נתחיל בעדכון עצמי. זה לא שיש מה לעדכן, אבל אם יהיה עוד פוסט בלי עדכונים, אני ארגיש שאני לא מתקדמת לשום מקום, וגם אתם...
אז ככה:
- קיבלתי בונוס די משמעותי בעבודה, לאות הערכה על העבודה והמסירות. אני לא אתחסד ואגיד שכלל לא אכפת לי מהכסף (לא רשום לי אריסון בת.ז), אבל כן אגיד שיותר מהכסף, היה לי חשוב להיווכח שמישהו רואה, שם לב..
- הפונדקאית שיועדה לנו ושאותה טרם פגשנו, לא מוכנה בשום אופן לטוס לחו"ל לשם תרומת ביצית. אז מירב תכשיר מישהי מהמאגר הקיים שלה. עם כל הכבוד לכך שבשלוש שנים האחרונות רכשתי את המיומנות של דחיית סיפוקים, ד\גם לזבובים יש קווים אדומים, אז אני קצת מצוברחת (אם כי חברותיי עזרו מאד בעניין כששכנעו אותי שמבחינה קוסמית, זו פשוט לא הייתה הפונדקאית "שלנו").
- ההליכה משתפרת באורח ניכר וכולם מופתעים לטובה ועל כך אני בהחלט טופחת לעצמי על השכם, אלא שכף רגל ימין עושה בעיות, ולמרות השיפור הכללי, היא לא מתחזקת.. אז בודקים גם את זה.
ולעניינים אחרים:
קודם כל, אחד במאי שמח לכל הפועלים והפועלות. חבל לי שלא מציינים את היום הזה ביציאה לרחובות וכאלה.. זה הרי לא יום חג קומוניסטי, אלא יום של הפגנת הזדהות עם העובדים, של שימת דגש על ערכים של שוויון.
לגבי וינוגרד, אין לי הרבה מה לומר. אני מניחה שאף אחד מאיתנו לא הופתע מהמסקנות החריפות והמבישות. אני בהחלט שוקלת ללכת להפגנה ביום חמישי, אבל קצת (הרבה) חוששת שאם אכן אולמרט יתפטר ותתקיימנה בחירות, נקבל את ביבי...
ושמחתי לקרוא שבמהלך 2006 חל קיטון של 25% בעונשי המוות ברחבי העולם.
ועוד 2 לינקים:
זה בלוג שמאד אהבתי. הכותב מציע שם עידוד יזמות בקרב בעלי מוגבלויות, כדרך הטובה ביותר לשיפור מצבם התעסוקתי והכלכלי. אני מודה שלא חשבתי על זה ועד היום נטיתי לכיוון של עידוד מעסיקים להעסיק בעלי מוגבלויות.
וזהו אתר של מפעל לייצור שוקולדים ופרלינים, המעסיק בעלי מוגבלויות באווירה נעימה ויצירתית ובתנאים הוגנים.המפעל נתון בקשיים כלכליים ועומד בפני פשיטת רגל, אז תעשו טובה ותנו7 קפיצה, או תזמינו דרך האתר. זה גם טעים וזו גם מצווה J
תבורכו.