מקבץ שני של דברי הימים החרדיים, והפעם על עניינים שבינו לבינה. זה די יפה מצידם להתייחס לנושא הכה רגיש הזה, עצם ההתייחסות מהווה בפני עצמה הישג כלשהו, אבל העצם הזו היא כאין וכאפס לעומת החשיכה (תרתי משמע) שעולה מהכללים שנבחרו לשלוט בעולם הרומנטיקה החרדי.

זה די ברור שריקודים מעורבים הם מתכון בטוח ליתומים, כמו שכתוב בעלון שלמטה. אנשים יסובבו ראשים ובלי משים ימעדו על רצפה חלקלקה וישברו מפרקת. אבל למה בחתונה אסור לבנים ולבנות לשהות ביחד? אולי זה מהחשש שבכל חתונה יצוצו חתונות פוטנציאליות רבות נוספות, וככה הריבוי הטבעי ירקיע שחקים. אולי.

והנה עוד עמדה נחרצת. עדיף לאכול חזיר מאשר לשחות בבריכה מעורבת. האם גם פה החשש הוא מנפילה למים וטביעה בעקבות סיבובי ראשים, או שהחרדים הם פשוט אנשים נהנתנים שמעדיפים לאכול סטייק עסיסי על פני פעילות ספורטיבית? כך או כך, לדעתי לאכול חזיר בבריכה מעורבת זה הכי מוצלח.

אבל פה אני מפסיק להבין אותם. מילא בחתונות של אחרים, אבל גם בחתונה שלי אסור לי להתנשק, ואפילו לא ללחוש מילים מתוקות? מממ... אולי הם בכלל לא התכוונו לכלה ולחתן אלא ניסו להרחיק מהזוג הנרגש את כל הדודים הלחשניים ואת הדודות הדביקות? צדיקים, פשוט צדיקים.

והנה הגענו מטקסי החיזורים אל האקט המיני עצמו. אז טוען כבוד הרב שצריך לשרור חושך מוחלט בחדר ויש להתכסות בשמיכה, וכל זאת על שום מה? על מנת שהבעל לא יימשך יתר על המידה לגוף של זוגתו, להבדיל מנפשה הזכה. משום מה נדמה לי שהרציונל האמיתי הוא הפוך. כל ההסתרה הזאת באה דווקא כדי שהנשים החסודות לא תדחנה מגופותיהם הרופסים של בני ישיבות מזדקנים. אבל מה עשו להם הזבובים המסכנים שעל הקיר?! ממש צער בעלי חיים.