מכל אלה אני מעדיף את הסיווגים שמחלקים את העולם לשניים. כאלה שכן וכאלה שלא. יש משהו שובה לב בחלוקה הכל כך שחורלבנה הזאתי.

האמת שאני לא ממש בטוח שיש דבר כזה, לחלק באמת לשניים. הרי לא חסרים גוונים של אפור (איך קראו ללהקה ההיא?). אבל בכל זאת, מותר פעם אחת לעשות הכללות, לא?  וחוץ מזה, באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה (איך קראו למנחה ההוא? [רמז: קרח, רזה ונמוך]).

וכאלה לא חסרים גם. שחורלבנים. גברים-נשים (תתעלמו מהאנדרוגינוסים), שמנים-רזים (תתעלמו מהממוצעים), אהבה-שנאה כלפי אמריקה, גויאבות, גיל ריבה, טונה, וזה אפילו לא מדגם מייצג.

אחת מההבחנות האהובות עלי היא בין מיני שוקולדים. ואני מתכוון למריר ולחלב. כל השאר לא חשוב. האמיתי מול המזויף. האנין מול הפשוט. המתוק מדי (וזהו) מול בעל הטעם המורכב (ועוד).

ואולי אפשר לאבחן אופי של אנשים לפי העמדה שהם נוקטים ביחס לסוגיית המריר-מתוק? קחו אותי למשל, דפנטלי שוקולד חלב. לא מתקרב למריר גם אם הוא הדבר היחיד שיש במקרר. והחלבי? יכול בקלות להיבלע במלואו בשניות אל תוך מלתעות מזילות ריר (יכול, אבל לא קורה הרבה, ככה זה כשיש צאצאים שתמיד חושקים בו יותר ממך, או לפחות זריזים יותר).

ומה זה אומר עלי בדיוק? שאני לא אנין? (כנראה שלא), לא יודע להעריך דברים טובים באמת?, "לא מבין כלום?" (LOL), סכריני מדי?, לא מסוגל להתמודד עם טעמים (ובכלל דברים) מורכבים שדורשים הסתגלות? (תמיד מדברים על ידע נרכש, אבל יש גם טעם נרכש? ע"ע בירה, סיגריות וכו', שדווקא אותם למדתי לחבב, שלא יהיו אי הבנות).

ומה זה אומר על ההפכפוכים שלי? כאלה שבודקים את אחוזי הקקאו לפני הטעימה? ("בשוויץ אין פחות מארבעים"), הם מרירים יותר? קצת סנוביסטים אולי? בעלי חיך מפותח? (מבדיקות מדגמיות עולה שהגודל לא קובע בענייני לשון), אבל מצד שני יכול להיות שזה דווקא אומר עליהם שהם יכולים ליהנות גם כשלא הכל מתוק. אולי לגביהם המרירות דווקא מדגישה את המתוק שיש בשאר.

לא יודע. נראה לי שבסוף דווקא הוכחתי שהסיווג הזה נדון לכישלון מלכתחילה. ועוד לא התייחסתי בכלל לסוגיות בוערות כמו גודל הקוביות, הצבע, המילוי (אם בכלל), והצורה (משולשים?? מישהו שם התחלק על השכל. ועוד כאלה קשים. לדעתי זה אמור לשמש יותר בתור סטנד לדיסקים). כנראה שהשאלות האלה תישארנה פתוחות (לפחות עד לעבודת הדוקטורט שאולי אני אעשה כתנאי קבלה למשרת קונדיטור בעלית).   

בכל מקרה, שיבושם להם. אפילו עם קליפת תפוז מרירה מגוררת לה מלמעלה.

אני, על השוקולד שלי, מעדיף פרות.