כמעט חודש.
איכשהו, יצא שגם השנה אני כותבת ביומולדת של אמא. מקווה שהיא יושבת לה על ענן, מביטה למטה ומחייכת לאור מה שהיא רואה.
בכל אופן, אין חדש. שום דבר מסעיר במיוחד.
טוב. טעיתי, כי עם יד על הלב, יש משהו חדש באופן יחסי. חם לי.
אבל ממש חם לי. מהבחינה המהבילית של המונח.
נכון שאני כל היום במזגן, אבל השרב נכנס לנשמה.
חברה שלי, דורית, טוענת שהחום הוא כמו DEMENTOR - שואב ממך את כל השמחה והרצון לחיות. יש בזה.
וחם לי. כל-כך חם לי, שסוגיות, שבעבר היו מוציאות ממני פוסטים זועמים- דוגמת חוק הנכבה, חוק הפליט, החוק הביומטרי, חוק מופז, חוק אנאערףאמרולישדמוקרטיהפה, עוברות לידי.
צפיתי אתמול בסרט של פארה פוסט, שצילמה את עצמה כשהיא מתמודדת עם הסרטן. די עצוב ומטלטל.
הכי עצוב היה לי לחשוב תוך כדי צפייה במאבק ארוך השנים שלה, שאם היא רק היתה יודעת שחייה יסתיימו באקורד צורם - גניבת הכותרות ע"י מייקל ג'קסן, שמת באותו יום...
לוח ה-VISIONS. שמעתם על זה?
התוודעתי לנושא -איך לא - אצל אופרה, וחשבתי שאין לי מה להפסיד. קנינו לוח שעם ותלינו עליו כל מיני תמונת של דברים שאנחנו ממש רוצים, ושכרגע, הסיכויים נראים קלושים להשיג. בין היתר -
- תמונה של ג'יפ עירוני חדש, שיהיה מרווח מספיק לשים בו כסא גלגלים.
- ייצוג של דמות הולכת ולמעלה כתבנו בגדול "שירה"
תוך שבועיים קיבלנו מביטוח לאומי ודעה על זיכוי ועל זכאות. צץ כסף משומקום ורכשנו את הקשקאי.
תך כמה ימים, רגל שמאל התחילה לזוז, ועכשיו גם ימין.
איציק צייר לי תמונה של תרופה ל-NF2. אז אולי זה עוד יקרה :-)
נפגשתי עם מורתו של קואצ'ר שלי, ונראה לי שאני הולכת להרשם ללימודי קואצ'ינג...