כשהייתי קטן אמרולי שצריך להעריך את הברכה הרבה יותר מאת המתנה,
שהיא הרי נקנתה בכסף, וברכה נכתבה במילים מהלב.
או מאיזה אתר אינטרנט כושל.

אבל היום, אם אני רוצה משהו, אני מניח שאני יכול פשוט לקנות אותו לעצמי,
וזה הקסם שבמכתב, או ציור, או שיר. כאלה אני יכול לכתוב לעצמי,
אבל כמה כבר אפשר להתעסק בעצמך, וכמה כבר מרגש זה.
שבוע שעבר קיבלתי ציור מאומנית מוכשרת, שההיכרות שלי איתה התחילה, להפתעתכם,
כאן, בבלוג הזה
שמה ויקה, זה דיוקן שלה, בטושי לורד

והנה הציור שקיבלתי ממנה



כזה מקסים, אני אוהב את זה.
תודה לויקה. עוד עבודות שלה למי שרוצה אפשר לראות כאן.

ולדרמת הסוף, כי אני חייב את זה

צילום: עומרי טל

עברתי טסט, אגב, ב2.7.12
שכחתי לגמרי לציין את זה.
אחלה אחלה שבוע :)