| 4/2003
hello from south Africa
halo people
I Having good time, here in south Africa.
I left cape town this morning and now I'm in a little village.
tomorrow I go dive with white shrks!!!
cape town was wonderful. table mountain is realy flat and cape of good hope is lovely place...
bye bye
from Africa
Elaad
| |
 ביי ביי
טוב
בעוד דקה או שתיים, אצא לכיוון שדה התעופה.
שלום לך מולדת יקרה, עורי עור, ויהיה בסדר.
אחרי יום העצמאות אני חוזר, אז למי שמוכרח/ה אפשר להשאיר כאן הודעות געגוע (אולי אני אקרא אותם בדרום אפריקה).
אסטה לה ויסטה בייביס...
אלעד
| |
יש לי שיר שמעצבן אנשים
בהמשך לדברים שמעצבנים בפסח, יצא לי לשמוע את קולות שכני בוקעים מלמטה, בדיוק בשיר "אחד מי יודע".
אני מניח שכולכם מכירים את השיר "יש לי שיר שמעצבן אנשים", שתמיד היה בטיולים השנתיים שהיינו צעירים אחד ששר אותו.
באותו שיר סופר על על מאה תפוחים שהיו על העץ, אחד מהם נפל והתפוצת, כך נשארו תשעים ותשעה, נפל עוד אחד וכן הלאה, כך עד שלא נותרו תפוחים, כאשר בתור בונוס אחרי כל תפוח שנופל שומעים את המשפט "יש לי שיר שמעצבן אנשים".
קיימת כמובן הגירסה האנגלית המדברת על מאה בקבוקי בירה על הקיר, אבל העיקרון זהה.
ורק העם היהודי, בחר לעשות משהו דומה דווקא בחג בו כולם מתאספים סביב השולחן.
אחד אלוהינו.
שני לוחות הברית
שלושה אבות
ארבע אימהות
חמישה חומשי תורה
שישה סדרי משנה
שבעה ימי שבתא
שמונה ימי מילה
תשעה ירחי לידה
עשרה דיבריא
אחד עשר כוכביא
שנים עשר שיבטיא
שלושה עשר מידיא
כן, שרים, רק בשביל לעצבן, רק בשביל לחזור על הכל שוב ושוב.
זה קינוח מצויין אחרי העינוי של הקריאה בהגדה...
ואחר כך מתפלאים למה יש אנטישמים...
| |
איזה כיף להיות סנילי (או אם מתים, עדיף בגיל שישים)
חזרתי עכשיו מליל סדר מוקדם בבית האבות של סבתא שלי.
בזמן שחיכינו לבחור הדתי שיעביר את הסדר, הייתי עד למחזה מעט משעשע:
אחת הזקנות ניגשה לחברתה למחלקה ואמרה לה "מזמן לא ראיתי אותך, מה שלומך?".
זה מזכיר לי את הבדיחה שמאוד כיף להיות סנילי, כי כל יום פוגשים חברים חדשים.
בכל אופן את הסדר, המאוד מקוצר ומתומצת (סה"כ לקשישים הסנילים במחלקת תשושי נפש אין הרבה סבלנות) העביר בחור דתי, חובש כיפה שחורה.
הוא היה כמו אותם מחזירים בתשובה סוג ב', הוא נאם לקשישים כמו אל ילדים בני שלוש (מנטלית חלקם פחות), הוא סיפר שכולנו הולכים לפגוש את הכדור ברוך הוא, מי בקרוב ומי פחות.
עוד קשיש חסר סבלנות, קרא לעובדות כל רגע : "אחות" ושהן הביטו לעברו הוא המשיך "אני צריך בלנדר", זו הייתה דרכו להגיש שהוא רעב.
מבית אבות אחד למשנהו, קפצנו להגיד שלום לדודה של אימי, אחותו הגדולה של סבא שלי שהיא בת 94.
היא מאושפז במחלקה הסיעודית בבית אבות סמוך, משום שהיא פיזית לא כל כך מתפקדת, היא שברה יד לא מזמן ויש איתה כל מיני בעיות, בניגוד לסבתא שלי שאצלה כל האיברים פחות או יותר מתפקדים חוץ מהראש, אצל דודה של אמא שלי זה הפוך, אצלה הראש מתפקד מעולה ושאר הגוף קפוט.
זה די מאמלל להיות עם ראש שעובד מעולה ומרותק למיטה.
בכלל, החיים בגיל המבוגר, המאוד מבוגר, כי היום אנשים חיים עד גילאים מופלגים, נורא קשים.
מבחינה חיצונית נראים זוועה, ולא משנה כמה שמנסים, יש גיל שכבר אי אפשר להסתיר את זה.
המערכות בגוף נופלות אחת אחת וצריך להתחיל להתרגל לחיות עם כאב תמידי וכדורים.
זה די פשע, כי בסופו של דבר אני מניח שאנשים לא היו נכנסים מרצונם למקום כמו בית אבות ולולא כל מיני מוסכמות חברתיות כאלו ואחרות רוב הקשישים כבר מזמן היו מסיימים את חייהם.
אני זוכר שבחצי השנה האחרונה לחייו, סבא שלי יצא ונכנס כל שני וחמישי לבית החולים. לקח לו הרבה זמן לחזיר את נשמתו לבורא, אפילו אבא שלי שהיה צעיר ממנו ביותר משלושים שנה כמעט, הספיק ללכת קודם.
ואולי זה לטובה, כי אבא שלי הספיק לעשות את כל מה שרצה בחיים, הוא חי תמיד טוב וכפי שרצה והאמין.
אני מניח שבמקום כמו בית אבות הוא היה משתגע, זה לא היה מקום עבורו.
באמת, אם מתים, עדיף למות צעירים, ככל שאתה מת צעיר יותר (עד גיל מסויים), כך באים להלוויה שלך יותר אנשים, יש יותר אנשים שיזכרו אותך ויזכרו אותך בתקופה היפה שלך ולא בתור זקן זועף ונודניק.
בחיים, האנשים שסביבך מתחלפים בלי הרף ובסוף, כאשר אתה מת, האנשים שליוו אותך בתחילת הדרך, בדרך כלל לא איתך.
אז באווירת חג זו, אסיים את הפוסט הנוכחי.
עוד 30 שעות לטיסה לדרום אפריקה!
הידד!
אלעד
| |
מישהו בא למלון פארק?
מסתבר שיש אנשים שהם כמו בומרנג, גם כאשר ברור לכולם שמשליכים אותם והם לא רצויים, הם חוזרים בדיוק לאותו מקום...
כאלו הם אותם אנשים שלפני שנה נפגעו בפיגוע הנורא במלון פארק ובני משפחותיהם.
אז כנראה שבאמת מלון פארק, הוא המקום הכי בטוח לסעוד בו בליל הסדר השנה ונכון שהאנשים שאכלו שם בשנה שעברה (ושרדו) ובני משפחותיהם יסעדו שם השנה בחינם, אבל האם כל מתנה אנו צרכים לקחת?
אני אישית, חושב שלא הייתי רוצה לחזור לעשות סדר במקום בו לפני שנה בדיוק (שנה עברית כמובן) שרר אי סדר מוחלט.
בכל אופן, ישנן תאוריות, שהפיגוע במלון פארק לא היה מיקרי, כי כאמור הכל ידוע מראש ונכתב לפני שנים.
אני לא אתייחס לזה ברצינות, רק העלה את השאלה, אז למה הם לא יודעים את כל הדברים האלו מראש?
ואני רק רוצה להזכיר שבעקבות הפיגוע במלון פארק, יצא צה"ל למבצע צבאי גדול שאחד הדברים הזכורים בו יותר מכל הוא הקרב על ג'נין, בו נהרגו עשרות חיילים ישראלים בהסתבכות בשל מארב שנתמן להם ומהצד השני נהרגו עשרות ואף מאות פלשתינאים, שבגלל זה נטען שישראל ערכה טווח המוני באוכלוסיה המקומית ולקח הרבה מאוד זמן לטהר את שמינו.
המסקנה מהאירוע האחרון היא שצריך לתת לכתבים זרים לצלם ולא למנוע מהם גישה ועל ידי זה לאפשר לשמועות להתפשט, כי אני משוכנע שיושבים כיום אנשים בעולם שעדיין משוכנעים שצה"ל ערך טווח בפלשתינאים בג'נין...
לצערי, עדיין לא יצא לי לראות את הסרט ג'נין ג'נין, מי יודע, אולי במטוס...
אז שוב, חג שמח.
אלעד
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
