וזה משהו שלא איבדתי עד כה, אני מניח שזה תמיד ישאיר אותי ילד, גם כשאני בן 20.
והנה- פתחתי את הבלוג מחדש כמו שהבטחתי. אפשר להפסיק לשלוח לי אימיילים בהם מצוין איפה אמא שלי עובדת
ואיזה סוג של הפרשת גוף בצבע חום אני.
לא, ברצינות. תפסיקו את זה או שאני אקלל אתכם חזרה. ואתם אמורים לדעת שאם היה אפשר להוציא תואר בלקלל
הייתי מקבל עליו ד"ר של כבוד.

מצחיק אותי לחשוב שהבלוג הזה קיים מאז שאני בן 15... שליש מהפוסטים שלי שמורים על טיוטה (ומסיבות מאוד מוצדקות)
וההתחלה שלי כאן הייתה בכלל להתמרמר על החיים בחטיבה ובתיכון, כשכל התקופה הזאת החיבור שלי לציור לא היה הדוק
ולא לקחתי אותו למקומות של קטרזיס וטרפיה כמו היום. חשבתי שבכל יום שאלך לתיכון בלי ללבוש שחור עלולים לחשוב לרגע
שהפסקתי לכעוס על העולם, יחד עם הציורים שקשקשתי על השולחנות או על דפים לעצמי שגם בהם חרטתי על העיפרון כמה
כמה שיותר חזק, כדי שגם שם ידעו שאני כועס.

כמו כל פעם שלקחתי מישראבלוג הפסקה רצינית חזרתי, כל פעם במוד אחר ועם שימורים מפעם.
לאור העובדה שקצת התבגרתי (באמת שרק טיפ-טיפה) אני אתן לז'אנר האומנות קצת יותר מקום כאן.
לא שיש לי כוונה להפסיק עם הסירטונים (שגם, במהלך הזמן שלא הייתי כאן עשיתי לעצמי קורס פלאש מזורז אז קצת התפתחתי
בזה) אבל בזמן הקרוב אני לא אפרסם כאלה.
הוספתי גלריות ברשימות שמקשרות ישר לרצף הציורים שקיים. מחברת הסקיצות השניה שלי, צוירה בגיל 19 קצת אחרי
ש(שוב)לקחתי הפסקה מכאן. המחברת שלפני צוירה בין גיל 15 לגיל 18 ופרוייקט הגמר צוייר בגיל 17.5 לבגרות שלי בתיכון.

"Dirt", רישום בעפרונות, מתוך הגלריה של Skechbook 2.

הציורים שלי יכולים לתת את הרושם שאני טיפוס דיכאוני. ובכן, לא. אני לא. לידיעת הקהל- אני לא מאמין
שאפשר ליצור מתוך דיכאון. אבל אפשר ליצור מתוך כאב, והאומנות הכי חזקה וטובה לדעתי נובעת משם.
הדיכאון לא מאפשר לך ליצור. הוא גורם לך לשקוע ברחמים עצמיים ולא לראות כלום מלבדו.
המלנכוליה והכאב הם אינסופיים, ומהם אפשר להוציא דברים מדהימים

בקשר לגלריות, Omri Tal Photos וה Old School Shirts עדיין ריקים.
אלה היו כמה רעיונות שרציתי לבטא דרך התנסות בצילום, וכמה חולצות בצפר שאיירתי
הקרדיט על הצילום הולך לעומרי טל. העריכה הרעיונות וכל שאר הבולבוליה שלי.
אני אפרסם אותם כאן לפני כל מקום אחר ובחלקים.
גם אלבום ה Sketchbook 3 עדיין ריק.
התמונה הבאה צולמה באייפון בזמן שציירתי את אחת הסקיצות שלה