יהודי לא מרגש יהודי
לאור המצב, הסמרטוטים הכתומים האלה שתלויים על כל מיני מכוניות (בי זה מעלה בעיקר אסוציאציות של עליבות ועוני, אבל אם זה מה שעושה לאנשים את זה...), הסרבנים הבודדים בצה"ל, ההפגנות וכל הדברים האלה שהרבה יותר כיף לקרוא עליהם בחצי שורה בספר היסטוריה, מאשר בכתבות על גבי דפים בעיתון, החלטתי לפתוח בעניין זה.
בחורה דתייה אחת, הציעה לי "הצעה שאי אפשר לסרב לה"...
חשבתי לרגע.
השבתי "יהודי לא מרגש יהודיה" (ובטח ש"יהודי לא מרגש יהודי", אם נשאל את חבר הכנסת אלי ישי).
טוב, זה לא באמת היה.
אבל אני מוכן לכל מצב עם משפט מחץ...
צריך לירות על כל הערבים (כדורי צבע)!
ואם הפכנו לרגע כתומים, הנה משהו שחברי שמש, מצא משעשע למדי ושלח לי.
סניף פיינטבול בגוש קטיף...
תוהה אנוכי מה עושים שם בדיוק...
יורים כדורי צבע על ערבים ועל חיילים של צה"ל?
זה מזכיר לי את אותו אחד מסרטי יום שישי ה-13, בהם קשיש אחד, יורה כדורי צבע על ג'ייסון, אותו ילד שטבע באגם שליד המחנה ובכל יום שישי ה-13 יוצא למסע הרג באזור.
למותר לציין שהיה משעשע מאוד לראות את ג'ייסון, עם מעט צבע מרוח על הבגדים, שוחט את הקשיש (הומור חולני הוא גם הומור)...
אגב, יתכן ומדובר במתקן אימון משוכלל שנועד להכשיר לוחמי התנתקות.
לא?
על הקסאם
ואם באזור רצועת עזה עסקינן, הבה נתעסק מעט בצד השני – הפלשתינאים.
אני מניח שכולם מכירים את מילת הקסם – אלקזאם (alakazam).
האם גם אתם סבורים שאין זה מקרה ששם הרקטות שהפלשתינאים משגרים הוא "טילי קסאם" (את העובדה שזה לא טיל, ומדובר בטעות נזנח)?
תמיד קיים הסיכוי שהרקטה קרויה על שם אז א-דין אל-קסאם, אותו מנהיג ערבי-פלשתינאי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים שקבור בנשר (לידיעת קוראי הבלוג בנשר).
אבל נראה לי הרבה יותר נחמד לחשוב שהפלשתינאים היו מספיק פתאים כדי לכנות את הרקטה שלהם על שם מילת הקסם, בתקווה שזה מה שישפר את הדיוק...
היכונו לטילי הוקוס פוקוס...
אפרופו מוכנות, כאשר נסעתי באזור בקעת הירדן, לכיוון בית שאן, יצא לי לראות שעל גב כמעט כל השלטים בצדי הדרכים, רוסס הכיתוב "היכונו לביאת הקסאם".
כמובן, אין צורך להבין שהכוונה היא שאסור לסגת מהשטחים הכבושים, שכן אז, יוכלו להגיע קסאמים לערי ישראל (נראה לי שהכוונה ספציפית יותר – אסור לסגת המגדה, כי אז ערי ישראל תהיינה בטווח הקסאם).
לכאורה, הייתי אמור לראות את הגרפיטי הזה, לחזור הביתה ולשקשק מפחד.
אבל אז נזכרתי שגם לאיראן יש יכולת להגיע לערי ישראל, כך גם לסוריה, ועוד כל מיני מדינות באזור, שדווקא נהנות מהנצחת הכיבוש, שכן כך אפשר להציג את האויב הדמוני הציוני הרשע והכובש, במקום לפתור אי אילו בעיות פנים.
עם כל הכבוד לקסאמים המאיימים לכאורה, הרי יש דברים מאיימים מהם (רובם אגב פנימיים ולא נגרמים על ידי גורמי חוץ שאינם בשליטת המדינה) וגם איום הקסאמים, עשוי בהחלט להיעלם, אם וכאשר יושג הסכם שלום (שמה לעשות, יכלול נסיגה).
עדיפים המתים על הפקקים
ואם אני כבר בשוונג של לספר על כל מיני שלטים מאזורים נידחים בארץ (נידחים – לא חיפה), אז כאשר נסעתי ירושלימה מתישהו בחודש האחרון, צד את עיני שלט שהיה ממוקם במעלה כביש 1 ועליו נכתב: "גם אני נשאר תקוע בפקק ולא נוסע על כביש חוצה (קברי) ישראל".
הסיפור המלא של עצירת קטע 18 בכביש חוצה ישראל, סופר בבלוגו של זיגפריד לפני חודשיים ולכן לא אחזור עליו שוב. כפי שודאי הבנתם, מדובר בקברים, קברי יהודים מתקופת בית שני...
אהיה כנה. אני לא בדיוק יודע להבדיל בין יהודים לשאינם יהודים בחיים...
כלומר, יש לי אי אילו סכמות כיצד צריך להיראות יהודי, אבל לא אחת הן התגלו כלא מתאימות.
כבר קרה שגיליתי שמי שחשבתי שהוא ערבי התגלה כיהודי יוצא עדות המזרח, מי שחשבתי יהודי התגלה כנוצרי.
שמתי לב שגם אנשים אחרים, לא באמת יודעים להבדיל, לולא סממנים חיצוניים. כך כאשר הצגתי כמועמדת לעבודה סטודנטית ערבייה חביבה שלומדת איתי בפני מי שאחראית בנושא, הן דיברו, החלו במעבר על כל מיני פרוצדורות ריאיון קבלה לעבודה ולבסוף, כאשר האחראית ביקשה שתביא צילום תעודת שחרור מצה"ל, עמיתתי הערבייה אמרה שהיא לא שירתה. האחראית אמרה, אם כן, תביאי את האישור שעשית שירות לאומי. כמובן שגם זה לא היה לעמיתתי, ואז היא הסבירה שהיא ערבייה וערבים, באופן כללי, לא נקראים לשירות ביטחון ולא נדרשים לעשות שירות חלופי.
"אה, אבל את לא נראית ערבייה" אמרה האחראית.
הכוונה כמובן הייתה להראות שבאמת קשה לזהות ולהבדיל בין יהודים ללא יהודים, כאשר האדם בחיים.
הדבר קשה על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשלדים בני מאות ואף אלפי שנים...
האם באמת יש הבדל בין עצם של יהודי לעצם של לא יהודי?
כלומר הבדל שמאפשר זיהוי...
אני מניח שההסברים הם בכל מיני אלמנטים שמסביב, כמו צורת הקבורה, מיקום הקברים ביחס למבני ציבור דתיים וכדומה.
אבל מי ערב בכך שלא מקימים מהומה על גופות התאילנדים של תקופת בית שני?
הרי היחס הזה הוא לא אוניברסאלי, למען שמירת כבוד אנשים, אלא אקט שנועד רק לא לפגוע בקברים הקדושים של היהודים.
אחרת קשה להסביר למשל את ההזנחה שבבית הקברות המוסלמי הישן בעיר באר שבע, המשמש כיום בעיקר כפח אשפה ושירותים לאנשי השוק הסמוך. או למשל המצב העלוב של בית הקברות אל אסתכלאל בחיפה. וכמובן את העובדה שכאשר מתברר שקברים הנמצאים באתרי בנייה וסלילת כבישים, אינם של יהודים, העבודות ממשיכות כרגיל...
אז עם כל הכבוד למי שמחרים את כביש חוצה ישראל בגלל הסיבה הזו (יש עוד סיבות רבות אחרות להחרים את הכביש, בהן הרס הסביבה, בריונות בגביית חובות וכו'), היה עדיף שישקיע את כספו ומרצו בפתרון קצת יותר יעיל ל"בעיה".
למשל, העברת כל הגופות בנות אלפיים השנה מהאתר למקום אחר, כדי שיזכו למנוחת עולמים ולתחיית המתים בבוא העת (כן, בטח). אם זה מה שיגרום להם להרגיש טוב, אז קטונתי.
טרנספר למי (או גלגולה של מילה)?
ואם נשוב למתיישביה הימניים של הרצועה, באחד מימות השבוע שעבר, עברתי במרכז חורב בחיפה ואת עיני צד השלט עם הכיתוב הבא: "הטרנספר לא יעבוד, העם כולו גוש קטיף" (כולי תקווה שאני מצטט את השלט נכון, לא הסתובבתי עם מצלמה ולכן רק הקלטתי כמה שניות לאחר מכן הודעה קולית).
אז מעבר לעובדה שלא כל העם גוש קטיף (אני מניח שכוונתם הייתה שהעם מזדהה עם גוש קטיף, או תומך במתיישבי המקום מבחינה אידיאולוגית, כי אם העם הזה הוא גוש, הוא לא גוש קטיף, אלא גוש אחר...), היה לי מוזר (שלא נאמר חרה לי ונשלים את הסוגריים הקודמים מבחינת הצליל) לראות את המילה טרנספר מוצמדת דווקא להעברת היהודים מרצועת עזה לשטחים קצת פחות מסוכנים בישראל.
המילה טרנספר, מעבר לשימוש שנעשה בה בז'רגון המחשבים כדי לתאר העברת קבצים, שמורה לגירוש ערבים והיא "מתנתה" של מפלגת מולדת בראשות רחבעם זאבי (הייתי מוסיף הי"ד, אבל אני מקווה שבמקום שהשם ינקום, הוא ישכין שלום. קראו לי סוטה ומוזר).
הרעיון שעמד מאחורי השימוש במילה הלועזית הזו, היה לצמצם במשהו את הקונוטציות השליליות של המילה גירוש. היו יכולים להשתמש במילה לועזית אחרת, אבל מה לעשות, במילה אקציה נעשה כבר שימוש על ידי תועמלני הרייך השלישי הגרמני וכך לא נותרה ברירה, אלא להשתמש במילה שלכל היותר משמשת להעברת סיביות ברשתות תקשורת.
כמובן שמכבסת מילים לא באמת תוכל לכסות על הרעיון המזוויע שעומד מאחוריה. בדיוק כמו שצמד המילים "הפתרון הסופי" לא יכול היה להסתיר את גודל הכיעור של השמדת יהדות אירופה והעולם או בדוגמא קצת פחות קיצונית – הביטוי הנקי "משטרת הגירה" לא יכול להסתיר את העוול שנגרם לאנשים שמובאים לארץ כנטולי ומגורשים כאשר גם זה נלקח מהם (ואת זה תיארה בצורה "נפלאה" מעוררת חלחלה מישהי טובה ממני).
וכך, המילה טרנספר הפכה לבעלת קונוטציה שלילית.
שלילית מספיק כדי שתהיה כתובה על שלט של אנשי ימין, במטרה לזעזע את הקורא התמים, בכך שהולכים לבצע טרנספר...
גלגולה של המילה מעניין. כעת אגב, הטרמינולוגיה של אנשי ימין קיצוני כמו אביגדור (איווט) ליברמן, משתמשת בה היא של מילים יפות כמו "תוכנית החלוקה" (הזכורה משיעורי היסטוריה כתוכנית היסטורית שרצתה לחלק את ישראל בין היהודים לערבים, אך הערבים הרעים לא רצו לקבל וקמו עלינו להשמידנו) ו"חילופי אוכלוסייה" או "חילופי אוכלוסין".
לזכותו של ליברמן, אומר שתוכניתו, בניגוד לזו של רבים בימין ובשמאל שלא מציעים דבר, מאוד מפורטת וקונקרטית. אמנם יש בה אקט לא מקובל של שלילת אזרחות של ערבים-ישראלים רבים, אבל היא בהחלט נראית קוסמת בהתחשב באיום הדמוגראפי המוצג על ידי אותו אגף פוליטי בדיוק. ואתם יודעים מה, זו לא התוכנית המועדפת עלי, אבל באם אראה שאין אלטרנטיבה אחרת, אשקול אותה כחלופה אפשרית, במיוחד לאור העובדה שטרם שמעתי (ואין זה אומר שאין) נימוק מדוע אין להמיר אזרחותם של אנשים ממדינה אחת לשנייה כאשר השטח עליו הם נמצאים מועבר לאותה מדינה. אמנם זה נוגד את הרעיון של מגילת העצמאות לפיו ישראל תעניק מעמד שווה לכלל אזרחיה ובכלל זה גם בני המיעוטים, ללא קשר לדתם ואמונתם. אבל מגילת העצמאות היא מסמך, אמנם חשוב, אבל בהחלט יכולה להיות מושא לשינוי, בשל התפתחויות שחלו בכמעט שישים השנים מאז נחתמה.
לקוח ותיק
מצאתי חסרון בלהשאיר תלונה כמעט אחרי כל קניה שאני עורך בסניף מגה הקרוב למקום מגורי.
זה לא שאני לא נהנה לנהל שיחות חסרות תכלית עם מנהל וסגן מנהל הסניף. נהפוכו, לעיתים אני מוצא את השיחות יעילות ולעיתים אני מרגיש כאילו הייתי מנכ"ל קו-אופ הרבוע הכחול ומנהל הסניף מנסה לספק לי תירוצים מדוע הם לא בסדר (ואני לא חולה כוח או משהו, אבל הסיטואציה משעשעת למדי, כאשר הם לחלוטין לא מבינים שכל ענייני שהם יתקנו את דרכיהם ולא לשמוע הסברים והתנצלויות מדוע הם לא מסוגלים לספק ישרות כמו שצריך).
אבל כאשר משאירים לי הודעה במשיבון הקולי שאני צודק בתלונה האחרונה שהשארתי בסניף והם מקווים שתוך מספר חודשים הם יוכלו לתקן ולשפר את המצב, אין לי שמץ של מושג לאיזו מהתלונות שהשארתי הם התכוונו...
נכון לעתה אני חושד בתלונה על כך שאין להם אספקת נוטלה שוטפת לסניף, מה שמרגיז אותי מאוד, כאשר אני רואה את כל ממרחי הקקאו האחרים שאני לא רוצה או בתלונה על כך שהם סדרו את המדפים בצורה ממש מוזרה (מה שמנהל הסניף התקשר אלי והבטיח שהם ישימו מפה בכניסה, מה שלאחר כחודש לא עמדו בו), אם כי יתכן והם מתקשרים בקשר לתלונה על כך שמוצרים מסוימים מוצגים על המדף כמוצרים במבצע, כאשר הקופה לא מכירה את המוצר, מה שאמנם לא הצליח להפיל אותי בפח, אבל בהחלט יכול להטעות לקוחות רבים אחרים.
בקיצור, אני מתלונן יותר מידי.
אבל הם אשמים, הם השאירו תיבת תלונות ודפים בהם מבקשים ביקורת. שיתמודדו עם זה.
מתחלואות העידן הנוכחי
ואם כבר נגעתי מעט בקשרי לקוח-רשת גדולה, הנה מקרה שקרה לי בימים האחרונים, ואני חושב שמשקף מאוד את החברה הפוסט-מודרנית שחלק מהמין האנושי, ובכלל זה אני, חי בה (באמת יש כמה אנשים שחיים בתקופות אחרות מבחינה מחשבתית, אבל לא כאן המקום לבקר זאת, מה גם שאולי זה טוב).
נכנסתי למאפיה השכונתית (או אחת מהן), כאשר בתוך אוזניי תקועות שתי אוזניות לבנות שהקשו עלי את השמיעה של העולם החיצון. במאפייה, עמדה לה מוכרת בודדה, שיערה צבוע בבהירות (השורשים קצת פחות), עמדה לה ושיחקה בסלולארי (או הייתה מרוכזת בשליחת SMS, גלישה סלולארית או השד יודע מה).
הושטתי את ידי, לקחתי לחמנייה ושמתי בתוך שקית וניגשתי לשלם.
המוכרת אמרה משהו שלא הצלחתי לשמוע, מבלי להרים את ראשה כלפיי (נראה לי שזה היה גובה המחיר). אני מצדי, עם האוזניות והמוזיקה ברקע, שלפתי את ארנקי, הוצאתי מטבע של עשרה שקלים, שילמתי וראיתי שהיא מקישה על הקופה 2.50.
כאשר היא הושיטה את היד לתת לי את העודף, בדקתי שאכן היא נותנת לי שבעה שקלים וחצי, הנהנתי בראשי מבלי לומר דבר והיא כנראה מלמלה משהו שלא הצלחתי לשמוע.
הניכור!
לה להפריע שאני לא באמת שומע אותה (כי הרי לא באמת היה לה מה לומר לי), לי אמנם מעט הפריע שהיא לא מסתכלת עלי (במובן המאוד מילולי), אבל לא הערתי לה על זה.
סיטואציה כה שכיחה ומוכרת, אבל כל כך א-סוציאלית.
אני מודה שאני קצת מתבייש כאשר אני הולך ושומע מוזיקה באוזניות. בכל זאת, זה סותר את הדעה שלי, שיש להיות קשוב לעולם ולשים לב לכל פרט.
מצד שני, זה מחדד וממקד את תשומת הלב לראייה, אז אני מניח שמבחינתי זה בסדר.
אבל המוכרת במאפייה...
אם לפחות היו להם לחמניות יוצאות מגדר הרגיל...
אבל סתם מדובר במקום בינוני מינוס...
ומצעד האיוולת של משרד החקלאות נמשך
על אף שבית המשפט העליון קבע שפיטום אווזים אינו חוקי, משרד החקלאות, בהנהגת הארכי-מושחת (אלוף המינויים הפוליטיים, לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון), השר ישראל כץ, לא עושה דבר על מנת לאכוף את החוק והחקלאים ממשיכים לתקוע צינורות ולהאביס מזון על אווזים מסכנים, שהכבד שלהם מתנפח ללא כל פרופורציה, על מנת שישמשו "מעדן" עבור אנשים.
מי שמכיר כיצד נראה השר (תמונה באתר הכנסת, אני לא רוצה לכער את הבלוג שלי), ודאי תוהה אם הוא בעצמו מפוטם או שהוא פשוט חוגג על הכבד של אווזים.
בכל מקרה, כאשר השר בעצמו ממנה במשרד החקלאות מקורבים רבים (עוד פרטים באתר משרד המשפטים) ומצפצף על החוק ואמות המידה הפוליטיות, קשה להתפלא שהוא נוהג באדישות ומצפצף על החוקים העוסקים בזכויות בעלי החיים.
הרי הוא מקדם האינטרסים הצרים של המגזר החקלאי, אינטרסנט פוליטי ולא איש חזון.
אגב, מוזר שלאנשים שמתעללים ורוצחים אווזים (ובעלי חיים בכלל) קוראים "חקלאים". הרי כי כאשר אומרים לי חקלאי, אני חושב על אדם שעובד בשדות, איש המעבד את האדמה. ואלה, אלה בונים מכלאות וכולאים בהן בעלי חיים. כיצד המילה חקלאי, מתארת גם אותם?
שלא תגידו שלא קראתם את זה כאן לפני
ראו כיצד ב"הארץ" מתגאים בכך שכעת זו שנת האנס כריסטיאן אנדרסון, בכך שבדנמרק יש רק חמישה מיליון אזרחים ובכך שגילה אלמגור היא שגרירת האנס כריסטיאן אנדרסון בישראל.
הרי אני כבר חשפתי את זה לפני חודשיים, כחלק מחיבתי המיוחדת לדנמרק ולשפה הדנית.
מערכת מעקב אחר חברי הכנסת
אני זוכר שכאשר עופר לנדא שמע על הדף שמציג את נוכחות חברי הכנסת, מאוד טרד את מנוחתו שהדף ישמש ארגוני טרור לפגוע בכנסת.
אני לא מסכים לגמרי עם עופר ולא חושב שזה כל כך חשוב. טיפ – הכנסת בד"כ די מלאה ביום וזו אחלה שעה לפגוע בה, מבלי לדעת מי בדיוק נמצא במשכן, אם כבר רוצים לפגוע בה. הבעיה בפגיעה בכנסת, אם מישהו יתכנן זאת, היא לא אם ח"כ זה או אחר נמצא במשכן, אלא איך להתגבר על האבטחה הרבה במתקן, לא?
אבל היה דבר אחר שכן טרד את מנוחתי. כיצד בעצם מתבצעת הבדיקה הזו...
שלחתי מכתב בנושא לאתר הכנסת ובאותה הזדמנות גם תהיתי לגבי המשך פיתוחים צפויים באתר.
להלן המכתב הקצרצר:
שלום רב.
ראשית, אני רוצה לברך על מערכת הצגת הנוכחות של הכנסת.
אולם יש לי שתי שאלות קצרות על המערכת.
האם חברי הכנסת מחתימים איזה כרטיס בכניסתם למשכן, או שיש דרך אחר לפיה הם מזוהים בכניסה?
האם יש כוונה להציג בעתיד נוכחות במליאה/וועדות?
להפתעתי, לא הצמידו משדר לכל ח"כ, אין להם כרטיס נוכחות שהם "דופקים" בכל פעם שהם באים בשערי הכנסת ואפילו אין מצלמה עם תוכנה שמזהה את הפרצוף של חבר הכנסת...
להלן תגובתם (שהייתה די מהירה):
אלעד יאיר שלום, סדרן שעומד בכניסה רושם את כניסת/יציאת חברי הכנסת. המערכת בשלב הקמה ישולבו בהמשך פונקציות נוספות.
נו, אז שומר בכניסה רושם את מי הוא רואה ומי לא...
אני ציפיתי למשהו מתוחכם יותר.
פלאי הטכנולוגיה של הכנסת...
יכלו לעשות משהו משעשע יותר אגב, למשל לשים שומר בריון בכניסה, שיפליק על ישבנו או ישבנה של כל ח"כ שנכנס/ת ויספר את מספר הפעמים שצועקים "איה", כדי לדעת כמה ח"כים נוכחים בכנסת...
וברצינות, הייתי מצפה שתהיה מערכת מתוחכמת יותר ובכל מקרה שנוכל גם לדעת אם חבר כנסת מסוים נוכח במליאה, בישיבת הוועדה בה הוא חבר או שהוא סתם יושב במזנון הכנסת ומדסקס עם חבריו...
משחקי מילים של אמא
באחת משיחות הטלפון שלה, שהיא מקפידה לנהל בקול רם כדי שאשמע, שמעתי את אמא שלי מדברת על טיסה זולה שהיא מחפשת, לחופשת הקיץ.
אין כאן עניין מיוחד, זולת העובדה ששמעתי אותה פולטת בטעות את המשפט הבא:
"אני לא מחפשת משהו בשמיים"
כוונתה כמובן הייתה שהיא מחפשת טיסה זולה ונראה לי שבזה הסתכמו מחשבותיה.
אבל אני מצאתי מאוד אירוני את העובדה, שהיא מחפשת טיסה לא בשמיים....
הטרוריסט של צד אחד, הוא לוחם החופש של הצד האחר
אני חושב שהסיפור הזה, לפיו ארה"ב מסרבת להסגיר לוונצואלה חשוד במעשה טרור, מראה שלכל חכה יש שני קצוות, לכל מטבע יש שני צדדים ו<הכנס ביטוי המעיד על מוסר כפול> והרבה מוסר כפול קיים בעולם...
קצת קשה להתפלא על המוסר הכפול במדיניות האמריקנית, הרי בכל זאת מדובר בארה"ב שלחמה (ולוחמת) ב"טרור" של הטליבאן באפגניסטן, אותו משטר טליבאן שהיא הקימה בעצמה כדי שיתנגד לבריה"מ. מדובר באותה ארה"ב שמדברת בגנות הבחירות הלא דמוקרטיות באיראן (שמשנת 1997, אינן צפויות והמועמד הפחות צפוי מנצח) ומעודדת משטרים "דמוקרטים" כמו זה של בית המלוכה הסעודי המנהיג במדינה חוקי אסלאם נוקשים, מדובר באותה ארה"ב שחימשה את פקיסטאן שתהווה משקל נגד לסין ומתחה ביקורת כאשר זו השתמשה בנשק כנגד הודו השכנה הידידותית לארה"ב, מדובר על ארה"ב שמגנה כל מדינה שמנסה להשיג נשק גרעיני ושיחררה שתי פצצות אטום מעל שתי ערים יפניות באוגוסט 1945, כאשר המטרה הייתה לפגוע ביודעין באזרחים יפנים, בלי נקיטת מראית עין שמדובר ביעד צבאי.
והדוגמאות עוד רבות, רבות מספור...
אפילו הדאגה הכנה של ארה"ב ממכירת נשק ישראלי לסין, על מנת שחברות אמריקניות יוכלו למכור מוצרים דומים (כמובן, הנימוק הוא ביטחוני, כי הרי סין מסוכנת), היא דוגמא לצביעות האמריקנית.
אז מה הפלא שארה"ב דורשת מכל מיני מדינות להסגיר לה "טרוריסטים" (שלאחר מכן יוגדרו "לוחמים בלתי חוקיים" וזכויותיהם ישללו מהם), בעוד היא בעצמה מסרבת להסגיר טרוריסטים התופסים מכסה בשטחה?
האם אי פעם נזכה לראות הכרה של הממשל בוושינגטון בכך שהטרוריסט של האחד, הוא לוחם החופש של האחר?
או שנוכל לקרוא זאת רק בקרב גורמים שקולים באקדמיה האמריקנית ותו לא?
המלצות
לסיום, הגעתי לשלב ההמלצות:
המלצה על משחק מטופש שמבטיח שעות של הנאה.
המלצה על אתר שהורס אתרים (כולל את הבלוג שלכם) בכל מיני דרכים חביבות, כמו הפצצה גרעיניות ושות'.
והקטע, אולי המשעשע ביותר מתוך החמישייה הקאמרית מעולם, על יחסי המגישים בערוץ הראשון.
צפו בזה שוב ושוב ושעות של הנאה (כן, גם כאן) מובטחות לכם...
ועד כאן פוסט קצרצר זה.
אלעד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
