[ הערה: מי שלא חובב כדורסל מוזמן לדלג על הפוסט, וגם לא חייב להגיב לו. אין לי כל כוונה לעייף עד זרא קוראים תמימים, בשני פוסטים רצופים, שניהם ספורטיביים למהדרין, עמוסי סטטיסטיקות לעייפה, וקצת משמימים לעין בלתי מיומנת. ]

התחזית שלי מהפוסט הקודם בדרך להתממשות. אמנם צסק"א נכנעה מוקדם מהצפוי ללחץ העצום של החובה לזכות (לחץ שמכבי חוותה על בשרה לפני שנה, וגם היא כמעט נכנעה לו מול ז'לגיריס), אבל מה שחשוב הוא שמכבי עלתה לגמר, על חשבון יריבה נחותה אחת (פאו, עם כל הכבוד להגנה התקיפה שלה, לא היוותה יריב ממשי למכבי, למעט דקות בודדות במשחק), ומולה תתייצב בגמר קבוצה נחותה אחרת (לטאו התקפה טובה, אבל לא כמו של מכבי, והגנה אישית מיושנת קצת, שלא מסוגלת לעצור את מכבי), ויתרון "הביתיות" יהיה של מכבי (בשלב חצי הגמר זה היה 5000 אוהדים של מכבי מול 600 של טאו).

וזה בדיוק הזמן מבחינתי, כמה שעות לפני הגמר ועוד לפני חגיגות הניצחון, לתקוף את נקודת התורפה היחידה של מכבי, מבחינתי - "הצברים". זו לא נקודת תורפה מבחינת הסיכוי לניצחון, ההיפך, סיכויי הניצחון הם ביחס הפוך לה, אבל מבחינתי, לקבוצה צריכה להיות זהות יותר צברית, אפילו אם זה היה בא (קצת) על חשבון העליונות הטוטאלית של מכבי ביבשת אירופה, בשנתיים האחרונות.

אגב, כשאני אומר צברים (להבדיל מישראלים), אני לא מחשיב שחקנים שהתאזרחו בארץ בשל שהייה של שנים או בשל נישואים לבנות זוג ישראליות (כמו שארפ מההווה או סימס ואולסי פרי מהעבר), וגם לא יהודים שבאו לארץ מחו"ל כדי לשחק כדורסל (כמו תומאס ובלותנטאל מהעת האחרונה, או טל ברודי, לו סילבר, ג'ים בוטרייט וג'ק צימרמן מהעבר), אלא רק שחקנים שגדלו פה ושיחקו פה עוד בקבוצות הנוער.

למי שלא יודע, במסגרת הפיינל-פור מתקיים גם טורניר של קבוצות הנוער הטובות של היבשת (מאיטליה, ליטא, יוגוסלביה ורוסיה). גם קבוצת הנוער של מכבי משחקת שם, ואפילו שלא העפילה לגמר (רק בגלל הפרשי סלים), היא גילתה יכולת טובה ב-3 המשחקים שהיא שחקה עד כה, ובלטו בה כמה שחקנים צברים, ובראשם עמרי כספי (25 נק' ו-7 ריב' בראשון, 28 ו-11 בשני, 28 ו-10 בשלישי) וגל מקל (27 נק', 5 ריב' ו-3 אס' בראשון, 26, 3 ו-7 בשני, 12, 6 ו-6 בשלישי). אבל האם שני הילדים האלה יככבו (להבדיל מסתם ישחקו) במכבי בעתיד? הסיכויים לכך לא ממש גבוהים.

ב"מכבי של הכוכבים הזרים" יש מקום רק לצברים ממושמעים כמו בורשטיין, שמוכנים לרדת בממוצעים שלהם, ולעשות עבודות שחורות במשך 25-30 דקות, כדי לקבל מקום בהרכב. ונראה שהמציאות כבר הרגילה אותנו לזה, שכן הציפיות מהצברים ירדו. קראתי בעיתונים שבורשטיין הצטיין במשחק חצי הגמר (14 נק' ו-3 אס'), אבל זו "הצטיינות" לעניים (ואגב, במדד המשוקלל של תרומה למשחק יש לו רק 4 נק', מול 24, 19, 17, 15 ו-15 של באסטון, פארקר, שארפ, וויציץ ושאראס, בהתאמה), כשכל הצברים גם יחד (בורשטיין, שלף, גרין והלפרין) קולעים רק 18 נקודות, ומקבלים יחד (!) מדד תרומה משוקלל של 5 נק', מתוך למעלה מ-100 נקודות של הקבוצה כולה (קומאטוס לבדו צבר 8 נק', יותר מכל הצברים גם יחד). 

אגב, זו לא טענה חדשה. כבר כמה שנים נטען שמכבי היא קבוצה של זרים, ושתרומת השחקנים הצברים בה כיום, קטנה הרבה יותר מאשר בעבר. אפילו הצברים של הקבוצה מעיזים מדי פעם להתלונן שהם לא מקבלים מספיק דקות משחק (בייחוד שלף, שחזר על זה שוב כמה ימים לפני הפיינל-פור).

אז על מנת לוודא שזו אכן המציאות, להבדיל מסתם התרפקות רומנטית על העבר, החלטתי לבחון את הנתונים בשטח. לכן חיפשתי סטטיסטיקות של התרומה של הצברים של מכבי ת"א לקבוצה, מבחינת זמן המשחק (דבר שתלוי במאמן) ומבחינת הנקודות (דבר שתלוי בהם, כפוף לזמן המשחק), אבל מכיוון שהתקשיתי למצוא נתונים של שנים עברו, ונוכח הפיינל-פור שיתקיים היום מאוחר יותר, אני אלך על השוואה סטטיסטית של הנתונים לגבי הגמרים ומעמדי הפיינל-פור השונים במהלך השנים, כי לגביהם יש לי קצת יותר נתונים. לנוחיות ההשוואה, אני אחלק את ההיסטוריה ל-3 תקופות עיקריות, שבכל אחת מהן מקבץ של שנים שבהן מכבי הצליחה להעפיל לשלב המתקדם ביותר של העונה, וביניהן היו מרווחים די גדולים של בצורת:

- העבר הרחוק (1977-1982) - 4 הופעות בגמר ב-6 שנים (ולאחריהן בצורת של 4 שנים).

- העבר הקרוב (1987-1991) - 4 הופעות (אחת בגמר האחרון ועוד 3 בפיינל-פור החדש) ב-5 שנים (ולאחריהן בצורת של 8 שנים).

- ההווה (2000-2005) - 5 הופעות בפיינל-פור ב-6 השנים האחרונות.

בתחילה אני אסקור את כל אחת מהתקופות, ולבסוף אני אנסה לדוג כמה מסקנות מההשוואות ביניהן.

א. העבר הרחוק (1977-1982)

העבר הרחוק כולל את 4 משחקי הגמר אליהם הובילו את מכבי רלף קליין (3) ורודי דמיקו (1), שלגביהם יש בידי רק נתונים חלקיים מאוד, המתייחסים בעיקר למיקי ברקוביץ, הקלי הצבר המוביל (והכמעט בלעדי) באותה עת במכבי.

ב. העבר הקרוב (1987-1991)

העבר הקרוב כולל את משחק הגמר האחרון בתולדות אירופה ו-3 פיינל-פורים, אליהם הובילו את מכבי צביקה שרף (3) ורלף קליין (1). לגבי 3 הפיינל-פורים כבר יש בידי לא מעט נתונים (אם כי עדיין לא את כולם).

ג. ההווה (2000-2005)

ההווה כולל את 5 הפיינל-פורים אליהם הובילו את מכבי פיני גרשון (4) ודיוויד בלאט (1), שלגביהם יש בידי לא מעט נתונים (למעט הגמר הנוכחי, שמן הסתם יהיו לי נתונים לגביו רק אחרי שהוא יתרחש).

ד. ניתוח ומסקנות

אמנם חסרים לי נתונים רבים לגבי העבר הרחוק, אבל נראה לי שבאותה עת, הצברים לא תרמו הרבה במעמדי הגמר, לא בנקודות ולא בריבאונדים (ולמעט ארואסטי, גם לא מבחינת האסיסטים), כשרק מיקי ברקוביץ הפיק כמות נקודות ראויה לציון (16 נק' למשחק וכמעט 20% מסך הנקודות של הקבוצה). על כן, בסיועו של מיקי, העבר הרחוק גובר (בנקודות, אך לא בנוק-אאוט) על ההווה, אם כי מסתבר שגם העבר הרחוק לא היה מזהיר כל כך מבחינת הצברים.

נראה לי שהזיכרון שלנו נוטה לייחס לצברים תפקיד משמעותי יותר ביחס לתקופה הזו, מאשר התפקיד האמיתי שהיה להם, כשבפועל היו רק 2 צברים שהיו מעורבים פעילים בחמישייה של מכבי (מיקי ומוטי), ואולי הסיבה נעוצה בכך שפעם לגיון הזרים לא היה בדמות כושים נוצריים, שבולטים בשונותם, אלא יותר בדמות יהודים אמריקאיים שעלו ארצה (ברודי, סילבר, בוטרייט, צימרמן ושות'), אבל לדעתי אין להבחין בין שני סוגי הזרים, בטח שלא מטעמי גזע ודת, אבל גם בגלל ששני הסוגים הגיעו לארץ מאותה סיבה, אי יכולת לשחק כדורסל בארה"ב, וההוכחה לכך שהיא שכולם עזבו את ישראל אחרי שסיימו לשחק פה (חוץ מבודדים, ומבין הכוכבים מדובר רק בטל ברודי ואולסי פרי).

לגבי העבר הקרוב, התמונה אכן שונה. אמנם בגמר של 1987 בלט רק ג'מצי (15 נקודות), אבל ב-3 הפיינל-פורים מאותה עת, קלעו הצברים יחד 34 נקודות בממוצע למשחק (42.5% מסה"כ הנקודות), לעומת 18 נקודות בממוצע (21.3% בלבד), ב-5 הפיינל-פורים של תקופת ההווה. כלומר, תרומת הצברים בהווה נמוכה פי שניים (באופן מוחלט ובאופן יחסי ליתר הקבוצה) מתרומתם של הצברים בעבר הקרוב.

אם כן, הטענה מוצדקת. הצברים של היום תורמים פחות מפעם. אך מה הסיבה לכך? אין ספק שחלק נכבד מהאשמה להידרדרות עצומה זו, מוטל על כתפי שינוי התפיסה של ההנהלה והמאמנים במכבי, מתוך רצון להפוך את מכבי לקבוצה המובילה באירופה, גם אם זה בא על חשבון הזהות הישראלית שלה. אולי גם הפיינל-פור הקודם תרם לכך, שכן מכבי הרגישה שהיא חייבת לזכות בו, ויהי מה, אבל המגמה הזו התחילה עוד קודם, כפי שאפשר ללמוד מהסטטיסטיקה.

עם זאת, לדעתי, לא בכך תלויה האשמה הבלעדית, והיו גם סיבות נוספות שתרמו למגמה, והנה כמה מהן:

1. הסממן הראשי לשינוי מגמה (זרים על חשבון צברים) הוא מידת השיתוף של הצברים במשחק. פשוט, מי שלא משחק הרבה, גם לא יכול לתרום הרבה. ואכן, דקות המשחק של הצברים הצטמצמו, ומספר הצברים המשותפים במשחקים המכריעים ירד מ-5.5 בממוצע ל-3.6 בממוצע, אך לא זו הסיבה הבלעדית לירידה בתפוקה שלהם. זמן המשחק של הצברים בהווה (28.6% מכלל הזמן) אכן קטן בהרבה מזמן המשחק שלהם בעבר הקרוב (40% מכלל הזמן), אך אינו מצדיק ירידה עצומה של כ-50% בתפוקה שלהם.

בנוסף, הסטטיסטיקה גם קצת משקרת. אם מנטרלים את חצי הגמר האחרון (16.7% בלבד לצברים מכלל הזמן של הקבוצה), שהיה באמת יוצר דופן לרעה מבחינת שיתוף הצברים, נותרים עם ממוצע שיתוף של 31% מכלל הזמן בארבעת הפיינל-פורים האחרים של הווה (2002-2004). במקביל, הנתונים לגבי העבר הקרוב מבוססים על שני משחקים בלבד, שבאחד מהם היה שיתוף קיצוני בהיקפו של הצברים (51%), ואילו בשני (31%), היקף השיתוף היה זהה לזה המקובל בהווה (בנטרול המשחק של שלשום, כאמור).

2. אם כך, מהו הגורם הנוסף? לטענתי - ירידה באיכות. העבר הקרוב היה תקופת הפריחה של הכדורסל הישראלי-צברי (שבאה לידי ביטוי גם בהישגים של הנבחרת), כאשר במכבי לבדה שיחקו עדיין שחקני העבר הרחוק (מיקי ומוטי), ולצידם שחקנים מוכשרים שצמחו באותה עת כמו הנפלד, ג'מצי, גודס, קטש, שפר ודניאל. עם כל הכבוד לבורשטיין, שלף והלפרין (וגם ליניב גרין המסופסל, ויואב ספר וליאור ליובין שעזבו), הם עדיין לא ברמה הזו (אם כי אולי חלק מהם היו מגיעים אליה לו היו משחקים יותר), וזהו גם גורם שתרם לירידה בתפוקה.

3. ועניין נוסף, שנראה קצת שולי אבל חשוב בעיני. מתוך אותן 34 נקודות בממוצע שקלעו כל הצברים ב-3 הפיינל-פורים של העבר הקרוב, קלע ג'מצי לבדו יותר מחצי (19 נקודות בממוצע), כך שייתכן שהוא ההבדל העיקרי בין העבר הקרוב לבין ההווה. מצד שני, מדובר בשחקן בעייתי מבחינת אופי, ובצד התרומה שלו לקבוצה הוא גם גרם לה נזק (גרוע בהגנה, לא משחק קבוצתי, ולוקח זריקות רבות מדי, חלקן לא טובות), ולא תרם מאום בריבאונדים ואסיסטים, ולכן אולי לא זכה מעולם בתואר האירופי (בורשטיין, למשל, קלע בגמר הפיינל-פור האחרון (2004) "רק" 17 נקודות, אך הוא הוסיף לכך גם 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים וחטיפה אחת, פעולות שהקנו לו יחד ציון של 34 במדד היעילות האירופי, יותר גבוה ממה שג'מצי היה מקבל, זה בטוח). ומצד שני, בעבר הקרוב היה גם את הנפלד, שעיקר תרומתו היה בנתונים האחרים, ולא בנקודות.

אם היו לי את כל הנתונים, הייתי יכול לנתח את התרומה האמיתית של כל הצברים, ואז היה לי כלי ניתוח אמיתי, אבל בגלל שהם לא בהישג ידי, ונותרתי עם הנקודות בלבד, ובמעמדי ההכרעה בלבד, עדיין נותרו לי כמה סימני שאלה, אבל מה שבטוח הוא שיש מגמה ברורה של ירידה בשיתוף הצברים, וכמובן שגם בתרומה שלהם, למכבי.

בכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא למגמה שתיארתי למעלה, אני בעד להגדיל את מספר הצברים בקבוצה, ואם לא בחמישייה הפותחת (על מנת שתהיה חמישייה איכותית), אז לפחות לעבות את נוכחותם במקומות 6-12 על הספסל. אם במשחק חצי הגמר של 1988 שיחקו 7 צברים, הרי שהיום אפילו אין מספר כזה של צברים בקבוצה (יש, אבל רק בתיאוריה), וזה קצת חבל.

תוספת לאחר הזכייה בפיינל-פור 2005

בפיינל-פור הנוכחי מגמת הירידה בשיתוף ובתרומת הצברים המשיכה, והסטטיסטיקה שלהם נמוכה אפילו ביחס לזו של ההווה. כך למשל:

ב-4 הפיינל-פורים של 2000-2004 הצברים קלעו בממוצע 18 נק' מתוך 83.5 נק' של כל הקבוצה. בפיינל-פור 2005 הם קלעו בממוצע רק 15 נק' מתוך 90.5 נק' (בורשטיין הרבה לקלוע מביניהם - 8 נק' בגמר, 14 בחצי הגמר). מדובר בירידה חדה באחוז הנקודות שלהם מתוך סך כל נקודות הקבוצה, מ-21.5% ל-16.5% בלבד.

ובמקרה הזה, הירידה נבעה מירידה חדה בשיתופם במשחק. אמנם ב-4 הפיינל-פורים של 2000-2004 שותפו בממוצע רק 3.5 צברים למשחק, ואילו באחרון שותפו בממוצע 4.5 צברים למשחק, אבל בקודמים זמן המשחק שלהם היה 31% מזמן המשחק הכולל, ובאחרון הוא צנח לשפל חסר תקדים - 16% בלבד

אגב, אחוז הנקודות שתרמו הצברים השנה (16.5%), גבוה מאחוז הזמן שהם שיחקו השנה (16%), מה שאומר שהם תרמו בפיינל-פור השנה, בממוצע, יותר נקודות לדקה מאשר הזרים!

בכל מקרה, המסקנה שלי מלפני הגמר השתא, רק מתחזקת לנוכח הסטטיסטיקה שלו.