סבסטיאן פרסום בדיאבלוג פוסט שעוסק, בין היתר, במדיניות הכלכלית של הממשלה, ומהון להון שקדיה ואני התחלנו לנהל בתגובות לאותו פוסט ויכוח בעניין. אני לא מתכוון לחזור פה על הנימוקים השונים, הכל נמצא שם במילא, וגם לא לנסות לשכנע אף אחד, אני רק רוצה לדעת מה דעתכם ביחס לבעיה הכלכלית-מתמטית (והנורא פשטנית) הבאה, כי היא בעיניי סוג של בסיס לכל העניין .
הרקע הבסיסי: במדינה ים תיכונית גרות חמש משפחות, לארבע מהן 2 ילדים, ואלו הן:
משפחה א' היא בעלת מפעל, שמכניס לה 200 בחודש ומשלמת סל מסים שמסתכם ב-60%, כך שנשארים לה 80 כל חודש.
משפחה ב' עובדת כשכירה במקצוע חופשי, מרוויחה 30 בחודש ומשלמת סל מסים שמסתכם ב-40%, כך שנשארים לה 18 כל חודש.
משפחה ג' כוללת מפרנס יחיד בענף המזון במפעל של משפחה א', שמקבל שכר מינימום של 4 בחודש, לא משלמת מסים, ומוגדרת כענייה, כי קו העוני למשפחה ממוצעת עומד על 6 לחודש (אם המפרנס היחיד היה רווק, הוא היה מעל קו העוני, כי קו העוני לרווק הוא 3).
משפחה ד' מובטלת מאונס, מקבלת מהמדינה קצבה של 2 בחודש, לא משלמת מסים, ומוגדרת כענייה כי גם היא מתחת לקו העוני.
משפחה ה' מובטלת מרצון, מקבלת מהמדינה קצבה מוגדלת של 4 בחודש בגלל שיש בה 8 ילדים, לא משלמת מסים, ומוגדרת גם כענייה.
שאלה מס' 1: איזו מהאפשרויות הבאות הכי רצויה? איזו רצויה גם היא אבל פחות? ואיזו פסולה בעיניכם? (ניתן גם לשלב כמה מאפשרויות יחד כפתרון האידיאלי)
(א) המס על המשפחה א' יוגדל מ-60% ל-67.5% (כך שיוותרו לה 65 כל חודש במקום 80). מתוך ה-15 הנוספים שתקבל המדינה יחלקו 11 בין משפחות ג', ד' ו-ה', כך שכולן יעמדו על 7 ולא יוגדרו כעניות, וה-4 הנותרים יושקעו בדברים אחרים. ["פרוגרסיביות קיצונית"]
(ב) המס על משפחה א' יוגדל מ-60% ל-65% (כך שיוותרו לה 70 כל חודש במקום 80) והמס על משפחה ב' יוגדל מ-40% ל-43.3% (כך שיוותרו לה 17 כל חודש במקום 18). את ה-11 הנוספים שתקבל המדינה יחלקו בין משפחות ג', ד' ו-ה', כך שכולן יעמדו על 7 ולא יוגדרו כעניות. ["פרוגרסיביות פחות קיצונית"]
(ג) יועלה שכר המינימום מ-4 ל-7, כך שמשפחה ממוצעת עם מפרנס עני לא תהיה מתחת לקו העוני. כתוצאה מכך הכנסות משפחה א' (המעסיקה את משפחה ג' ועוד 3 עובדים זרים) ירדו ב-12 (ואחרי מס רווחיה יהיו בערך 75 במקום 80), ומשפחה ג' תקבל 7 ולא תחשב לענייה יותר. ["עידוד התעסוקה"]
(ד) תבוטל הקצבה המוגדלת של משפחה ה', כך שהיא תקבל רק 2, למרות 8 ילדיה. את ה-2 הנוספים שתקבל המדינה יתנו למשפחה ג' כהשלמת הכנסה, כך שמשפחה ג' תקבל 6 במקום 4 ותהיה על גבול העוני. ["הקטנת הקצבאות"]
(ה) יינתן מענק חודשי של 2 (ברוטו, בערך 1 נטו לאחר מס) למפעל של משפחה א', אם יועסק בו עובד מקומי נוסף במקום עובד זר (ובכך יוכלו לעלות רווחי משפחה א' מ-80 לבערך 81). במקביל, תבוטל לחלוטין הקצבה למובטלים מרצון (דמי האבטלה יישארו על כנם, אך בסיומם לא תינתן יותר הבטחת הכנסה למי שאינו מובטל מאונס). ה-3 הנוספים שיוותרו בידי המדינה (4 שחסכה מביטול הקצבה של משפחה ה' מינוס 1 (נטו) שנתנה למשפחה א'), יחולקו שווה בשווה בין מובטלים מאונס (הגדלת קצבה) ובין שכירים מהעשירונים התחתונים (השלמת הכנסה). כתוצאה מכך משפחה ג' תקבל 5 במקום 4, משפחה ד' תקבל 3 במקום 2, ומשפחה ה' תקבל 0 לחודש אם תיוותר מובטלת, או 5 אם אחד מבני המשפחה יסכים לעבוד במפעל של משפחת א' במקום עובד זר. ["ביטול קצבאות ועידוד התעסוקה"]
(ו) הנתונים בדיוק כמו באפשרות (ה), רק שמשפחת א' מוכנה להעסיק עובד מקומי במקום זר בתנאי שבמקום מענק של 1 (נטו) יינתנו למפעל שלה הטבות בשווי 2 (נטו) (בגלל שלטענתה הפריון של עובד מקומי נמוך יותר). ה-1 הנוסף ימומן ממיסים עקיפים (או מהקטנת התמיכה הכספית בהתנחלויות). במקרה זה, בעוד שהכנסות משפחות ג', ד' (וגם ה', אם היא תכנס למעגל העבודה) יגדלו רק ב-1, ההכנסה של משפחת א' תגדל ב-2. ["הגדלה (חיובית) של הפערים בין העשירון התחתון לעשירון העליון"]
שאלה מס' 2: איך, אם בכלל, היתה תשובתכם משתנה, אם היו ידועים לכם גם הנתונים הבאים:
(1) אפשרויות (א) תגרום למשפחה א' להעביר את המפעל מהמדינה למדינה אחרת, כיוון שההשקעה שבמעבר לחו"ל תוחזר ע"י ההפרש במיסוי תוך 3 שנים, ומהשנה הרביעית היא תתחיל להרוויח יותר בחו"ל. ["בריחת משקיעים"]
(2) אפשרות (ב) תגרום למשפחה ב' לעבור לעבוד בחו"ל, למרות היותה פטריוטית, כיוון ששם המס הוא 30% בלבד. ["ירידה לחו"ל ואובדן כוח עבודה"]
(3) אפשרות (ו) תשכנע את משפחת ו', שמתגוררת כרגע בחו"ל, להגר למדינה הקטנה שלנו ולהקים בה מפעל נוסף. ["עידוד השקעות"]
(4) למשפחה ה' נציגים סקטוריאליים בועדת הכספים של הכנסת המקומית, שדאגו בעבר לכך שמשפחה ה', בשל מספרם הרב של ילדיה, תקבל קצבה מוגדלת של 5 במקום של 4, כך שהיא מקבלת כיום יותר גם ממשפחה ג' (שמקבלת 4) ולא רק ממשפחה ד' (שמקבלת 2). למעשה, משפחה ה' הרחיבה את מספר ילדיה מ-6 ל-8, בין היתר, כדי שתהיה זכאית לקצבה המוגדלת. [השם היחיד שעולה לי בראש הוא "מדינה בתהליכי גסיסה"]
(5) משפחה ה' מרוויחה כסף שחור (מבלי לשלם עליו מס) באמצעות עסק קבלנות בניין ושיפוצים שהיא מנהלת, למרות שהיא מצהירה על עצמה כמובטלת. ["כלכלה שחורה"]
(6) באפשרות (ב) - הכספים הנוספים שתקבל המדינה ממשפחה א' הם בפועל רק 8 ולא 10, כיוון שהגדלת המיסוי על משפחה א' והקטנת הכנסותיה תגרום לה להקטין את צריכתה החודשית הממוצעת ב-6 (ולכן תשלם פחות מיסים עקיפים בסך 2). בנוסף, משפחה א' תכננה לשכור את שירותי משפחה ה' כדי שתשפץ את ביתה תמורת 20, אך בעקבות הרעת מצבה הכלכלי (הגדלת המיסוי), היא מחליטה שלא לשפץ את ביתה. משפחה ה', שתכננה לשכור את שירותי משפחה ב' תמורת 15, כדי להלבין חלק מכספיה השחורים, מבטלת את החוזה עם משפחה ב', בעקבות ביטול החוזה עמה ע"י משפחה א'. ["מיתון"]