לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 42

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

שאלה קטנה בגרמנית


 

אז התבוננתי בסרטון הזה, משעשע למדי, ובו בחור ש״בשם המדע״ מכופף אייפון 6 פלוס כדי לאמת, ״באופן מדעי״ כמובן, את הדיווחים לפיהם הטלפון החדש והגדול של אפל מתכופף בכיס. ונותר בכפיפותו (בניגוד לחומר אלסטי).

 

 

כמובן, כל קשר בין מדע לסרטון הזה מקרי בהחלט. אבל האופן בו הוא מתאר את מעשיו בהחלט מוסיף נופך משעשע לסרטון שעיקרו הוא הצגת האייפון החדש, אשר כמו תמיד לדברי אפל הוא הכי נפלא בעולם, כמוצר בינוני למדי, בהחלט לא כזה שמצדיק אפילו שקל פרימיום. בפעם האחרונה שפגם דומה התגלה בטלפון של אפל, בין האלים סטיב ג׳ובס, שנאסף מאז אל חיק אבותיו, נדרש לחצי שעה כדי להקניט את המתחרים תוך כדי הצגת הבעיה בעיצוב האייפון 4 כפיצ׳ר. סרטון מסיבת העיתונאים שערכה אפל ביולי 2010 מרתק.

 

אגב, זו לא באמת הייתה הפעם האחרונה שזה קרה. בין לבין אפל שחררו המון מוצרים שלא בדיוק סיפקו את הסחורה כאשר הושקו, שירות מפות כושל, מכשיר אייפד שמתחמם במהירות והוחלף חודשים ספורים לאחר שהושק וכו׳. בעיות מסוג זה אינן ייחודיות לאפל כמובן, עולם המחשוב מחורר בבאגים כמו גבינה שוויצרית, אך בים השיווק ופרסום החינם שהחברה מקבלת בסמוך למועד השקת מוצרים חדשים נדמה כי בכל פעם הלקח נשכח והעלבון נסלח. המוצרים של אפל תמיד זוכים לביקורות חיוביות למדי, ידיעות עיתונאיות נטולות שמץ ביקורת שלא היו יכולות להיות מנוסחות בצורה מחמיאה יותר על ידי מחלק השיווק של אפל עצמה. אך בפועל, הם סתם עוד מוצר אלקטרוני עם תג מחיר מנופח (לא בהרבה, כך שאלו שרוכשים אמנם ירגישו נישאים מעם, אך יהיה די מהם כדי לרכוש את הטלפון).

 

בכל אופן, כל זה מעלה בי שאלה קטנה בגרמנית.

Warum ist die iPhone 6 Plus krumm?

נכתב על ידי ashmash , 25/9/2014 23:42   בקטגוריות אופיום להמונים, אקטואליה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ashmash ב-6/10/2014 19:08
 



ניצול השירות הצבאי להבעת עמדה פוליטית


 

חמוד המוטי אלמוז הזה והעמדות הפסבדו-שוייצריות (היינו ניטראליות לכאורה) שהוא משתף עם העולם בפייסבוק.

 



דובר צה״ל בפייסבוק

 

 

אינני עוקב אחרי הבחור בפייסבוק (למעשה, אינני מתחבר לפייסבוק בחודשים האחרונים וגם לפני זה לא ממש עשיתי ברשת החברתית שימוש נרחב), אלא הגעתי לזה מהדף הראשי של נענע והכתבה הזו, כי ישראבלוג גיהק ורציתי לבדוק האם מדובר בבעיה כללית באתר. אבל אם כבר נתקלתי בדברים, מדוע אשמור את מחשבותיי עליהם לעצמי?

 

לא אערוך כאן ניתוח מעמיק לטקסט, אם כי יש כאן כמה פנינים שמעידות על תפיסת עולם מעוותת, גם אם מובן מהיכן היא נובעת. למשל, הצגת צה״ל כ״מכנה משותף״ של החברה הישראלית (אשר כידוע, לא כוללת את מרבית החרדים והערבים). או שימוש במילים ״חגיגה של דמוקרטיה״ לתיאור הוויית הצבא שמהגדרתו הוא היררכי ובלתי דמוקרטי. ו״באותה נשימה״, לא אתייחס להלבנת פניהם האלמוניות של חיילי 8200 שלושה רבעים מהם, אליבא דאלמוז, לא ״שייכים באמת למעגל העשייה״, סתם חיילי ״מעטפת״ (כידוע, השירות הצבאי אמור להיות שווה בתיאוריה, גם אם בפועל הוא בנוי על פי מדרגים שונים ומשונים. אך עוד נחזור לכך בעוד רגע קט) שאין להתייחס לדבריהם ברצינות, מין ארחי פרחי שכאלה המתהדרים בנוצות לא להם, מש״קי ממטרות מגלילות או משהו כזה.

 

אז מה היה כאן לפי אלמוז?

״ניצול השירות הצבאי להבעת עמדה פוליטית״. כך!

הפשט די ברור. כאשר אדם מביע עמדות פוליטיות, אין זה ראוי כי יעשה שימוש בתפקידו (או תפקידה) הצבאי. אם פלוני יוצא נגד פעילות של צה״ל בשטחים הכבושים (או המוחזקים אם תתעקשו) מזה כמעט חמישים שנה, אסור לו לספר כי היה טייס (או סתם איש צוות אוויר), לוחם חי״ר או איש מודיעין אלמוני הפועל בשושו. לא. זה ניצול ציני שעיקרו לקטוף לעצמו מין יוקרה שהצבא שתל בו ברוב חסדו.

 

אפשר לקחת זאת צעד נוסף. על מי ששירת בצבא אסור בתכלית האיסור לעשות שימוש בשירות הצבאי כדי למנף הצלחה בכל תחום שהוא. אם השתחררת מ-8200 (או יחידות טכנולוגיות שונות), אין זה ראוי שביום שחרורך מהצבא ייפתחו בפנייך דלתות שלא היו נפתחות בפני מי שטחן שמירות בתותחנים או גולני. יש המשרתים שלוש שנים (ויותר) ויוצאים עם מקצוע מבוקש בשוק האזרחי. ויש המבזבזים שלוש שנים, מהמיטב של שנותיהם, מבלי לזכות בהוקרה הראוייה. כמובן, אם מתמזל מזלם והם לא נופלים בעת מילוי תפקידם כתוצאה ממלחמה שלא בחרו.

 

משנתו של מוטי אלמוז בדבר שימוש בשירות הצבאי, אם לסכם, היא שעליו להסתיים כאשר מחזירים ציוד ואין זה ראוי לעשות בו שימוש פוליטי. ולא יהיה זה בלתי סביר להניח שכל שימוש בשירות הצבאי כדי לקצור רווחים לאחריו הוא פסול.

 

לצערו של אלמוז, סודיות הנובעת מאופיו של שירות המודיעין לא מאפשרת לו לספר על פעילות יחידה 8200. "אם רק יכולתי לספר פירור מעשייתכם לא הייתי נדרש לשום טיעון שיבהיר עד כמה חמורים הדברים". אם רק יכול היה לספר מה עושה היחידה, לא היה נדרש לשום טיעון שמבהיר כמה חמורים ״הדברים״, כלומר הצהרה של חלק (קטן) מחיילי ומילואימניקי היחידה על סירוב לשרת משום שהם מרגישים ששירותם מאפשר לצבא עשיית מעשים שאין הם מסכימים עמם.

 

ואלמוז יודע על מה הוא מדבר. הוא מתקשה בבניית טיעונים ולכן הוא מתחנן לאפשרות לספר צ׳יזבטים במקום להציג טיעונים לוגיים משכנעים. לכל היותר הוא זורק כמה טענות, למשל כי רובחותמי המכתב האלה שייכים ל-8200 רק באופן מעטפתי, אין הם בלב העשייה. לפחות חלקם. זאת אומרת שלפחות עשרה חיילים מהיחידה, מספר לא מבוטל, נמצאים בלב העשייה וסבורים שהם תורמים למעשים לא מוסריים. זה אמור להיות טיעון נגד כותבי המכתב? ובכלל, מה זה משנה מה עשו בשירותם ב-8200? פענחו אותות ומופתים, תרגמו שיחות ומאמרים או סתם שטפו אסלות וכיורים. מה זה משנה? כולם הרי אזרחים שווים בחברה דמוקרטית...

 

אז זהו. שלא. זה מוביל אותי להתייחס למה שהביא אותי לכתוב שורות אלו. כאשר אלמוז כותב בזלזול ״ניצול השירות הצבאי להבעת עמדה פוליטית״, אין הוא מתכוון לכך שהתהדרות בשירות צבאי יוקרתי כדי לטפס בסולם הפוליטיקה הישראלית היא עניין רע. ממש לא. שיתקן אותי דובר צה״ל אם אני טועה, אך בראש סדר יומו של מוטי אלמוז לא עומדת על הפרק מלחמת חורמה בפוליטיזציה של הקצונה הבחירה בישראל או במיליטריזציה של המערכת הפוליטית הישראלית.

 

האם אי פעם יצא מוטי אלמוז נגד גנרל זה או אחר שאך פשט מדיו ומיד התפקד למפלגה זו או אחרת ונבחר בשל ״הרקוד הצבאי״ שלו? מה בדיוק עשה אלמוז כדי להעניש מאות, כנראה אלפים של אלופים ורבי אלופים, גם תתי אלופים ואם זה משנה גם אלופי משנה שהתראיינו בערוצים אלו ואחרים וקראו לפעול בדרך זו או אחרת מתוקף היותם גנרלים וקולונלים במילואים? מדוע יש לנהוג איפה איפה, לראות בעיין לא יפה דגי רקק המביעים דעה מסויימת ונוקטים פעולה מסויימת ולעצום עיניים מול הבעיה המהותית שהיא שכל טמבל שטיפס בסולם הדרגות הצבאיות הופך באופן אבטומטי למומחה לעניין ביטחון ואסטרטגיה ומביע את עמדתו הפוליטית בנוגע לכל עניין על סדר היום?

 

בצה״ל רואים בחומרה את זה שבעלי מצפון נוקטים פעולה המחבלת בנרטיב של צבא העם הבלתי פוליטי. אך כאשר הצבא דורש להגדיל את התקציב על חשבון יתר משרדי הממשלה, אין זה פוליטי כלל ועיקר. מדובר בניתוח אובייקטיבי של המציאות. כאשר בכירים בצבא מקדמים את משנתם (הסכם שלום, העמקת המלחמה או נחיצות הגדל תקציב הביטחון), זה מקובל ובסדר. אך כאשר סתם חפ״שים וקצינים זוטרים מנסים להצביע על כך שמשהו רקוב בממלכה, אלה ציניקנים שמנצלים את השירות הצבאי. זהו שירות צבאי שאגב נכפה עליהם, בניגוד לאותם אנשי צבא בכירים שבחרו בשירות הארוך, רובם ככולם בידיעה ברורה שלאחריו ייזכו להשפעה פוליטית או למצער לתפקיד נוח בחברה ציבורית גדולה.

 

עולם ציני, מעוות והפוך מצייר אלמוז, ובו אלו הפועלים על פי צו מצפונם מתוארים כזדים שיוענשו בחומרה, בעוד אלו שרוקחים ימים כלילות בקלחת הפוליטית בעודם במדים ומיד לאחר שהם פושטים אותם, אם כי לעולם אין הם משתחררים מהצבא (אפילו באופן רשמי הם נותרים במיל׳), הם אלו הנורמטיבים שיטפלו משמעתית בראשונים.

 

אז ניצול של השירות הצבאי להבעת עמדה פוליטית זה רע? כנראה, אם כי כאשר חברה מגייסת בכפייה, אין זה הוגן לדרוש מאלו שנכפה עליהם לא לעשות שימוש במעט שהרוויחו ביושר במהלך שירותם כפוי הטובה. אך האם למוטי אלמוז יש בעיה עם זה? ממש לא. אלא אם זה לא משרת את המטרה שלשמה הוא מקבל משכורת וביום מן הימים תאפשר לו להביע את דעתו הפוליטית כמי שהיה בעבר דובר הצבא.

 

אירוני. ואגב, אני לא יודע עד כמה מומחה התקשורת מספר 1 של צה״ל מודע לאופן בו פייסבוק עובד, אך כאשר מפרסמים פוסט בפייסבוק, הרשת החברתית מציינת אם קטע מסויים עבר עריכה לאחר הפרסום המקורי ואם כן מה היא. הקטע של מוטי עבר עריכה קלה. הנה הגרסה המקורית:

 



דובר צה״ל עורך בפייסבוק


 

התוכן זהה כמעט מילה במילה לקטע המקורי שפורסם. רק מילה אחת נשמטה מהקטע המקורי ואלמוז חש צורך עז לערוך את הקטע ולהסיר אותה. הוא קרא את הקטע שכתב, היה מרוצה מספיק כדי להשאיר אותו כמות שהוא, עם כל הבעיות שאת חלקן ציינתי, על הצביעות והכסילות שבו. עם אלו לא הייתה לו בעיה.

 

מה המילה שהסיר בעריכה, שלא מופיעה בצילום המסך הראשון? ״העליון״. בקטע המקורי נכתב ״ואנחנו בצה״ל, עד למפקדו העליון, רואים זאת בחומרה...״. זה משום מה הטריד את אלמוז ושונה זמן קצר לאחר מכן ל״ואנחנו בצה״ל, עד למפקדו, רואים זאת בחומרה...״.

האם זה כי רק אחד היושב במרומים הוא העליון? האם נעשה כאן ניסיון ליצור עמימות מודיעינית ולא להכווין לרמטכ״ל (או שר הביטחון או מי שלא יהיה המפקד העליון של הצבא)?

 

בכל מקרה, מה שבטוח שגם אם מדיה חברתיים נתפסים על פי רוב כקלילים וקטעים בהם נכתבים כלאחר יד, העריכה מעידה שמוטי אלמוז הקדיש לקטע לא מעט מחשבה, לא גחמה של רגע. דובר צה״ל לא מצטייר ממנו כאדם מבריק במיוחד או כנה באופן יוצא דופן. ואני כמי ששירת ב... יכול להעיד. סתם, הדבר היפה כאן הוא שאין זה משנה מי אני ומה אני, ישראל מלאה באנשים שהדבר היחיד שמעניק תוקף לדבריהם הוא שירות צבאי שנעשה קודם לכן. דובר צה״ל, כמו כל איש פרסום ושיווק סוג ג׳, לא מעוניין בחקר האמת או עשיית צדק, אלא רק להציג את המוצר החלוד אותו הוא מייצג, הצבא הישראלי, כצבא מוסרי, חכם, Winner, שורותיו אחודות והכניסו כאן עוד עשרות קלישאות שנשמעות וכל מטרתם לכסות ערוות מציאות עגומה למדי.

נכתב על ידי ashmash , 14/9/2014 12:09   בקטגוריות אקטואליה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוליטיקה הגונה


 

קראתי את הכתבה הזו מהגליון הקרוב של האקונומיסט על מצבו של ראש הממשלה דיוויד קמרון והמפלגה השמרנית. לקראת סוף הכתבה צדה את עיני הידיעה על מעברו של דאגלס קארוול (Douglas Carswell), חבר פרלמנט מהמפלגה השמרנית (Conservatives או Tories), למפלגת העצמאות הבריטית (UK Independence Party או UKIP). עוד על כך בכתבה הזו ב-BBC.

 

לא מתחשק לי בשלב זה להיכנס לנבכי הפוליטיקה הבריטית. אינני חובב המפלגה השמרנית ובטח לא UKIP הפופוליסטית לימינה. מה שריתק אותי, דבר שהוא די מובן מאליו בפוליטיקה הבריטית (שגם היא מלאה בשחיתות ותככים ומהווה תחום עיסוק לשרלטנים רבים), הוא מה שעשה קארוול מרגע שהעביר את נאמנותו למפלגה מתחרה.

 

הוא התפטר ממשרתו בבית הנבחרים האנגלי.

 

שיטת הבחירות הרובית-אזורית בבריטניה מכתיבה שמרגע שחבר פרלמנט מתפטר תתקיימנה בחירות על המושב שהתפנה באזור הבחירה שלו (בחירות המכונות By-Election). בכוונתו של דאגלס קארוול להתמודד בבחירות הללו וכפי הנראה הוא ייזכה שוב באמון הנבחרים וישוב לווסטמינסטר, הפעם כנציגה של מפלגת העצמאות הבריטית.

 

אני בהחלט מבין את המהלך. הבחירות בבריטניה אמנם אישיות, כלומר הבוחרים נתנו אמון לנבחר עצמו ולא למפלגה ועל פי היגיון זה זכותו לשנות עמדתו ולתמוך במפלגה Y במקום מפלגה X. אולם כאשר נבחר הציג עצמו קארוול לקהל בוחריו כשמרן, תומך של מצע מסויים ורעיונות מסויימים ומרגע שזה השתנה הוא חש חובה לזכות באמון מחודש של שולחיו, בין אם הייתה זו תחושה כנה של הגינות או שיקול פוליטי ציני וקר לפיו בוחרים שיחושו נבגדים לא יצביעו עבורו שוב בבחירות הבאות ולכן עליו להציג עצמו כמי ששינה את עמדתו ולכן הוא מחפש את הסכמת הציבור מחדש. כה הגיוני, כה פשוט וכה בריטי.

 

ומה בישראל? הו, זה בחיים לא היה קורה. המונח כלנתריזם, כלומר מעבר מסיעה לסיעה בעבור טובות הנאה, מקורו בשנות החמישים של המאה הקודמת. ומאז לא חל שיפור במצבה של המערכת הפוליטית הישראלית, אלא להיפך. הדוגמאות כה רבות שאם אביא אחת ייגרם לעשרות דוגמאות אחרות עוול נורא. אז הנה רק קישור לאזכור קצר של חבר כנסת אחד לשעבר, יורם מרציאנו שמו, שבנאום השבעתו לכנסת כנבחר מטעם מפלגת העבודה הודיע על תמיכתו במפלגת הליכוד. כך!

 

בישראל חברי כנסת לא נבחרים בשל היותם עצמם. הבחירות בישראל הן רשימתיות, כלומר המצביעים בוחרים ברשימה שמפלגה מציגה כעסקת חבילה ואין להם שליטה על דמות הנציגים ברשימה, אלא אם הם חברי המפלגה וגם זה לא בכל המפלגות (ע״ע ש״ס, יש עתיד וכו׳). כלומר אם תציבו חמור במקום ריאלי באחת הרשימות של המפלגות הגדולות לכנסת, החמור ייבחר (ואגב כך יישפר את איכות החומר האנושי בכנסת ישראל, אך זה עניין לדיון נפרד). לשון אחר, אם חבר כנסת נבחר מטעם מפלגה X, למשל העבודה, עובר לפתע למפלגת Y המתחרה, נגיד הליכוד, זו בגידה ברצון הבוחרים, שוד לאור היום, הונאה, רמאות, מעשה נוכלות. לא פחות.

 

כמובן, לחברי הכנסת שמורה הזכות למצפון והשקפת עולם, זכות שכה מעטים עושים בה שימוש למרבה הצער. הם רשאים לשנות עמדתם, להחליף נאמנותם ולעבור ממפלגה למפלגה משבוע לשבוע. אך הואיל ואיש לא בוחר בהם באופן אישי, האין זה אך הוגן והגון להתפטר ולפנות מקום לנציג הבא שתומך במפלגה לה העניקו הבוחרים את הקול?

 

המובן מאליו בבריטניה הוא הבלתי נתפש בישראל. הסיבות לכך רבות ומגוונות. תרבות פוליטית של לקיחת אחריות ומתן דוגמא אישית וסגנון המקדש ענווה, הרעיון של יושרה (Integrity) ואחריותיות (תרגום נורא ל-שׁAccountability) ועוד כל מיני דברים שהופכים את בריטניה למקום נהדר לגור בו, גם אם כל מיני Fearmongers, מחרחרי פחד, מנסים לזרוע זרעי אימה ויספרו לכם איך בריטניה, כמו כל מקום ביקום שאינו ישראל כמובן, הפכה למקום נורא, במיוחד ליהודים, אך בקרוב כולם יבינו זאת.

 

לא יודע אם הטלוויזיה פה מצויינת. האנשים כאן בהחלט יותר אדיבים. והפוליטיקאים מגלים מעט יושרה ומידת התחשבות בקהל בוחריהם. וזה חשוב מאוד בדמוקרטיה ייצוגית.

 



כותב שורות אלה על רקע הפרלמנט הבריטי, דצמבר 2012

נכתב על ידי ashmash , 4/9/2014 23:48   בקטגוריות הממלכה המיוחדת, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





467,157
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)