קבלו את פרוייקט סוף השנה האישי שלי -
הספר הכי טוב שקראתי השנה – הכבוד שייך ל"יער נורווגי" של הרוקי מורקמי. למרות שאני בד"כ נמנעת מספרים בסגנון הזה, ומעדיפה ספרי פנטזיה או/ו ספרות הומוריסטית, קיבלתי המלצה חמה, ואכן – הוא שבה אותי. כאן פרסמתי ביקורת (די עילגת, האמת) על הספר.
במקום השני "סיפורי האוטורי" של ליאן הרן (הספר הראשון בסדרה – "פסיעות על רצפת הזמיר"). אני מאד מאד אוהבת אקשן וגם את תרבות יפן, ובנוסף, הספר הזה לא נופל למלכודות הצפויות בספרים מסוג זה.
במקום השלישי נמצא הארי פוטר 6, שחיכיתי לו שנים רבות, שלא אכזב אותי כמו מס' 5 והיה מסקרן מאד. יחד עם זאת, כפי שכבר כתבתי כאן, ההתלהבות שלי ממנו שככה מעט, לאחר שהתברר לי שהתגלית המדהימה והחדשנית, שלא לומר חתרנית, שלי, היא לא רק שלי. התגלית האיומה והמביכה התרחשה כשביקרתי בפורום הארי פוטר בתפוז, המאוכלס רובו ככולו בילדים ובני נוער.
ספר העיון – "מה זה בכלל פמיניזם ואיך קרה שאנחנו לא יודעות על זה כלום" של טלי רוזין. ספר מרתק וקריא, שבמקור רכשתי כדי להבין למה נשים רבות ממהרות להתנער ולהצהיר "אני לא פמיניסטית, אבל..". מספר זה גם מגיע –
הציטוט הטוב ביותר שקראתי השנה – "מעולם לא הצלחתי להבין מה זה בדיוק פמיניזם. אני רק יודעת שאנשים קוראים לי פמיניסטית בכל פעם שאני מביעה דעה שמבדילה ביני לבין סמרטוט לניקוי רגליים" (רבקה ווסט, 1913).
הסרט הכי טוב שראיתי השנה – "צ'רלי והשוקולדה"! אני חסידה גדולה מאד של טים ברטון (הסרט הטוב של שנה שעברה היה "סיפורי דגים") ומעריצה נלהבת של ג'וני דפ. הזיווג הזה הצליח עוד ב"מספריים של אדוארד" המופתי. סרט מקסים ושובה לב.
במקום השני צועד "דרכים צדדיות", שהוא סרט קטן ונוגע ללב עם נופים קסומים והרבה אלכוהול.
סרט רע – התאכזבתי ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אבל ייתכן וזה בגלל שאני לא יכולה שלא להשוות סרט לספר על פיו הוא נעשה. אותו דבר בדיוק קורה לי עם סרטי הארי פוטר ושר הטבעות.
הרכישה הכי מגניבה שביצעתי השנה – הממ... קצת קשה לשים את האצבע על רכישה אחת, יען כי אני שופהוליקית בטירוף (לצערי ולצער מנהל הבנק שלי), אבל נראה לי שאהיה חייבת להעניק את הפרס למתנת יום הנישואין שקניתי לאיציק – הדפס של התמונה שלו מטיס מטוס בשיעור טיסה (עוד מתנה מגניבה ממני) על גבי בד קאנווס.
אבל אני מתלבטת גם לגבי הלפטופ החדש והמאמם שלי, שלדעתי הוא מגניב ברמות, או מעבד המזון שרכשתי במיטב כספי לאיציק, ועכשיו הוא מכין לי בעזרתו הרבה עוגות טעימות (למשל עוגת מוס שוקולד עם אגוזים, או עוגת גבינה פירורים עם לימון), שזה בהחלט מגניב גם כן.
הרכישה הגרועה של השנה – חשבתי וחשבתי ושלא כהרגלי – השנה ממש לא הייתה כזו, כנראה בגלל שנהיינו מחושבים יותר. מה שכן, לא מצליחים להפסיק לבזבז כסף על מסעדות וטייק-אווי.
הדברים הכי טובים שקרו השנה - טוב, ברור שזו החזרה להליכה, לא? לא תיארתי לעצמי שזה יקרה השנה, אפילו לא בחלומותיי הורודים ביותר, והנה, אמנם עם הליכון, אבל אני
ה-ו-ל-כ-ת ! !
באיזשהו שלב על כסא הגלגלים, ממש לפני הניתוח האחרון, לא הרגשתי כלל את הרגליים ולא יכולתי להזיז אותן אפילו טיפה. מי חשב אז שאצא מהכסא?
איזה נס...
במקום שני נמצאים פתיחת הבלוג וההתקדמות בעבודה (כתיבת המאמרים ופרסומם).
הדברים הכי רעים שקרו השנה – האמת שדברים רעים מודחקים אצלי כל-כך מהר, שאני חייבת לנבור עמוק בזיכרון להיזכר בהם... עניין של הישרדות.
אני חושבת שבמקום הראשון נמצא כל המאבק שלנו לאימוץ ו/או פונדקאות, שחשבתי שיהיה לו סוף, או איזושהי התחלה, עד סוף השנה, אך בינתיים כל שיש לנו זה אכזבות ו-dead ends.
אולי גם הניתוח שעברתי השנה, כי ניתוח זה תמיד רע, אלא שהניתוח הזה דווקא היה טוב, כי אחריו הצלחתי להזיז את הרגליים וכי הוא עבר לי בקלילות מעוררת השתאות.
את כל יתר הדברים אני מעדיפה להשאיר מודחקים.
כמו כן, סיום העונה של "הכי גאים שיש", או כמו ששרון לימדה אותי שצריך לקרוא לה - "המופע של בריאן קיני". לא להאמין שהמדהימים הללו פשוט נטשו אותנו לנצח.. מי ימלא את החלל בלכתם, את התהום העמוקה שנפערה בעולמי הטלוויזיוני?
גם מותו של אהוד מנור נמצא גבוה ברשימת הדברים הרעים של השנה, וריבוי אסונות הטבע (ההוריקנים, הצונאמי וכו' וכו').
המסעדה הטובה של השנה – ללא עוררין – מוזס. ההמבורגר הכי טעים, העיצוב הכי מגניב ובכלל מסעדה ברמה. מה שכן – הסניף ברוטשילד אינו נגיש, מה שמקנה למסעדה כמה נקודות חסר.
דברים שגיליתי על עצמי במהלך השנה - מגיע לי שיאהבו אותי (טוב, אני עדיין עובדת על זה, אבל למזלי נוסף עוד זמן אקסטרה לשנת 2005); אני סגורה, אבל מאד. מגלה טפח ומכסה טפחיים. שונאת לדבר על עצמי; אני אוהבת לרכב על סוסים, למרות שאחר כך כואב לשבת; אני מפונקת ברמות; אני לא מכורה לצח"מ ואני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה! אותו כנ"ל לגבי קולה.
תכנית טלוויזיה שאהבתי השנה – המבחר הוא רב מאד, כי אני, כאמור, ג'אנקית. נראה לי שהכי הכי זה "אוורווד" (יס וויקאנד), "מגרש ביתי" (יס וויקאנד), "הבית הלבן" (יס פלוס) ו"בנות גילמור" (ערוץ 10). אודה ולא אבוש, שצפיתי באדיקות גם ב"שיר שלנו", אבל היא קצת קירטעה בעונה הזו...
תכנית הטלויזיה המאכזבת – עקרות בית נואשות וניפ/טאק. ייתכן שאם לא הייתי מפתחת ציפיות כל-כך גבוהות לפני השידור שלהן, הייתי מרגישה אחרת, לפחות לגבי עקרות בית נואשות, אלא שחשבתי שמדובר בסדרה חתרנית ובמקום זאת, נוכחתי שזו עוד אופרת סבון שנונה ומתוחכמת. לגבי ניפ/טאק – סתם מגעיל.. ומזכיר טיפה את ימ"ח.
בהמשך לקטגוריה הקודמת, התאכזבתי מהעונה השנייה של "השיר שלנו". היה מופרך וקצת חפיפניקי.
המתכון המנצח של 2005 - למרות שהשנה איציק התגלה כשף אמיתי, מתכון אחד (שמצאנו בוואי נט) בכל זאת עולה על כל (המדהימים!) האחרים - פשטידת בטטות, בצל וגבינת עיזים.
תובנות שאספתי השנה – החברות והחברים שלי זה אחד האוצרות היותר יקרים בחיי (שמעתם?); קרמבו זה טעים גם כשאוכלים קודם את העוגייה, רק שזה נורא מלכלך; ואם כבר בקצפת עסקינן – מילקי עם פי 2 קצפת זה הכי בעולם; אין ולא יהיה כמו girl power, אחוות נשים זה *ה*דבר; פי היא הכי בישרא, ובכלל, בגלובלי; סביח זה טעים, וחומוס זה לא כזה נורא אחרי הכל, בתנאי שמערבבים אותו עם סלט תורכי; אין אהבה כמו אהבה של סוניה; להתחתן עם איציק היה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי (האמת שזו תובנה שאני מגיעה אליה מדי יום).
הדבר הכי מפתיע שקרה השנה – לקטגוריה הזו חיכיתי, רק בשביל ההזדמנות לשים קישור לתמונה המהממת שלי ושל אליל נעוריי, שלום חנוך. אבל באמת – הפגישה המפתיעה שחברותיי הנהדרות ארגנו לי איתו, הייתה בהחלט אחד השיאים של השנה.
טעם הגלידה הכי מגניב שגיליתי השנה – גלידת בננה עם דבש ואגוזים של אייסברג בבן-יהודה ת"א. מומלץ בחום..
החלטות לשנה החדשה - להתחיל לאכול הרבה יותר בריא; להפסיק לשתות קולה אחת ולתמיד; להקדיש יותר זמן לאיציק ולחברים; להגביר את הפעילות החברתית; לארגן יותר מפגשי בנות; לעזור קצת בבית ולהפסיק להיות כל-כך עצלנית; להתמיד במדיטציה ודמיון מודרך על בסיס יומי; לשים את הפתק הנכון בקלפי; להמשיך לכתוב בבלוג; להתחיל לגשש לגבי תואר שני; להתמיד בהתעמלות עד ליום בו אזרוק את ההליכון; לא להפסיק להילחם עד ליום בו נחבוק ילד או ילדה; להעיז.
מאחלת לכולם ששנת 2006 תהיה מגניבה, מוצלחת, מפתיעה ומלאה בבשורות טובות. והעיקר - בריאות, בריאות, בריאות!
ערבה ואני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
