המציאות (I)

הקדמה

אחרי הסיפורים הבדיוניים, הגיע הזמן לבדוק מה באמת קורה היום בתחום המטורף הזה של עירוב בין אדם למכונה, ובין מוח לאלקטרוניקה. והאמת, שהמציאות לא כל כך רחוקה מהבדיון, וכבר היום ניתן למצוא מכשירים שהופכים אנשים ליותר ויותר ביוניים, ורובוטים שהופכים ליותר ויותר אנושיים.

הכל התחיל בספרות המדע הבדיוני, שתמיד אהב לחבר בין בני אדם למכונות, לעשות ביניהם אינטראקציה (חיבור פיזי או תקשורתי, ואפילו קשרי אהבה וסקס), להאניש מכונות על ידי הטמעה של שכל, רגשות ותכונות אנושיות אחרות לתוכם (אנדרואידים בעלי רגש או אינטליגנציה מלאכותית), ולמכן בני אדם (קיבורגים), ולעיתים אף ליצור יצורי כלאיים שקשה לשייך אותם לאחת משתי הקבוצות (כמו מכונה שהושתל בה מוח אנושי - האם זה רובוט או אדם?). הדוגמאות בתחום הזה הן אינסופיות, ולכן אני לא מתחיל לזרוק שמות של ספרים, פשוט בגלל שזה אחד הנושאים הכי פופולאריים בספרות המד"ב.

אבל משם הרעיונות האלה התגלגלו הלאה, הרבה הלאה. בהתחלה הדברים חלחלו מספרות המד"ב לקולנוע ולטלוויזיה. סטיב אוסטין היה לאדם הביוני הטלוויזיוני הראשון, עם היד והעין והרגליים הביוניות שלו, ומנגד הרובוטים דמויי האדם (אנדרואידים) החלו מוצגים, לא רק כרובוטים מכאניים, אלא כיצורים בעלי רגש ותובנה אנושית (כמו ב-Blade Runner של סטנלי קובריק), שאפילו רוצים להפוך לבני אדם (כמו ב-A.I. של סטיבן שפילברג, שאגב היה במקור שייך לקובריק, ושפילברג עשה אותו לכבודו, לאחר מותו).

ובהמשך הרעיונות האלה חלחלו למוחות של המדענים, ומשם לשולחנות הניסויים, ובקרוב (ובחלק מהמקרים כבר עכשיו) המימוש שלהם יהיה אצלנו בבית.

אבחנה

כמו שכבר רמזתי למעלה, יש שתי דרכים, תיאורטיות ומעשיות, לקירוב בין אדם למכונה. כל אחת מהדרכים מתחילה בנקודת מוצא נוגדת ושואפת להתמרכז לכיוון השנייה, וייתכן שהן תיפגשנה באמצע הדרך, אבל באותה מידה ייתכן שיש השלכות לזהות הדרך שתנצח בסופו של יום (ולזה אני אתייחס בהמשך).

הדרך האחת היא לקחת מכונה, ולנסות להעניק לה אינטליגנציה מלאכותית, ובכך ליצור רובוט בעל כמה שיותר תכונות אנושיות, מעין מכונה (אנדרואיד) שהיא דמוית אדם - חיצונית, שכלית ורגשית. רובוטים קיימים כבר בכל מקום ואין בהם עצמם חידוש כלשהו (למתעניינים, באתר הזה יש רשימה ותמונות של 200 האנדרואידים המתוחכמים ביותר שנבנו עד היום), אבל מזה שנים מנסים מדענים לפתח רובוטים ומחשבי-על שתהיה להם אינטליגנציה מלאכותית (כמו התוכנות שמתחרות עם רבי אמנים בשחמט), וכיום כבר מדברים על הקנייה של תכונות נוספות לרובוטים - רגשות, תחושות, ואפילו יכולת להתרבות.

הדרך האחרת היא לקחת אדם, ולנסות ולשפר אותו באמצעות רכיבים מכאניים או אלקטרוניים שמורכבים עליו או בתוכו (קיבורג / אדם ביוני). האמת, שכל אדם שהושתל בו בורג בברך בגלל שבר, ובוודאי קוצב לב אלקטרוני, הוא סוג של אדם ביוני, אבל בשנים האחרונות נעשים ניסויים הרבה יותר מהפכניים בתחום, בייחוד לצורך סיוע לאנשים מוגבלים (אבל לא רק), וכבר קיימים יישומים של תקשורת בין המוח האנושי לבין מכשירים אלקטרוניים שנמצאים בגוף או בתוכו, אשר ניתן להפעיל אותם (לתקשר איתם) באמצעות פקודה ישירה מהמוח, במין סוג של טלקינזיס או טלפתיה בין אדם למכונה.

הדגמה

משהו מוזר קרה. נתקלתי בכתבה בנושא מסוים, מצאתי עוד אחת, והתחלתי לכתוב סדרת פוסטים על אותו עניין. והנה היום, כשהגיעה השעה להתעמק בנושא ולכתוב את הפוסט המסכם והמדעי, התחלתי לחטט יותר לעומק ומצאתי שבימים הלא רבים שעברו מאז תחילת הסדרה ועד היום, האינטרנט הוצף בסדרת כתבות שקשורות לנושא, כולל פוסט שלם באתר של תפוז שדן בעניין. נראה לי שניתן להכריז בזאת על תחילתו של טרנד חדש.

בכל מקרה, קשה להאמין עד כמה אנחנו קרובים לעתיד הבדיוני, או אפילו כבר נמצאים בו, בכל מה שנוגע לתחום הזה. כדי להדגים את המציאות המטורפת, אני אביא רשימה מדגמית של כתבות או מאמרים מהאינטרנט, רובם מהחודשים האחרונים וחלקם נכתבו בכלל אחרי שכתבתי את הפרקים הקודמים בסדרה, ורק שתדעו שעל כל כתבה או מאמר מהסוג הזה יש עוד עשרה נוספים, ובכל אחד מהם מתוארים רעיון או המצאה שנמצאים בשלבי פיתוח כאלה או אחרים. בקיצור, מה שיבוא בהמשך יהיה רק הדגמה חלקית של מצב הדברים נכון להיום, ולא ניסיון לתת תמונה מלאה ועדכנית של המציאות.

בהתחלה (בפוסט הזה), אני אתאר את ההתפתחות בתחום הרובוטיקה, אחר כך (בפוסט הבא) את ההתפתחות בתחום הביוני ובתחום התקשורת שבין המוח לרכיבים אלקטרוניים, תחומים הרבה יותר מעניינים לטעמי (ולכן הם נותרים להמשך), ובסוף, לאחר ההדגמות, אני אנסה להביא כמה מסקנות או תחושות אישיות שלי, לנוכח המציאות המתרקמת.

רובוטיקה

בכתבה מה-13/4 מסופר על רובוט בשם נובו, שכל אחד יכול לרכוש כבר כיום דרך האינטרנט תמורת קצת יותר מ-5,000 דולר, שבין יתר תכונותיו הוא גם שומר על הבית בזמן שהבעלים איננו.

בכתבה מה-7/4 מסופר על רובוט בשם אסימו של חברת הונדה, שבין שלל השימושים שלו, גם אמור לשמש כמורה במערכת החינוך ביפן, ולהעביר הרצאות לילדים.

בכתבה מה-12/3 מסופר על תחרות כדורסל שנערכה בחיפה בין רובוטים, לעיניי 2,000 צופים. תחרויות בין רובוטים בענפי ספורט אחרים כבר נערכו בעבר.

בכתבה נוספת מסופר על רובוט שמפליץ ורוקד, שהוא להיט בבריטניה.

ויש עוד ועוד כתבות על כל מיני רובוטי שעשוע, רובוטים שמדמים חיות מחמד, רובוטים שעושים טריקים ופעלולים שונים, וכדו'.

אבל המציאות העכשווית כבר דילגה הרבה מעבר לרובוטי שעשוע. כבר כיום מפותחים רובוטים בעלי תכונות אנושיות, שבחלקם משולבות רקמות חיות או אפילו מוח של בעל חי. כתוצאה מכך, חלק מהם מסוגלים להרגיש ולחוש ממש כמו יצורים חיים, וחלק מהם אפילו (יהיה) מסוגל להתרבות.

בכתבה מה-15/2 מסופר על פרופ' ג'ונג-הון, מדען בעל שם, ש"הכריז כי פיתח סדרה של כ-14 כרומוזומים מלאכותיים (כרומוזום הוא גופיף הנמצא בתוך תא חי, הנושא את הקוד הגנטי), אשר לדבריו, יאפשרו לרובוטים גם להתרבות בעתיד".

אבל זה לא הכל, "פרופ' ג'ונג-הון ציין, כי התוכנה אשר תותקן ברובוט בטווח שלושת החודשים הבאים, תאפשר לרובוטים את היכולות לחוש תשוקה.... התוכנה בנויה כמודל של ה-DNA (גרעין הנושא את החומר התורשתי) של האדם, כאשר בניגוד לכרומוזום המורכב מסלילי צופן גנטי, התוכנה נושאת בקרבה אך ורק "צופן גנטי" אחד - קוד מחשב. אותו קוד, מסביר ג'ונג-הון, מגדיר את תכונותיו של הרובוט וקובע את תחושותיו. כלומר, הוא יכול להיות שמח, עצוב, כועס, עייף, רעב או מפוחד. ג'ונג-הון צופה כי בעתיד לכל רובוט תהיה אישיות משלו ורגשות ממש כמו בסרט 'אני רובוט' שתיאר את הסכנה שמציבים הרובוטים לעתיד המין האנושי".

ומה זה אומר לגבינו, האנשים? אותו פרופסור "מאמין כי אם ישכילו בני האדם להנדס תוכנה רובוט עם אישיות טובה, הרובוטים לא יסכנו אותנו".  

בכתבה מה-19/1 מסופר על רובוטים שיוצרו באוני' קליפורניה. מדובר ב"רובוטים זעירים המונעים באמצעות שרירים חיים. פיתוחים אלו נוצרו לאחר שתאי לב של עכברים פותחו על שבבי סיליקון מיקרוסקופיים. הרובוטים הזעירים, שאורכם פחות ממילימטר אחד, יכולים לנוע בכוחות עצמם ללא עזרה של שום גורם או מקור חיצוני".

ואיך זה פועל? "כשתאי הלב מתכווצים, המתקנים זזים. למבנים העדינים הללו יש צירים שמאפשרים להם להתקפל, ואז, באמצעות מניפולציה זעירה, תאי השריר מקבלים אותות שגורמים להם להגיד 'אני רוצה להתחבר בנקודה הזו ולא באחרת'. התאים מתקבצים ועוברים שינוי, כך שהם ממש יוצרים שריר ומתחילים לנוע".

ומה זה הדבר הזה בעצם? "פרופ' מונטמאניו הוסיף כי שרירים אלו יכולים לסייע במגוון פעילויות מיקרוסקופיות, אפילו כדי להסיע גנרטורים חשמליים זעירים שיניעו שבבי מחשב, וסיכם כי לפי כל פרמטר מדובר למעשה ביצור חי: "גם כשהם מחוברים לסיליקון, התאים הביולוגים חיים, הם גדלים, מתרבים ומתקבצים, ויוצרים את המבנה בעצמם, לכן מדובר ביצור חי".

אבל אל תטעו, לא מדובר בתחום חדש. ההתפתחויות בתחום, חלקן מרשימות מאוד ואפילו מפחידות במידת מה, החלו כבר לפני מספר שנים, וביניהן יצירת תוכנות המחקות את פעילות המוח האנושי, ושילוב של מנגנונים חיים בתוך רובוטים.

עוד בשנת 2001 יצרו חוקרים "תוכנת מחשב המחקה באופן בסיסי מאוד את פעולת הנוירונים במוח על ידי שימוש בנתונים שנאספו באמצעות חיבור אלקטרודות לנבדקים רבים".

באותה שנה גם חובר לרובוט מוח חי של צלופח. מוחו של הצלופח תיקשר עם הרובוט, היה מסוגל "לראות" דרך מצלמות הרובוט ולהגיב לאור שהן קולטות, היה מסוגל להתהלך באמצעות הגפיים של הרובוט, ואפילו היה מסוגל לאכול לבד. ובאותה כתבה שמתארת את הרובו-צלופח, מסופר גם על חיבור של חיידקים, חרקים, ופיסות מוח של עכברים וארנבות, יחד עם שבבי מחשב וחיישנים, לצורך זיהוי ואיתור של חומרים רעילים ונשק כימי וביולוגי.

בדומה, בגרמניה יוצר לפני כמה שנים התקן כלאיים של תאי מוח של חילזון עם שבב סיליקון. במאמר נחמד בעברית, שאני אגע בו בפוסט הבא, מתואר הניסוי כך: "20 נוירונים חוברו אל 20 טרנזיסטורים זעירים שעל השבב האלקטרוני... בתגובה לגירוי חשמלי, הרכיבים הביולוגיים והאלקטרוניים תיקשרו ביניהם, והנוירונים פיתחו קשרים פיסיים זה עם זה (סינאפסות) כפי שזה קורה באופן טבעי במוח (במוח אדם יש כ-‏100 מיליארד נוירונים המקושרים זה לזה ברשת מורכבת להפליא של סינאפסות). בשלב הבא מתכננים המדענים ליצור רשת כלאיים קיברנטית כזאת שתכיל 15000 נוירונים. המשמעויות של ''שבבים נוירוניים'' כאלה הן מרחיקות לכת, אולי ספקולטיביות: החל מאמצעים חדשניים לחקר תפקוד המוח, דרך שבבים המתקנים אזורים פגועים במוח (אולי פתרון למחלת אלצהיימר, למשל) ועד למוח כלאיים אלקטרוני-ביולוגי שלם ומתפקד".

יכולתי להמשיך עוד, אבל עייפתי. זה נראה כאילו אין גבולות של ממש העומדים בפני המדע, בדרכו להפוך מכונות, רובוטים או מחשבים, ליצוריי כלאיים המסוגלים לדמות (באופן חלקי ואולי גם מלא) יצורי אנוש, בעזרת תבונה מלאכותית או בעזרת שימוש ב"חומרים אורגניים", כמו פיסות מוח ותאים חיים. ועל ההשלכות שיכולות (או עלולות) להיות לטכנולוגיה המתקדמת הזו נדבר כבר בפוסט הבא.

(עוד בפוסט הבא, והאחרון בסדרה, על ביוניקה ותקשורת טלפתית בין המוח האנושי לבין מכשירים אלקטרוניים)