תגובה קצרה ולעניין. השבתי לו:

דרך ידידי הטוב ג׳רמי הגעתי לעמוד הזה שמציג את סרטון האנימציה הבא.

בקצת פחות מארבע דקות הוא ממחיש מספר נקודות מרכזיות באכזריות האדם שנובעת בעיקר מאדישות וחוסר איכפתיות כלפי הזולת והסביבה.

צפייה נעימה או לפחות מעוררת מחשבה:

דרך הקטע הזה אצל אישתון המכיל עוד המון אייטמים הראויים קריאה, הגעתי לסרטון הבא באורך כשש דקות (לינק לדף הפייסבוק שיאפשר צפייה באיכות גבוהה יותר והפצה קלה):

המחזה הסוריאליסטי משהו ממחיש למה הכוונה ב"תעשיית המזון" בכלל ו"תעשיית הבשר" בפרט (עם נגיעה קלה ב"תעשיית החלב").

לתשומת מי שממשיך לאכול את זה מתוך ברירה ובחירה.

אלעד

עוד במרץ השנה שמרתי לי את הקישור לסרטון הבא של פיטר סינגר הדן באתיקה ומה שאנו אוכלים.

הואיל וכעת כבר חודש אוקטובר, אני מניח שכפי ששר אלוויס פרסלי, זה עכשיו או לעולם לא, אז הנה לכם סרטון באורך 73 דקות הדן בסוגיות שונות הנוגעות לאתיקה של אכילה - מזון צמחוני וטבעוני, אורגני, גידול מקומי, סחר הוגן (Fair Trade) וכדומה.

ובכן, אין מה להשוות בין הסגנון של פיטר סינגר לזה של גארי יורופסקי (דנתי על אחת ההרצאות של יורופסקי כאן). אם יורופסקי הוא מטיף דתי משיחי להוט, פיטר סינגר הוא פרופסור לתיאולוגיה, נעים הליכות, לא מתלהם, אינטלקטואל עם משנה סדורה.

סינגר, מתמקד בעיקר בחולייתנים, כלומר רוב בעלי החיים המורכבים יותר מבחינה אבולוציונית ולכן עשויים לחוש כאב כפי שאנו חשים אותו, בעיקר מטעמי נוחות ומשום שאלו הם בעלי החיים הנצרכים בתעשיית הבשר. הטיעונים שהוא מעלה, בהחלט יגרמו למי שאוכל בשר לחשוב פעמיים לפני שהוא מכניס משהו לפה.

בעיקרון, מעבר לתזונה צמחונית וטבעונית הוא טוב. לא זאת בלבד שהוא מונע את ההרג של בעלי החיים שלא נאכלים, הוא מקטין את הסבל הנגרם כתוצאה מגידול בעלי חיים בשיטה שבה תעשיית הבשר עובדת.

אם אנו באים לדון על האתיקה שבאכילת בשר, חשוב שמי ששוקל האם לאכול בשר יהיה מודע לאופן בו הבשר שהוא צורך מגודל. כלובים קטנים, רפתות צפופות, בתי גידול בהם רבבות בעלי חיים נדחקים בתנאים נוראיים כי רווחתם לא חשובה למגדלים, אלא הגדלת הרווחים.

בנוסף, בעלי החיים צריכים דגן ומספוא כדי להתקיים והואיל והם צורכים אנרגיה, הם צריכים לאכול יותר מאשר ה"אוכל" שהם "מייצרים". באמצעות מעבר לתזונה צמחונית, לבני האדם יהיה יותר אוכל (הנתונים האחרונים של ארגון המזון העולמי מדברים על 870 מיליון(!) אנשים רעבים ברחבי העולם). כמובן, יש עוד דרכים להגדיל את מלאי המזון הזמין, למשל לוותר על דלק ביולוגי, אבל מעבר לתזונה המבוססת על הצומח בהחלט יעשה טוב למאבק ברעב.

ומה בדבר קרניבורים מצפוניים? אלו שצורכים רק ביצי חופש, תרנגולים שהתרוצצו מחוץ לכלוב ופרות שרעו באחו במקום ברפת מצחינה. כלומר, אם לבעלי החיים יש חיים טובים לפני שהורגים אותם בכאב מינימלי, אולי בכל זאת אפשר לאכול בשר מבלי לגרום צער, כאב, יגון ולזהם את הסביבה?

לפי סינגר, זהו צעד בכיוון הנכון, אבל זה יכול לעבוד רק בקנה מידה קטן, אך לא להחזיק אוכלוסיה שלמה בכמות בה צורכים בשר בחברה המודרנית.

סינגר גם נוגע בסוגיה של מזון אורגני והשפעתו החיובית על הסביבה ועל פי רוב על רווחת בעלי החיים המשתתפים בייצור. מצד שני, אין בדיוק סטנדרטים אחידים לגידול אורגני, כך שאריזה ירוקה לא בהכרח מבטיחה חוות גידול ידידותית יותר ליושביה ולסביבה. ומי באמת יכול ללכת ולבדוק את התנאים בהם מגודל המזון האורגני?

בנוסף, סינגר מדבר על גידול מקומי שבשנים האחרונות יש נטייה לעודד כדרך אכילה ירוקה וידידותית לסביבה. האם זה באמת עוזר לסביבה?

למשל, אכילת עגבניות שגודלו בעונה הנכונה באזור עם האקלים הנכון עשויה להפחית את זיהום האוויר. לעומת זאת, מחוץ לעונה או באקלים לא מתאים, אכילת מזון מגידול מקומי מצריכה יותר אנרגיה משינוע המזון מאזור אחד לאזור אחר בגלובוס.

דיון באתיקה של מה שאנו אוכלים, האם זה טוב או רע, לא יכול להתעלם מההשלכות והאפקטים של התזונה האנושית על בעלי חיים ובני האדם המגדלים את המזון או מושפעים מהאפקטים הסביבתיים של גידול המזון.

פיטר סינגר מדגים ומסביר זאת בצורה נהדרת.