.:: My Own Piece Of Art ::.you bleed just to know you're alive |
| 9/2005
חזרתי מהצבא
חזרתי חמשוש מהצבא.
באמת שהיה לי קשה להחליט לבוא ולא להישאר בבסיס..
הנסיעה הארוכה מהבסיס לבית פשוט מתישה אותי..
אני מתגעגעת לכל החבים שלי ולמשפחה שלי,
אבל גם נקשרתי לבסיס.. לאנשים שם.. לחברות שסוגרות שם שבת.
אני כבר כמעט חודש בצבא.
אני משרתת בנתיים בבסיס עובדה, הבסיס הכי דרומי של חיל האויר.
עברתי טירונות של שבועיים ועוד השלמה לטירונות 02 של שלושה ימים.
בנתיים עשיתי עבודות רס"ר.. שהוא ד"א בנאדם מאוד מעצבן.
נקשרתי לבנות מהטירונות, ובכלל להוואי החברתי של כולן.
ואני מאוד מתגעגעת לאנג'לינה,, ה-M16 תירס שלי. הוא כזה יפה!!
חברות שלי ממוד"אל יסיימו השבוע את השהייה שלהן בבסיס ויעברו ללוד או לגלילות להמשך הקורס שלהן..
אני שמחה שאני נמצאת בבסיס בדרום, ככה יש את כל הגעגוע לבית ולאנשים מסביבי.
לא בכיתי המשך הטירונות, חוץ מביום השלישי, כשסיימתי לדבר עם אמא שלי..
אני לא יודעת מה קרה לי.. אבל כשהיא אמרה "לילה טוב" אני פשוט לא יכולתי להוציא מילה מהפה שלי.. כי אם כן, אז הייתי נשברת.. פשוט ניתקתי ונשברתי לגמרי...
כמה שאני אומרת שאני רוצה קצת אויר לנשימה, מקום , ושאני רוצה להתבגר , באותו רגע הרגשתי הכי נורא שאפשר, הכל פשוט התפרץ החוצה.
נקשרתי לכולן בטירונותת, במיוחד לדנה, שהייתה איתי בחדר, לרותם, ולהילה שעזבה לבסיס אחר.. וכמובן שלכל הבנות שעושות איתי את הקורס.
הטירונות הייתה אחלה, והיו לי שתי מפקדות שאני מתה עליהן, ועוד אחת שאני שונאת.
בסוף הטירונות לא הייתה שבירת דיסטאנס, כי אנחנו ממשיכות את הקורס באותו בסיס.
אבל המ"כיות מחייכות כשהן עוברות לידינו, ומדברות איתנו כשהן לא מפקדות על הטירוניות החדשות.
אבא תיקן לי את המחשב, כבר משבוע שעבר שחזרתי הוא היה מקולקל.
היום יש לחברה שלי יומולדת, אז ייצא לי לראות את כולם.
וביום ראשון אני חוזרת לבסיס... עוד פעם נסיעה מתישה של 7 וחצי שעות בערך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
