בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

gehen ein Einkaufen (הולכים לקניות)

ראשית כל הרשו לי להתנצל על הכותרת בגרמנית, היא נובעת בעיקר מפני שאחותי החלה לקחת קורסים בגרמנית במסגרת התואר השני, מה שאומר שבשיחת הטלפון האחרונה בינינו קישקשנו בגרמנית ועל דקויות אוויליות בגרמנית, כמו למשל על ההבדל בין מילה Du למילה Sie, אשר שתיהן מציינות את/ה, אולם המילה Du משמשת לקרובי משפחה וחברים קרובים (וכן לעמיתים לכיתה, כך שאחותי יכולה לפנות ב-Du לכל אחד מחבריה לכיתת הגרמנית) בעוד המילה Sie היא רשמית ואם את בגרמניה ופונים למישהו, רצוי שתפנו במילה הזו לאנשים (מה שאני לא ממש עושה, בעיקר בשל העובדה שכאשר במשפחתי אומרים את או אתה, משתמשים במילה Du, דבר אשר עשוי ליצור אי הבנות מסויימות כאשר אתה בגרמניה).

ונעבור לחלק האומנותי, מסע הקניות...
אחרי שבן דוד שלי, אישתו (בעוד שלושה שבועות וחצי זה יהיה רשמי) ואמא שלו באו אלינו להביא את ההזמנות לחתונה ואחרי שהעברנו דחקות על האביר, שנראה קופי של אח שלו שחזר בתשובה (תודה לקיפוד כזה שבפוסט יוצא מגדר הרגיל הביאה את האביר לידיעתי. מדובר במשהו ממש מצחיק, הראתי את האתר לדודה שלי והיא שאלה מה הבן שלה עושה במסך...), יצאנו אמא שלי ואני לקניות בסניף מגה הקרוב למקום מגורינו.

ניצלנו את העובדה שאנו הולכים לסניף של רשת גדולה, כך שסחבנו איתנו 12 בקבוקים אשר מיועדים להחזר עבור הפיקדון.
כמה אצבעות יש ביד של קופאית?
אמת, התשובה אצל מרבית הקופאיות עשר וכך היה גם אם הקופאית בקופה הראשית לה החזרתי את הבקבוקים.
למותר לציין כי זה מאוד מבלבל קופאית לספור כמות בקבוקים גדולה מסך כל האצבעות המעטרות את ידיה, כך שעשיתי טוב ששאלתי אותה כמה בקבוקים היא ספרה ושמעתי את התשובה 11. ספרנו יחד את הבקבוקים, היא נתנה לי את שארית הכסף שהגיעה לי (כמה עשרות עגורות, אבל הפרנציפ הרבה יותר גדול מסכום הכסף) וכך התחלנו במסע הקניות ה"מטורף", אחרי שבוע בו כיליתי את מלאי המזון בבית, בזמן שאמא שלי הייתה בהשתלמות אי שם בצפון.

אצא לי היער

במהלך הקניות לקחתי שקית והתחלתי המלאכת ליקוט הפטריות, בהחלט אפשר לומר שיצאתי לחורשת מחלקת הפירות והירקות על מנת ללקט פטריות שמפניון, זה מה שאני אוהב במגה, שבאמת מלקטים את הפטריות ולא חוטפים אריזה מהמקרר.
בכל מקרה, אחרי שליקטתי פטריות בקפידה, מיששתי אותן, בחנתי את צבען, את מרקמן, בדקתי אם הן רכות ונמעכות בקלות (סימן לטיב ירוד של הפטריה) או קשות ולבנות, הבחנתי בבחור גדול, אשר נטל ממלאכת ליקוט הפטריות כל חן שהיה בה ופשוט חפן בכף ידו פטריות, בלי סלקציה, בלי שום בחינה ודחף אל תוך השקית. כאב לי הלב, לראות כיצד אנשים לא משקיעים בדבר החשוב ביותר, בברירת המזון אותו הם בוחרים, אני פשוט מחפש את הירקות המושלמים (אני אציין כאן כי בד"כ אינני מחסידי הירקות ואני לא מרבה לקנות ירקות), אלו נטולי הפגם והרבב.
אני כמעט משוכנע שהאיש הזה עשה קניות בשליחות אישתו ולא היה לו מושג קלוש באשר לסוד העתיק של בחירת הפטריה המושלמת.

זוגות וזוגיות

ואם בקונספירציות נשים ובעלים עסקינן, מאז שדרכיה של סיון נפרדו מדרכי שלי, אני מבחין יותר ויותר בחוסר החן שבזוגיות, אולי האדם כלל לא נועד לחיות בחברותה (ואני יודע שרבים ודאי יומרו - "מה, רק כעת הוא עלה על זה?" ותשובתי לזה היא שערעורים על כך היו לי מאז ומעולם, פשוט הם נזנחו בשנתיים שסיון ואני היינו ביחד), יתכן מאוד ואנשים כלל לא נועדו לחיות בזוג, למעט אולי כמה תאומים סיאמיים, אשר באל כורחם נגזר עליהם לחיות ביחד (וגם תודות לרפואה המודרנית, גזירה זו משמיים יכולה לבוא על פתרונה).
אני מתכוון כמעט לכל זוג וזוג שאני חולף לידו, בסופר זה בולט, בעלים שהם כתובת להוצאת העצבים של האישה, טון דיבור תקיף, זוגות נראים לי כעת כמו שני אנשים שמיסדו קשר בינם לבין עצמם רק להוצאת העצבים והפחד להיות לבד.

וכפי שכבר אמרתי, זה גורם לי לתהות כמה טוב באמת היה הקשר שלי עם סיון והאם זוגיות היא דבר נחוץ, סליחה, משהו שלא הורס אהבה בצורה טוטאלית.
אני מניח שיש אנשים שטוב להם עם זוגיות, או לפחות כך הם שיכנעו את עצמם, יכלתי להכנס לעשרות מאמרים שקראתי, על היות האדם התפתחות אבולוצינית ולכן הזוגיות היא דבר שההתנהגות החייתית של האדם מפריעה לו, אבל אני מניח שרוב מי שייקרא קטע זה, קרא על כך גם ואני מניח שגם אעסוק בזה בעתיד, אז אמשיך בתיאור מסע הקניות שלי מצהריי יום זה.

בית הקפה שלי

המשכתי ממחלקת הפירות והירקות, אל עבר אזור המאפים, שם, צמוד לאזור החביב עלי (היום התאפקתי ולא קניתי קוראסונים, כמו שאני עושה כמעט תמיד), מוקמת "הקפיטריה של מגה". לא ברור לי מהיכן הגיעו המרכאות, כי לא מדובר בשם האמיתי של המקום, פשוט לא ידעתי איך לכנותו ובכל זאת רציתי לרשום שאני מתקשה להבין את האנשים הבאים לסופר ויושבים בקפיטריה בו, זה פתאטי!

ראשית כל, אני בספק אם איכות המאפים והקפה שם, תתחרה בזו של בית קפה פריזאי ממוצע, שנית גם אם מתעלם לרגע מהשיקולים הקולינריים שבבחירת המקום בו אתה שותה את הקפה שלך, עצם העובדה שבמשך כל הישיבה נשמעות קריאות כגון "עובד ניקיון לקופה 22 בבקשה", נהרסת איכשהו החוויה של ישיבה בבית קפה.

אז אני לא יודע בוודאות מהו בית הקפה שלי (אני מניח שקפה איינשטיין בברלין, אבל היו עוד כמה מקומות פריזאים שאהבתי ואת שמם אינני זוכר), אבל אני יודע היכן לעולם לא תמצאו אותי יושב...
נכון, ליד המאפית...

והדברים הרגילים

כמובן, אין קניות בסופר שאני לא חווה את זה, השיווק האגרסיבי, הפעם מוכרנית ממש חמודה (עיניים בהירות, שיער בהיר גם כן, קטנה וחמודה) הציעה לי לנסות שמפו Crema של סנו, היא ציינה שהוא לא מנוסה על בעלי חיים וסיפרתי לה על אכזבתי העמוקה מחברת DOVE אשר שמה חותמת כאילו היא לא עורכת ניסויים בבעלי חיים, בעוד בפועל היא כן, המוכרת התפלעה לשמוע בעוד אני הסברתי לה שאני מוכרח לבדוק קודם כל ברשימה של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים לפני שאני רוכש מוצר שאני לא מכיר, היא הבינה וכך קניתי קונדישינר של דוקטור פישר (אגב, המוצרים של חברת סנו אכן לא מנוסים על בעלי חיים).

עוד ביקור באזור מוצרי החלב, תוך כדי שליחת מבט זועם לאנשים הקונים מילקי.

עוד התבדחויות שאינן בהכרח במקום עם הקופאיות. הפעם אני מוכרח לציין שהקופאית עבדה בצורה מהירה ויעילה, פשוט תענוג - צל"ש.

יותר מאוחר הלכנו להום סנטר לקנות נורה למטבח, בעודי מטייל בחנות עם חולצת הוקי, שיער קופצני וזקן של מתאבד חמאס, שאלה אותי אישה אם אני עובד בחנות. שאלתי אותה : "כתוב לי תשאלו אותי על הגב?". היא הבינה את המסר ואחרי כמה שניות שלובש סרבל אדום הפציעה באופק, הפנתי אותו אל אותה אישה אשר הייתה זקוקה נואשות לעזרה ובה על ציון גואל.

trick or treat?

גלישה אקראית לגירסה האנגלית של גוגל, חשפה בפני את הלוגו הבא :

מה שאומר שהיום כנאה חל ליל כל הקדושים (Halloween בלעז), הגירסה האמריקאית לפורים, בה ילדים עוברים מבית לבית ושואלים "Trick or treat" (ראיתי זאת מתורגם לתעלול או ממתק, אז לא אשנה את התרגום הנפוץ), לפחות כך זה בסרטים האמריקאים, כי הבנתי שאחרי מקרה אחד או שניים של רצח ילדים על ידי אנשים רעים, הרבה מאוד הורים בארה"ב כבר לא ממש מאפשרים לילדים שלהם להטריד זרים, והחג באמת הפך לחג תחפושות מגניבות (או מגניבות פחות).

God save the queen

השהות של אח שלי בבריטניה, לא בהכרח עושה לו טוב (בגדול היא כן, אבל יש כמה נקודות שלא, למשל הוא ביקש ממני שאשלח לו דיסקים של מוזיקה עברית, על מנת שיהיה לו מה לשמוע בדירתו, אי שם בלונדון), לראייה הוא שלח לי קישור לאתר הבא, אשר שם לו למטרה להחזיר לישראל את המנדט הבריטי, עד אשר היחסים הישראלים-פלסטינאים ישובו להיות תקינים.
אני מניח שמדובר באתר חביב שעיצב מישהו שלומד עיצוב אתרים או את שפת ה-HTML, כי לא נראה לי שקיים באמת אדם אשר רוצה לחזור לשלטון המנדט הבריטי בארץ, אבל הקוריוז הזה הזכיר לי משהו...

בעודי מטייל לי במחוזות קוואזולו נטאל (בדרום אפריקה), ניהלתי שיחה מרתקת עם אזרח בריטי, תושב ליברפול אשר היה בעיצומו של מסע ברחבי העולם (אפריקה, המזרח הרחוק ועוד כמה מקומות), כמו בריטים רבים נוספים.
הבחור למד היסטוריה בריטית וצרפתית ובין שאר הדברים שהיה בקיא בהם בשל לימודיו, היה המנדט הבריטי בארץ.
היה נחמד לספר לו את הסיפור מנקודת המבט הישראלית (כפי שאני מכיר אותה) ולשמוע את הגירסה הבריטית למנדט (כפי שהוא למד אותה). הבריטים, אשר עדיין היו בעלי שאיפות אימפריאליסטיות בעת קבלתם את המנדט על ארץ ישראל, היו בעלי מגמה כפולה - ניצול המדינה בה שלטו, אך זאת במקביל לפיתוח המדינות בהן שלטו. זה לא סוד שהמערכת האדמינסטרטיבית בישראל והרבה מהחוקים כאן מושפעים מהרוח הבריטית, הבריטים בכ-30 שנות מנדט, הזניקו את פלסטינה (ולימים ישראל) עשרות שנים קדימה, הישוב היהודי לכך מהם דוגמא לדרך בה צריך לנהל מדינה והם באמת עשו פה הרבה טוב.

אבל כאשר יש שלושה צדדים בסיפור, אשר שניים מהם הם יריבים מרים, הצד המגשר והמפשר סופג את הריקושטים. היהודים רצו לממש את חזון הבית הלאומי (אשר הובטח להם לפני כן על ידי הלורד בלפור), בהתחלה הבריטים הסכימו, אולם הערבים התקוממו שהבריטים שהיו אמורים לנהל את המקום לרווחת שני העמים פועלים לטובת שני, פועלים לטובת היהודים וכך יצאו להם מספר ספרים לבנים, אשר הגבילו ואף אסור את העליה היהודית לארץ ישראל, אז היהודים כעסו על הבריטים ולבסוף הבריטים מצאו עצמם במלחמה לא להם, אחרי מלחמת העולם השניה בראש סדר העדיפויות שלהם היה לשקם את מדינתם שספגה מהלומה קשה מצד גרמניה ולכמובן לדאוג שביבשת הסמוכה לאי שלהם תשרור יציבות.

וכך, עזבו הבריטים את ארץ ישראל (דרך חיפה, עיר שזכתה לשגשוג על חשבון עכו בתקופת הבריטים, ראיתי צורך לציין את זה, בתור חיפאי גאה), קרחים מכאן ומכאן, כמו ברוב המקומות בעולם בהם שלטו ואותם עזבו, הבריטים השאירו אחריהם תשתית  טובה(אני מניח שרוב האנשים יודעים שמחנות רבים בהם צה"ל משתמש עד היום, למשל צריפין ותל השומר, היו למעשה בסיסים בריטים) ומוסדות ציבור, אולם מבחינה אזרחית, עוד באותו ערב בהם עזבו הבריטים את ארץ ישראל, פרצה מלחמה בין הצדדים אשר השאירו הבריטים להתבוסס בדמם....

ולא, אין זה מקרה ייחודי, אותו דבר בהודו, אשר את השנאה התהומית בין הצדדים יצרו הבריטים במו ידיהם, במטרה לגרוף רווחים מ"היהלום שבכתר". היום כמובן הודו ושכנתה האיסלאמית לתת היבשת - פקיסטאן, מחזיקות נשק גרעיני כל אחת מהן, כך שהבריטים עשו לעולם שלנו הרבה שמח...
וכמובן שהדברים האמורים לישראל והודו, נכונים לשאר המקומות בהם שלטו הבריטים ואותם נטשו בתהליך הארוך בו חזרו מהיותם אימפריה, למדינת אי קטנה ומשגשגת.

ועד כאן דבריי לערב זה. שלום ותודה שקראתם על חווית הקניות שלי ועל מעשיהם של הבריטים בארץ הקודש.
אלעד

תנועת כך ושמונה שנים לרצח רבין

אני לא בן אדם אדיש, בדרך כלל כאשר אני נחשף למשהו מסויים אני נוטה לגבש כלפיו עמדה, גם אם היא עשויה להשתנות לאחר מכן, בדרך כלל העמדה שאני מגבש נשארת איתי, לרע ולטוב.
אולם יש דברים שלא רק שאני מגבש כלפיהם עמדה, אלא אף ממש מקוממים, כאשר אני נתקל בהם!

כזה בדיוק היה המקרה הבוקר, כאשר נתקלתי בידיעה לפיה בירושלים רוססו כתובות נאצה נגד יצחק ולאה רבין (מחר תתקיים עצרת לרגל יום השנה השמיני להרצחו של יצחק רבין) ולצידם הכרזות "כהנא צדק" וכן רוססו כתובות כאלו במקומות נוספים, כגון חולון, בני ברק, הרצליה ות"א.
בת"א הגדילו לעשות והשחיתו את האנדרטה לזכרו, הסמוכה לבית העיריה, במקום בו נפל רבין חלל מידיו של מתנקש ימני קיצוני. במקום בד"כ מוצב שומר, לאחר שהגלעד הושחת מספר פעמים בעבר, אולם מסיבות לא ברורות השומר החליט "לחתוך" מוקדם והונדליסטים ניצלו את התרשלותו של השומר במקום.

"כהנא צדק", הסיסמא הזו, חוזרת על עצמה יותר מידי פעמים.
מי היה הרב מאיר כהנא?

הרב כהנא, נולד בארה"ב (דבר שלא מפריע למי שכתב את הביוגרפיה באתר המהלל אותו לציין כי הוא צאצא למשפחה שנטעה שורשים בצפת שנים לפני שהחלה העליה הראשונה [כמובן שהבה לא נכנה את אביו של כהנא אחד מראשוני היורדים, כי זה לא מצטייר יפה באתר המהלל ומשבח את פועלו של גדול הציונים כהנא), שם גדל והיה לרב, כתב בעיתון "ג'ואיש פרס" והקים את "הליגה להגנה יהודית" (שלאחר מכן התגלגלה והפכה להיות תנועת כך). מאחורי "הליגה להגנה יהודית", עמד רעיון יפה, שמירה והגנה על יהודים בגולה. אולם רעיון יפה לחוד וביצוע לחוד, הליגה הייתה תנועה גזענית וברוטלית אשר בגינה ישב הרב כהנא בכלא האמריקני מספר פעמים. אצטט מתוך האתר של המהלל ומשבח את הרב, והצורה הבוטה, המסיטה והגזענית בה בחרו כותבתי האתר לתאר את פעילות הליגה תמחיש את הגזענות והשנאה העצורים בארגון הזה בצורה טובה :

"לעולם לא עוד" לא עוד יהודים מוכים, לא עוד גויים מכים, דור חדש, דור, שכל יד המורמת להכות ביהודים - תיכרת, וכל מכה יהודי - יוכה שבעתיים, לכך הטיף וכך עשה.

עד הקמת הליגה, לא העז יהודי להסתובב חופשי כשכיפה על ראשו, אך עם הקמת הליגה הבינו הכושים והאנטישמיים כי התנכלות קטנה מצידם תגרור "אלימות והתפרעות "מצד יהודים בריונים הנושאים אלות לשבירת ראשים. בפעולות אלו ואחרות הגנה "הליגה להגנה יהודית" על היהודים - בעיקר זקנים ובני המעמד הנמוך שגרו בשכונות עוני עם איטלקים וכושים, וכן היכתה בתנועות הנאציות והאנטישמיות. ניתן לומר, כי הליגה היתה הכתובת היחידה להגנת יהודים מפני מעשי אנטישמיות.

כפי שניתן לראות, הרבה שנאה ואלימות נוטפים מהטקסט.

בראשית שנות ה-70' ביצע הרב כהנא עלייה לישראל . בארץ הקודש, פעילותה של "הליגה להגנה יהודית" התרכזה בעשיית פרובוקציות, גזענות ואלימות כלפי המיעוט הערבי בישראל.
אחת הפרובוקציות הידועות של הרב כהנא, הייתה כאשר שלח למספר ראשי ערים ערביות מכתב ובו ביקש מהם לפנות את הארץ בטרם יאחרו את המועד...
בגין המכתב ובגין עשרות פרובוקציות אשר חצו את הקו המפריד בין דיעה ופעילות לגיטימית להסתה, ישב הרב גם בכלא הישראלי והיה עצור מנהלי למשך מספר חודשים (מעצר ללא משפט,  זכות אשר המדינה בד"כ שומרת לאנשים אשר אין עילה אחרת להחזיקם מאחורי סורג ובריח, למשל מוסטפא דיראני או השייח אחמד יאסין עד פרשת ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל לפני מספר שנים).

עם שחרורו מהכלא, ניסה הרב את מזלו והתמודד על מקום בכנסת בשם התנועה אותה הקים שנים לפני כן ושמה הוסב לכך.
לאחר מספר נסיונות אשר לא עלו בהצלחה, נבחר הרב לכנסת. הוא היה חבר בועדת הקליטה של הכנסת והאתר המהלל את הרב, מציין בפעילותו "הפרעות אין ספור לשונאי ישראל" (אכן גאווה להיות חבר כנסת מופרע).
אולם הגזענות ופעילות הטרור אשר הפעילה תנועת כך, הביאו לכך שהתנועה הוצאה אל מחוץ לחוק ולא הורשתה להתמודד עוד לכנסת.

הרב כהנא המשיך בפעילותו הפוליטית במרץ גם לאחר שאפסו סיכוייו לשוב לכנסת ובעת מסע הסברה בארה"ב באוקטובר 1990 נרצח כהנא ע"י מתנקש.
באתר שלו (וכאן הציטוט האחרון מהאתר), מוצג הרב כנשגב מיתר בני האדם ומגדילים לספר שלאחר שנורה הרב, "בעוד נשמתו פורחת ועולה, מלמל הרב 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!' וקיבל עליו עול מלכות שמים".
כפי שניתן להבין מהתיאור, יש אנשים המאמינים באלוהיותו של כהנא, או לפחות בהיותו צדיק.

אני משוכנע שכהנא האמין בדרכו, אבל הדרך בה בחר לפעול, הייתה אלימה ונטף ממנה ריח חריף של גזענות, גם אם נחישותו מעוררת הערצה ומושכת אחריה עשרות ומאות מאמינים, צריך להסתייג מהדרך בה בחר לפעול.

"הכתובת כהנא צדק", אשר אני מתקומם שהיא נכתבת, נובעת מקריאתו כי "הערבים הם פצצת זמן מתקתקת" ויש להפטר מהם, הרבה אנשים קמו אחריו וניסו לממש את קריאתו, אחד מהם, דר' ברוך גולדשטיין החליט שנובאת הזעם של הרב כנא מתגשמת ועשה מעשה, לקח תת מקלע, נכנסת למערת המכפלה בשנת 1994 וירה וטבח בעשרות מאמינים מוסלמים אשר היו עסוקים באותה שעה בתפילה.
תזכורת קטנה - הטבח במערת המכפלה התקיים בתקופת ממשלת רבין, אותו ראש ממשלה שנרצח בעקבות הסכמי אוסלו שחתם עם הפלסטינאים, שבדיוק באותה תקופה נחתמו. עוד משהו קטן, הטבח שביצע דר' גולדשטין, רופא אשר נשבע בשבועת היפוקרטס להציל חיים, בוצע זמן קצר לפני הפיגוע בקו 5, אותו פיצוץ באוטובוס תל אביבי אשר החל מסכת טרור חסרת תקדים שעד היום אנו חווים אותה (לא אתן לברוך גולדשטיין לבדו את כל הקרדיט, אבל בהקשר הזה, טבח עשרות מתפללים מוסלמים חפים מפשע, היווה לצערנו עילה לפגוע במספר רב של יהודים חפים מפשע, למשל נוסעי אוטובוס).

התנועה שממשיכה את דרכו של הרב כהנא כיום, גם אם התפצלה מעט (למשל בריצה לכנסת תחת רשימת "כהנא חי", אשר גם  היא נפסלה בשל היות גזענית בדבריה ופעילותה), מורכבת מאנשים קיצוניים, חבורה של אנשים משיחיים אשר סבורים שהצדק איתם ובשם שמיים הם עומדים מעל החוקים שהציבו בני תמותה אחרים.
דוגמא לכך אפשר למצוא בכתבה הבאה, אשר גם אם היא מסתיימת בהתמותו של הכותב והצגתו שלו כאדם הנוקט בדרך לא אלימה למען אמונתו, אפשר לראות בערס הנוטף מהכתבה, בשנאה, הזלזול כלפי השלטון הנבחר על ידי הרוב בישראל ובעצם בחוסר סובלנות גורף כלפי השונה, בין אם הוא לא יהודי ובין אם הוא יהודי הסבור שדרך המלחמה, הריב והמדון אינה הדרך היחידה.

את אותם אנשים, ממשיכי דרכם ומעריציהם, אני מאשים באחריות לרצח ראש הממשלה רבין, הם מדברים בשבח העם היהודי, אבל אין הם רוצים בטובת היהודים והעם היהודי, אלא אך ורק אם אותם יהודים ילכו בדרכם של אותם קיצוניים. אין הם שונים בעיני מארגונים גזעניים אחרים גומת הקו קלס קלן בארה"ב, מטרתם לגרש את האנשים אותם הם שונאים ולהרוג בהם, הם לא יהססו להשתמש בדרכים נלוזות להסיג את מטרתם, ריסוס כתובות נאצה, ביצוע לינץ'ם במושא שנאתם ומאבק עיקש ואלים תוך הפעלת טרור כנגד מי שהם מאמינים כמתנגד להשקפתם.

וזו הסיבה מדוע אותה כתובת פשוטה, "כהנא צדק" מקוממת אותי.
אלעד

קישורים רלבנטים

ביוגרפיה של הרב מאיר כהנא מתוך אתר הכנסת

אתר בשבחו של הרב מאיר כהנא

אתר בשבחו של דוקטור ברוך גולדשטיין

להיות כהניסט

חילול האנדרטה של רבין וריסוס כתובות נאצה הלילה

פלאי הטכנולוגיה המודרנית (או אני הולך להסיר שיער בלייזר)

פעם הייתה זו מכללת רעננה שחשקתי ללמוד בה בשל אותם פופ אפים (פרסומות קופצות) מעצבנים, בימינו מככבת התוכנה המיתולוגית בבילון (שבשל העובדה שהם מפרסים בצורה כזו מעצבנת, אני ממליץ לכם להשתמש במורפיקס, גם חינם וגם לא מעצבן!) והפרסומת המעצבנת להסרת שיער בלייזר (עליה אכתוב מיד).

חברת "אמריקן לייזר", למעט שיר מאוד מעצבן שהתנגן ברדיו ושיבח את הסרת השיער בלייזר והיא אחראית אליו, החליטה לאחרונה לפרסם את עצמה גם בדרך הנלוזה ביותר - האינטרנט.
יש לי משהו נגד פרסומות באינטרנט, אנסה להסביר זאת.
פרסומות בצידי הדרכים, אמנם מכערות את נופי ארצנו (לכן למשל בורמונט חוקק חוק האוסר על הצבת שלטי חוצות), אבל לא ממש רוקדת לך מול העיניים (חריג לזה אפשר למצוא בטלויזיות החוצות המרגיזות שמסנוורות אותך שאת עובר לידן והן בהחלט מתחרות ראויות לפרסומות האינטרנט).
פרסומות בערוצי הטלויזיה המסחריים, לא מעצבנות כל כך, כי בלחיצת כפתור אפשר להעביר את הערוץ, אפשר לבחור לא להסתכל בערוצים מסחריים כאות מחאה (כפי שעשיתי בעבר) ואפשר פשוט לוותר על טלויזיה בצורה גורפת (כפי שאני עושה בימים אלו, בהן הטלויזיות בבית כלל לא מחוברות לתשתית כלשהי - אנטנה, כבלים או לווין).
לפעמים, יש גם סרטי דיוידי המכילים פרסומת, מדובר בסרטים הזולים האלה אש הם זולים כי משווק הדיוידי מכר את נשמתו לשטן ושם פרסומות, למשל לטלויזיה של חברת  טושיבה (כפי שקיים אצלי בכמה סרטי דיוידי), אשר עולות עם הפעלת הדיוידי בלי יכולת להעביר אותן הלאה.
לא יודע מה תהיה הטלויזיה הבאה שאקנה, אם תהיה כזו בכלל, אבל בטח היא לא תהיה טלויזיה של טושיבה, כי פרסומות גורמות לי להיות אנטי!
אה, עוד דבר בהקשר סרטי דיוידי, בהרבה סרטים בתחילת הסרט, גם כן בלי יכולת להעביר במהירות, בחרו המפיצים לכתוב אדום ולבן על גבי שחור שחל איסור חמור על העתקת הסרט והעבריין צפוי לקנס - וואו, טוב שכתבו את זה, אחרת היו קמים אנשים שמעתיק סרטים בצורה פיראטית שלא כחוק.
שוב, חוץ מתיאוב שאני חש כלפי "מגיני זכויות יוצרים", אין לכתוביות הללו הרבה השפעה.

ופרסומות האינטרנט, אין דבר יותר מעצבן מזה!
ראשית, הן גוזלות משאבי מערכת יקרים - רוחב פס (חלק מהפרסומות כוללות אנימציה עתירת גרפיקה), יכולת חישוב (לעיתים זה ההבדל בין קריסת מערכת ההפעלה המעולה ונטולת התקלות של מיקרוסופט לבין הישארותה מקרטעת אך עובדת) ועוד שלל דברים מרגיזים שהיה מוטב לו לא היו קיימים.
שנית, הן מפריעות בגלישה - בדיוק התחלת לתקתק משהו וגילית שחלון שנפתח גרם לטקסט שלך לא להכתב, או למשל בדיוק שאתה קורא שורה מעניינת בכתבה מסויימת באתר מסויים, רצה לך דמות אינפנטילית מאיזו פרסומת על השורה...
ויש את הפרסומות הנלוזות האלו, שאתה צריך לצפות בהן עד תומן על מנת שהאיקס המושיע יתגלה, לא ברור לי מדוע הם עושים את זה, הרי זה משאיר לי יותר זמן להפנים את המסר - ממי לא לרכוש שירותים.

וכפי שאפשר היה להבין מהכותרת, הופיעה לי פרסומת של אמריקן לייזר להסרת שיער, הבה נניח שהייתי מעוניין להסיר את שיערות גופי, עכשיו אני בטוח שלא אעזר בשירותי החברה הזו.
במיוחד לאור התמונה של הקקטוס בצד ימין שהופך לתחת של תינוק בצד שמאל, אבל שימו לב כמה מטושטש ואדום הגוף של הבחור לאחר שעבר הסרת שיער.
מחריד ממש!
אני , שיער בגוף לא מסיר, אלא אם יציעו לי סכום כסף נדיב.
זה גם מתיישב טוב עם זה שלא הסתפרתי מאז 17 בנובמבר 2002 (בקרוב שנה) ולא התגלחתי כמעט חודש.

הסרת שיער אמריקן לייזר - להחרים!

איזו פרגית

תודה למרגי ששלחה לי את התמונה של הפרגית הזו...

איזו פרגית סקסית!

אכן הביקיני השאיר פס שיזוף מרשים.
אני מניח שהיא תוכל להשתלב בקלות בתחרות הבלוגר/ית הסקסי/ת ביותר, בקטגוריית החיות וה-Toons...

וסימני השיזוף הללו, מזכירים שרציתי להביא קישור לשאלה ששאלתי בפורום סרטן העור בתפוז, לגבי מידת ההגנה של הבגדים אותם אנו לובשים כנד סרטן העור.
הואיל ואני חושב שזה חשוב, אני מביא את הקישור לשאלתי ולתשובות להן זכיתי כאן.

ועוד משהו, לא קשור לדברים הנ"ל, אבל מה שהיפנים עושים לדולפינים די מזעזע!
מדהים לחשוב איך במקומות מסויימים בעולם דולפינים נחשבים חיה חברותית, חמודה, אשר מסייעת לאנשים עם בעיות חברתיות שונות, בעוד במקומות אחרים בעולם, מפתים דולפינים לבוא לאזור מפרץ יפנים והורגים בהם באכזריות!

ובינתיים, שיהיה סוף שבוע נפלא לכל יושבי כדור הארץ וכמובן גם לאותם אסטרונאוטים אשר לא יושבים כעת בכדור הארץ והסתבר שהם גם חשופים לקרינה קוסמית, מים בלתי ראויים לשתייה [כמו אלו של מדינת ישראל], אוויר מזוהם ועוד שלל דברים שגורמים לך לחשוב פעמיים אם באמת שווה לעבוד עבור נאס"א).
אלעד

הימים הופכים להיות שמחים יותר

יש טיפוסים של חורף ויש טיפוסים של קיץ.
אני טיפוס של חורף...
קור, גשם, שלג, רוחות ושמיים אפורים עושים אותי שמח.
I'm only happy when it rains שרה שירלי מנסון, סולנית להקת Garbage (שאגב שבאחד מערבי הרוקולנוע בסינמטק זכור לי ששמעת שהיא הגדירה עצמה כמוצצת הטובה ביותר בעולם הבידור, אולם לא מצאתי לכך סימוכין, אבל מצאתי התבטאויות משעשעות נוספות שלה) ואני די מסכים עם מילות השיר.
קור ותאורה נמוכה עושים לי את זה.

אז ברור מדוע נהייתי שמח יותר בימים האחרונים, מאז הטמפרטורות צנחו והיום אף ירד מעט גשם.
הלוואי והיה חורף לנצח... (אז אולי גם אני הייתי מצטרף למתנגדי החורף, אבל רק אז:)

אני לא מומחה גדול לכלכלה, אבל...

אני לא מומחה גדול בכלכלה, אבל בתקציב המדינה לשנת 2004, נראה חשוד משהו בעיני הבלתה מקצועיות בעליל.
ניתן למספרים  ששאבתי מהכתבה בוואלה לדבר בעד עצמם :

מסגרת התקציב המוצע לשנת תסתכם בכ-254.7 מיליארד שקל. (עבורי זה הרבה, אבל מסתבר שגם עבור מדינה שלמה זה לא מעט)

החזר החוב של המדינה עומד על 42 מיליארד ש"ח (חישוב מהיר מראה שבערך כל שקל חמישי הולך להחזיר חובות, לא סימפטי במיוחד, אבל אני מניח שזה כורח המציאות שנכפתה עלינו לאורך השנים, מעניין לראות מי מרוויח מהחובות הללו)

"העלייה החדה יחסית בהוצאות המימון של הממשלה נובעת מעלייה בנטל החוב הרובץ על המדינה. בשנת 2004 צפוי נטל חוב זה להגיע לשיעור של 106.5% מהתוצר..." (החוב הלאומי עומד על מעל 100%, מה שאומר שאנחנו חייבים יותר כסף ממה שאנחנו מרוויחים [אוברדראפט עצבני שאני  בספק אם היה בנק שהיה מאפשר אותו לאדם פרטי מבלי לשלוח את גובי השוק השחור לפני כן] וזה אומר שבמשך עוד הרבה זמן נראה את הסעיף מהפסקה

הקודמת, כלומר חלק עצום מתקציב המדינה שבעצם מושקע בהחזרת נחוב הלאומי)

"הוצאות משרדי הממשלה דווקא יקטנו בשנת 2004 לרמה של 160.1 מיליארד שקל..." (ג'י, זה מעט, במיוחד לאור הפיסקה הבאה שתגלי שההכנסות גדולות מההוצאות, אגב, זה שיש עשרות משרדי ממשלה, לא אומר שהחלוקה שווה ביניהם, עיקר הנטל הוא על ביטחון, דבר שאולי מובן במצב הבטחוני הנוכחי, אבל בהחלט לא משהו שרצוי לקבל אותו כמובן מאליו, במיוחד לאור העובדה שיש מענקים והלוואות מארה"ב, אשר בכספה אנחנו קונים נשק רב Made in USA, כלומר לפחות האמריקאים דואגים להגדיל את ההכנסה הלאומית שלהם, גם אם בכסף של עצמם).

"בצד ההכנסות מתבסס תקציב 2004 על צפי הכנסות של 149.4 מיליארד שקל בשנת 2004, וזאת לעומת תחזית מעודכנת של 143 מיליארד שקל לגבי שנת 2003. במילים אחרות, באוצר חוזים גידול של 4.5% בהכנסות המדינה ממסים, וזאת על רקע תחזית הצמיחה של האוצר שעומדת על 2.5% בשנת 2004. הכנסות המדינה ממסים מורכבות מתחזית הכנסות של 79.7 מיליארד שקל מאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, 64.6 מיליארד שקל מאגף המכס והמע"מ, ו-5.1 מיליארד שקל מאגרות למיניהן" (ציטטתי את כל הפיסקה הזו, כי לא ממש ידעתי היכן לקטוע ,זה מתחיל בכך שמספרים לנו שההכנסות יותר נמוכות מההוצאות בעשרות מילארדי דולרים ומספרים על עליה של כשישה מילארד ש"ח בהכנסות? זה עוזר כמו כוסות רוח למת... בכל מקרה, הדרך של מדינה להתפרנס היא על ידי הטלת מיסים, זה נכון, אבל שימו לב לחלוקת ההכנסות ממיסים : מס ההכנסה מגיע לרמות כחמישים אחוזים ואף יותר אצל אנשים המשתכרים בשכר גבוה וגם אצל משתכרי השכר הבינוני מדובר בנתח אחוזים לא מבוטל שנשאב מהמשכורת. ועל אף שהייתי מצפה שבמס ההכנסה תגיע עיקר ההכנסה למדינה, אני רואה שמאגף המכס והמע"מ מגיעה תשורה נעה למדינה.

מס הערך המוסך עלה ל-18% בזמן האחרון, המיסים על מוצרי חשמל רבים גם ירדו על פי הפרסומים ועדיין ההכנסה למדינה משני המיסים הללו מגיעה לכמעט אותה הכנסה מהמס המוטל על אנשים עובדים. אפשר לעשות הכללה גורפת וכלל לא מדוייקת, אבל יש בה הרבה מן האמת ואם לא אז מן התחושה הרווחת שאדם המקבל משכורת, מוציא מחצית משכרו למס הכנסה [מס על כך שהאדם עובד ולא נח בבית, זה בהחלט מעודד אנשים לצאת לעבוד] ואת

שאר הכסף שעוד נותר לו  מוציא האזרח הממוצע על מיסים במוצרי הצריכה שהוא רוכש [למשל מכונית בארץ עולה כמעט פי 2 מבמדינות מסויימות בחו"ל, בעיקר כי חצי מהכסף על המכונית החדשה הולך למדינה, נכון הדבר לגבי דלק ממנו המדינה עושה הון ועוד שלל מוצרים שונים ומשונים]. וזה כמובן בל להזכיר את כל האגרות [טלויזיה, רישיונות, דרכונים ובעצם מה לא] שמשולמות בבנק הדואר אחת לכמה זמן.)

וזה מבלי להזכיר את מיליארדים שהולכים לבניית התשתית למדינה הפלסטינאית שבדרך, סליחה, להתנחלויות, סליחה, להתיישבויות ולמאחזים מעבר לקו הירוק.
אני משוכנע שהמוסף המיוחד של עיתון הארץ שהוקדש לנושא מעט מגמתי ומכיל ודאי אי אילו אי דיוקים, אבל התמונה המצטיירת על פיו די עגומה ולפיה מיליארדי שקלים מתבזבזים בשנה על ההתנחלויות, חלקם כמובן באופן מתבקש לקיום אוכלוסיה (שיש הטוענים כי צריך לסלק משם, אבל זה ויכוח אחר), אבל מדובר גם בתקציב פוליטי אשר חורג מהפרופורציה של גודלן ומשקל של ההתנחלויות ותושביהן לעומת שאר מדינת ישראל.

שקול מילים

ומשהו קטנטן לסיום המתקשר בקושי לדבר האחרון שכתבתי, אדם שפירסם בפורום האקטואליה של תפוז הודעה אשר בה נמתחה ביקורת משמיצה כנגד שר האוצר ובסופה אף נשאלה השאלה "מתי יקום הגבר שידפוק לביבי כדור בראש".
יצא לי מספר פעמים לכתוב בפורום אקטואליה בתפוז, אבל מהר מאוד נטשתי את המקום, בעיקר מפני שהוא עמוס ימנים לעייפה שלא משנה מה יהיו טיעוניך, תמיד יסבירו לך למה אתה טועה, הם צודקים וכל הערבים רוצים לזרוק אותנו לים...
כמובן שאם חלילה אמרת להם, "הרי זה מה שאתם חושבים על הערבים", הם לפתע היו מצטדקים ומספרים מדוע הם כל כך שונים וטובים מהערבים, מהגרמנים, מהיפנים, מהנורווגים, מהשוודים ובעצם, זה הגיוני, הרי כפי שהצלחתי להבין מאנשי הפורום, לכולם יש מישהו שם למעלה שדואג

להם...
בכל מקרה, כפי שכבר אמרתי, מהר מאוד הפסקתי את אותם ויכוחים חסרי טעם שם, שישבו להם שם וישכנעו את עצמם כמה הם צודקים...
אגב, חלקם נוטים לגלוש לפורומים כמו "דו-קיום" ואיכשהו לדבר על כך שאפשר לעשות דו קיום, רק ללא הערבים (כמו בשיר של פלטפוס). אז מילא, הם השתלטו על ערוץ האקטוליה (כאמור אקטואליה בכלל ולאו דווקא ימנית), אבל למה להפריע בפורום שמאלני נטו?

ונחזור למסיט הדביל שכתב שצריך לרצוח את ראש הממשלה לשעבר (ושר האוצר בהווה), מעצרו מדגים בצורה יפה את העובדה שפיזור דברי נעצה בסיטונות מאחורי כינוי באינטרנט, לא מעניק לדעותיך חשיבות רבה יותר, אלא להיפך, גורם לאנשים להעריך פחות את הדיעה שלך (אם היא מוגשת בנוסח שהבחור הזה ושכמותיו מביאים אותו) וכמובן הכינוי, לא מעניק מעטה הגנה למי שמשתמש בו, למעט אולי תחושת ביטחון מוטעית.

אז נכון, כיף לקלל אנשים תחת הכינוי "השם יתברך" ועוד אינספור כינויים אחרים ,אבל חשוב לזכור, שכל תנועה שלכם ברשת, מתועדת ומצולמת על ידי מישהו ואם רוצים להתחמק, צריך להיות ממש ספצים, מה שלצערנו רובנו לא...
ובאותה הזדמנות אפנה לסיכום הנחמד שנערך בבלוג "אינטרנט" על תוכנות מעקב ברשת (חלק ראשון וכמובן יש גם חלק שני).

ועד כאן לערב זה.
אלעד

הימים חולפים ועונות השנה מתחלפות והנה המועמדת השמינית בתחרות הבלוגר/ית הסקסי/ת ביותר הגיעה.
רבים וטובים רוצים להשתתף בתחרות, לא כולם עומדים בקריטריונים הלא ממש נוקשים של התחרות (למשל המקרה הבא) וכנראה שתפתח קטגוריית חריגים עבור שתיים מהבנות ששלחו תמונה, איך נאמר, מוזרה של עצמן...

בכל מקרה, עד ה-11/11 מי שמעוניין או מעוניינת, מוזמן או מוזמנת לשלוח אליי תמונה על מנת ליטול חלק בתחרות הבלוגרים הסקסיים (תקנון חלקי, כאן).
וכעת אפשר לעבור למועמדת השמינית

מתמודדת מספר שמונה

מועמד מספר 8

מועמדת מספר 8, שני (שם בדוי, בחרה לא לקשר לבלוג שלה), חמישיסטית בת 14 וחצי מאזור ירושלים.
שני אוהבת לישון, לשמוע מוזיקה(במיוחד את אוונסנס ), להיות חופשיה ולעשות ככל העולה על רוחה.
מכורה ל-ICQ, SMS, לבלוג שלה (כמו כולנו :) ולאינטרנט בכלליות ועדיין פנויה (לטובת המתעניינים).  [עדכון מה-4 בנובמבר, כבר לא פנויה]

בתמונתה של שני, אשר צולמה בחדרה, שני מחייכת בצורה סקסית בהחלט. אני מוכרח לציין כי כאשר חשבתי על התחרות, חשבתי על תמונות בסגנון הזה, המראות שסקסיות היא עניין של פוזה וזויות צילום מחמיאות :)

(אגב, 8 הוא מספר המזל שלה)

בהצלחה לשני ולשאר המתמודדים והמתמודדות.
וכאמור, אם גם את או אתה, רוצים להתמודד בתחרות הבלוגר/ית הסקסי/ת ביותר, עדיין אפשרי להצטרף.
אלעד