שורבטתי ע"י שרוני המהממת, שיש לה היום יומולדת ולא אומרים לא לכלת יומולדת.
מוזר, כי בכלל לא ידעתי על הפרויקט הזה, שהוא בכלל של כל הבלוגספירה, ולכן לא הספקתי להיעלב שאף אחד לא שרבט אותי.
אז אני מרימה את השרביט ועונה, למרות שאני לא ממש בטוחה בתשובה:
לדבר הזה שנקרא בלוגים התוודעתי בגלל/בזכות דודתי הפנסאית ואחותי הגדולה (תרתי משמע), כרמל. לא חשבתי לפתוח אחד כזה בעצמי ופשוט שימח אותי שיש לי דרך להתעדכן בקורותיהן, יען כי מדובר בנשים מאד עסוקות, שלא תמיד מוצאות זמן לעדכן את החברים/המשפחה one by one.
בהמשך, כשישבתי בבית וחיכיתי שיתחילו ההקרנות, הן הציעו לי לפתוח בלוג, שיעזור לי לעבור את התקופה הקשה - תרפיה בכתיבה, אם תרצו.
במקביל, גם הבוס שלי הציע את אותו הדבר מדי פעם.
אבל אני התעקשתי שאין לי מה לתרום לעולם ואני בכלל עסוקה במאבק וביאוש הפרטי שלי, וחוץ מזה - אף אחד לא יקרא אותי וזה סתם יפגע בי, אז למה לעשות את זה לעצמי מלכתחילה? (פולניה או לא?)
ואז עברנו לרמת גן, עברתי את הניתוח השני בעמוד השדרה והמצב החל להשתפר בכל מישורי החיים, כשבמקביל החל המאבק להיות הורים.
המאבק הזה הביא אותי להכרה שכן יש לי מה לחלוק עם העולם, אם העולם רק יקשיב/יקרא, ובעצם המטרה הראשונית הייתה, ועדיין, להעלות מודעות לכל מיני נושאים, שביום-יום אין לציבור הרחב יותר מדי, או בכלל, מידע עליהם, כמו פונדקאות, כמו קריאת דיבור, וכמו עבדות ילדים, פמיניזם וכו'. נושאים שמעניינים אותי ומכסים את הצדדים השונים שיש בי - גם אישה, גם בעלת מוגבלות, גם אקטיביסטית-וואנבי..
מטרה משנית היא לעדכן את אהוביי בקורותיי והגיגיי... שכן לא תמיד, כלומר בד"כ, אני מרגישה שממש לא מעניין אותם לשמוע מה קורה איתי ומה אני מרגישה, וכך הם יכולים לבוא לפה ולקרוא כשכן בא להם. זה נראה אחרת בבלוג - לקוראים פה עשוי להיראות כאילו אני אוהבת לדבר על עצמי, כשעצם - אני לגמרי לא, וזו אחת הסיבות לקיומו של הבלוג 
וחוצמזה- אני אוהבת לכתוב.. בגלל זה הלכתי ללמוד תקשורת, בגלל זה אני עוסקת בעיתונות..
אחרי שפתחתי את הבלוג, התוודעתי גם לעניין הרב-שיח שמתנהל בתגובות, וזה מקסים בעיניי, כאחת שמאד חשוב לה לשמוע עוד ועוד דעות, להכיר אנשים, לדון בשאלות ברומו של עולם וגם לא כל-כך ברומו..
כן, אני פשוט אוהבת אנשים, אוהבת להשמיע את קולי, אבל יותר מזה - אוהבת לשמוע.. (הא. אירוני.)
את השרביט אני מעבירה ל-
לי ע
עדי בעולם
רן רימון
shin (ועכשיו ראיתי שהוא כבר עשה.)
קלינמן
דריה
חג פורים שמח ומבדח לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
