שאר רוח, דרך היצירה, התגלות, הארה פנימית
כך על-פי בבילון
כשהתחלתי את לימודי האימון והוצמדה אליי המאמנת היקרה שלי, יעל, התרעמתי הפניה על כך שכולם אומרים שאני מעוררת השראה, כי אני לא מבינה מה זה. מה זה הדבר הזה שדבריי כביכול מעניקים להם, בתכל'ס?
אתם מבינים, תכל'ס תמיד היה כל כך חשוב לי, שכמעט מצאתי את עצמי במשרד הפנים, מוסיפה אותו כשמי האמצעי.
למותר לציין שהעבודה בגלובס לא תרמה לעניין, שם השורה התחתונה היא ה-Main Event.
מאז בגרתי, החכמתי והבנתי שהשראה היא מושג ותו לא, וכדרכם של מושגים, יש לה משמעות - או משמעיות - שונה בעולמו הפרטי של כל אדם ואדם.
בעולם שלי, השראה היא קודם כל מוטיבציה לקום ולעשות משהו ערכי. למשל, יניב אבירן המדהים עורר אצלי השראה לכתוב את הפוסט שאתם קוראים כעת.
השראה עבורי היא גם התגלות, מה שאופרה-מתי-היא-חוזרת מכנה Aha! Moment.
הרגע הזה שאת שומעת/רואה/קוראת משהו ונדלקת לך נורה בתודעה או בבטן ואת מבינה משהו עמוק לגבי חייך שלך, או החיים בכללותם.
החיים הם מקור בלתי נדלה להשראה, כי ניתן לשאוב אותה מכל מי ומה שנכנס לחיינו. כל שצריך לעשות הוא להיות ערים ולהקשיב. הקשבה נטולת ביקורת, שיפוטיות, דעות קדומות והנחות מוקדמות. ולסטייט אוף מיינד שכזה ניתן להגיע אם ננשום וננהל את ההוויות שלנו, כלומר את מה שנוכח בנו - למשל אהבה, חמלה, סובלנות וכד'.
כבר כשלוש שנים שקיימת בי ידיעה עמוקה שהייעוד שלי הוא לעורר השראה. כולי תקווה שהלקוחות שלי מרגישים זאת.
כשהייעוד שלך נהיר לך, היקום מסייע לך להגשימו וכך, לצד האימון, אני מנהלת התוכן של הדף בפייסבוק של קב' פישמן אחריות חברתית, המתמקד בשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה.
מברכת את כולם בשנה אזרחית שאינה מדירה אף אחד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
