עם סיומו של חג הפסח ובואם הקרוב של ימי הזיכרון וחג העצמאות, חשבתי להעתיק לכאן קטע מתוך גיליון העיתון של אמנסטי ישראל בנושא עבדות. (מי שפספס את חלק א' כאן)
מהי עבדות?
קיימים מספר מאפיינים, שבעזרתם ניתן להגדיר עבדות –
- כפייה של עבודה, באמצעות איומים פיזיים או אחרים.
- בעלות או שליטה של "מעביד", בד"כ באמצעות התעללות מנטלית או פיזית, או איומים בהתעללות.
- דה-הומניזציה, התייחסות לאדם כמו לסחורה; קנייה ומכירה של אדם כרכוש.
- כבלים ממשיים או הגבלה של חופש התנועה.
העבדות היא טוטאלית. שלילת החירות משעבדת את גופו ואת נפשו של העבד ופוגעת פגיעה אנושה במכלול של זכויות אדם בסיסיות, ובכללן הזכות לחיי משפחה, הזכות לעבוד ולהתפרנס, חופש התנועה, חירות הביטוי, שלמות הגוף והנפש והנגישות לחוק ולמשפט הוגן.
קיימים כמה מצבים, שבהם מוצאים אנשים את עצמם כעבדים:
- שעבוד (עבדות חוב) – אנשים משתעבדים כשהם לוקחים ביוזמתם או מתפתים לקחת הלוואה, לפעמים בסכומי פעוטים, כמו מחירה של תרופה לילד חולה. על מנת לשלם את החוב, הנם נאלצים לעבוד ימים ארוכים, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. כתשלום על עבודתם, הם מקבלים מזון ומחסה בסיסיים, אבל לעולם לא יוכלו להחזיר את החוב, שלעיתים עובר גם מדור לדור.
לפי נתוני האו"ם – 20 מיליון איש ברחבי העולם משועבדים בדרך זו.
- נישואי ילדות ונישואין כפויים – נשים וילדות מוכנסות בברית הנישואין בלית ברירה, ונכפים עליהן חיי עבדות, שלרוב מלווים באלימות.
- עבודת פרך – גיוס בלתי חוקי ע"י יחידים, ממשלות, או גופים פוליטיים, כפייה של המגויסים לעבוד, בד"כ תחת איומים באלימות ובעונשים אחרים.
- עבדות בירושה – אנשים נולדים למעמד של עבדים, או שהם שייכים לקבוצה, שהחברה קבעה שהיא מתאימה לשמש כעבדים.
- סחר בבני אדם – שינוע ו/או מסחר בבני אדם מאיזור אחד לשני, כדי לכפות עליהם תנאי עבדות.
- עבדות ילדים בתנאים קשים – 179 מיליון ילדים ברחבי העולם מועסקים בתנאים המסכנים את בריאותם ואת שלומם.
נראה היה שעם תום עידן העבדות בארה"ב, חוסלה התופעה, אך שינויים במבנים הכלכליים והחברתיים ב-50 השנים האחרונות איפשרו גאות מחודשת שלה. בשנים אלו אוכלוסיית העולם כמעט שילשה את גודלה, כאשר הגידול המשמעותי ביותר מתרחש בארצות המתפתחות.
שינויים כלכליים וחברתיים מהירים הביאו להגירה המונית למרכזים עירוניים ולשוליהם, שם הפכו המהגרים החדשים למשוללי הגנה וביטחון תעסוקתי. בנוסף, השחיתות הממשלתית במדינות רבות, שאינן מענישות סוחרי עבדים למרות אי-חוקיותה של התופעה בכל מדינות העולם, מחזקת את העבדות המודרנית.
בניגוד לעבדים בעבר, אותם היה יקר לרכוש, מיליוני העבדים החדשים הם זולים יותר וקל להיפטר מהם. מחירו של עבד ממוצע בדרום האמריקני של 1850 היה כ-40 אלף דולר של ימנו. כיום, עבד עולה 90 דולר בממוצע. מכיוון שהם זולים כ"כ, עבדים כבר לא נחשבים להשקעה כבדה שיש צורך לתחזק והפתרון לעבדים שנופלים למשכב, נפצעים, או כבר לא שמישים, הוא הריגתם.
בתחילת האלף השלישי, העבדות עדיין קיימת בחלקים של אפריקה, ובמיוחד בניז'ר, בה חיים מאות אלפי אנשים במצב זה.
ברנרד דבור, שביקר במדינה בשנת 2002, מסביר את שימור התופעה במאמר, שפורסם בבטאון הסניף הצרפתי של אמנסטי:
"העובדה שגברים ונשים רבים בניז'ר הם רכושם של אדונים, בדיוק כמו ראשי בקר, אינה ידועה בציבור. העבדות היא מציאות ניז'רית ששורשיה במנהגים, בתרבות ובהיסטוריה. זוהי תופעה שאין מדברים עליה. בעלי זכות הדיבור במדינה הם בעלי עבדים, משפחותיהם או צאצאיהם.
העבדים לא מדברים על מצבם כי הדבר ברור מאליו. רבים לא מתלוננים, כי הם שוכנעו שזהו רצון האלוהים. הכל תורם, אפוא, לקשר השתיקה".
טומג'ט גוסמנה, שפחה נמלטת: "קיבלו אותי כמתנת חתונה. בעלה של בעלת הבית שלי היה חייל במשמר הרפובליקה של ניז'ר. הכו אותי על כל שטות, למשל אם היה חסר מלח ברוטב.
יום אחד פגעו גם בבני בן ה-8. הוא הוציא את הבהמות למרעה, אבל כמה ילדים חזקים ממנו נטפלו אליו והפחידו אותו. כשהוא חזר הביתה, זה הכעיס את האדון מאד. הוא לקח מקל והכה את בני ואותי. בעיני האדון אנחנו רק חפצים, כמו כסא".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
