מזל שטיפשות זאת לא מחלה כואבת

אני לא מבינה את זה,
הרי הבטחתי לעצמי שלא אתן שגם אני אהיה אחת כזאת,
הבטחתי שארסן את הרגש אם יהיה צורך בכך,
ואדחיק את התחושות למקום עמוק עמוק בלב, מקום חסר חשיבות.

כנראה כאן היתה הטעות הראשונה שלי.
הרגש הנוראי הזה, שאופף אותי כאשר אתה מספר לי על בנות שנמצאות בקרבתך,
על בנות שמפלרטטות איתך,
על בנות, ששנינו יודעים, שהיו שמחות לנצל את ההזדמנות.

אני יודעת שאתה אוהב אותי, ורק אותי, אבל ההרגשה הזאת..
אני לא מכירה את עצמי בתור בחורה רכושנית, אף פעם לא היתי כזאת.
מפחיד אותי לגלות שיש גם בי צדדים כאלו.
מפחיד אותי לדעת, שאין ביכולתי לשלוט ברגשות שלי,
ושלמרות שרוב המחשבות מונעות מהמוח, כאן יש גם חלק ללב.

אתה יודע שאני מפחדת מהלב יותר מהכל,
אתה יודע כמה שאני מפחדת להפגע שוב,
אתה יודע הכי טוב מכולם, כמה שאני אוהבת אותך.

זאת עסקת חבילה, אך למרות הכל אני נאבקת ומנסה להפטר מחלק נכבד ממנה, אך אולי לא באמת רצוי שכך אעשה.
אולי הקנאה, בסופו של דבר, היא דבר לגיטימי וחיובי, כל עוד היא לא חורגת מהמידה הנכונה.
ואולי זה גדול ממני, ובמילא אני אפסיד בקרב הזה.

אך למרות זאת, יש מלחמות ששווה להלחם, גם בידיעה שהסיכויים לניצחון כלושים.

 3>