המבט לכלום:

הסתכלי מימינך, התוכלי מעבר לראות?

הפני לי מבטך, שם אובד בין הנרות

לגימת גביע יין המתוק מדם אישה

לא אוכל להשיב, לא אוכל להשיב גלגלי בחזרה.

הגבול הוא השמיים, כך אומרים המבשרים

אך אני רואה כפליים מעיניי האחרים

והריק הניתז כמו השקט ממש הוא לי ולא אחר

מוטל על אדמת קודש אחת, התוכלי כך לוותר?

מציון אתנה את כל מה שאפשר

עם הרוח הנושבת תנגן לצליל מיתר

היורה יפול מעננים בקיץ לכבודך

ובתורה יחקוק מלאך בדפוס שחור את שמך.

אם רק תראי איך נתתי את הכל,

אם תבקשי רק למענך אסבול!

נהרות הזרימו מים ואני נסחף בתוכם

את בוהה בי בנתיים אך אני אינני שם

מדוע התפלגתי ביני לבין עצמי?

כי אייני שלם עם המחשבות שלי.

לגימת גביע יין המתוק מדם אישה

לא אוכל להשיב גלגלי בחזרה...