פועל: אתה יכול להעביר לי את המברג?

איש: (לא עונה)

פועל: (ניגש בעצמו ומוריד את המברג מהמדף) תודה.

איש: (מחייך) לכל דבר יש את הזמן הנכון לעשות אותו. לך תדע מה היה קורה אם הייתי עושה את זה בעצמי.

פועל: המברג כבר אצלי.

איש: (לוקח מהפועל את המברג ומחזיר אותו למדף, לוקח את המברג בחזרה ומושיט אותו לפועל) הנה, קח.

פועל: (מנסה לקחת את המברג אבל מפיל חפץ אחר שמתנפץ לרסיסים)

איש: כנראה שקודם זה כן היה הזמן הנכון. אבל את זה יודעים רק אחרי.

זמן הווה

אישה: מה כל השברים האלה על הרצפה?

איש: היה פה פועל ששבר איזה חפץ.

אישה: איזה?

איש: לא יודע. אי אפשר לזהות עכשיו.

אישה: אבל קודם יכולת לדעת, לא?

איש: אבל אז זה לא היה חשוב.

אישה: אבל עכשיו זה חשוב.

איש: לא נורא. עוד מעט זה כבר לא יהיה.

זמן עתיד

פועל: בפעם הבאה אני לא נותן לאף אחד לגעת לי בכלים.

חבר: זה לא קרה לך כבר פעם?

פועל: נכון.

חבר: ולא אמרת גם אז שלא תיתן יותר לאף אחד לגעת בהם?

פועל: צודק. אבל בפעם הבאה זה יהיה אחרת.

חבר: אני חושב שכבר אז אמרת גם את זה.

פועל: בטח גם בפעם הבאה.