סתם..החיים שלי :)

אתה מכיר אותי שנים,

אתה האדריכל שלי..אתה מחליט מתי להרוס ומתי לבנות.

אני הכישוף שלך ואתה ההשתקפות שלי,

אנחנו הולכים על חבל כל כך דק אבל מוכנים לקחת את הסיכון.

יש שיגידו זוג מטומטמים..אני הייתי מגדירה את זה כאהבת חסרת מעצורים.

זה סוחף, הייתי אפילו מדמה את זה לרכבת אינסופית -

אתה דוהר ודוהר למחוזות חדשים נהנה מהדרך אבל ככל שהמהירות גוברת כך גובר גם הסיכוי שהיא תרד מהפסים.

אני לא יודעת איך אתה עושה את זה, מציף שוב את כל הרגשות שמודחקים עמוק בפנים בנשיקה שאומרת הכל.

אתה משלים אותי, ולא משנה כמה אני אנסה בסוף אני חוזרת אליך

אני מחוברת אליך כמעט כמו אל עצמי.

אתה שומע אותי חושבת עליך - יודע שאני קוראת לך

ואף אחד לא יבין את החיבור הזה כי כשאנחנו יחד כל השאר לא קיים.

תחזור כבר הביתה,

כדי שהמילים יהפכו למציאות.

אם כבר להסתכן אז אני מהמרת עלינו - בהצלחה לי :)

לילה טוב,

מאי