"זה כייף להסתכל על כולם מלמעלה ולהגיד שאתה לא קשור לשם"

אחרי כלכך הרבה זמן שלא כתבתי פה..

פתאום יש בי דחף לרשום..

אני מתגעגעת..

מתגעגעת לכתיבה , לפרסום ולאי הבנה של אף בנאדם..

לדעת שאנשים רואים את מה שאני כותבת אבל לא יודעים מי אני..

התחלתי לכתוב במחשב.. בלי לפרסם.. מידי פעם אני מדפיסה אבל לא כותבת פה כמעט..

עוברות בי כל כך הרבה תחושות משונות..

אהבה,יצר הרע,שמחה,עצב,דיכאון,אכזבה..

אני מיום ליום מתאכזבת מחדש,אך מאמינה כמו תמיד שאתה איתי למעלה..

והדבר היחיד שהכי מגעיל אותי שאני אשכרה אומרת שהוא תמיד איתי ואני פשוט מפסיקה ללכת איתו..

כל החוזק שהיה בי ירק.. כל הביטחון והחלטיות ירדו לי..

ואין מי שיעצור בעדי אלא רק אם אני יפתח את עני ויראה..

אני מתבוננת אני רואה שאני נופלת אבא, אבל פשוט אין לי כוח לקום..

אני צריכה שתשלח לי יד,שאיתה אני יוכל לקפץ קדימה,

תוריד ממני את הפחד והתמימות ותקפיץ אותי למעלה אליך, כי משם אני לא יפול אם יש תמיכה וסביבה ואושר וקרבה!

שום יצר בעולם לא יעצור בך!

ריבונו של עולם אני אוהבת אותך כל כך!

אני כל כך מצטערת! על הכל /:

אני מרגישה כל כך בודדה.. אני מרגישה שאני נמצאת כבר בעולם שכלכך לא רגיש,

שכבר לא מרגישיםאת הטוב..

שאני בוכה על דברים אומרים שאני טובה או תמימה מידי..

אבל אני אומרת את האמת כי ככה אנחנו לא צריכים להיות זה מכאיב לי..

אני יכולה באמת להגיד תודה על המשפחה שחונכתי באמת עם ערכים אמיתים וטוב לב!

אבא אני מצטערת אני אוהבת אותך ותודה!