לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מטענים עודפים > להיפטר מהכל. ומייד. כמה שפחות יותר טוב /// מטענים עודפים > לאגור לעת מחסור. בשקיות פלסטיק גדולות /// מטענים עודפים > חלונות שוטפים > וחלומות עוטפים /// מ*ענים **דפים /// מטענים עודפים > בקרוב הסרט
Avatarכינוי: 

בן: 56

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2003    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2003

פוסט לסוף השבוע





בבקרי א'-ה' הוא היה מתוסכל מאורח חייו


מבט על המסך. מספרים מרצדים באדום וירוק. עורך עוד חישוב שנראה מוצלח בעיניו. זה של אתמול באמת הוכיח את עצמו. אם רק היה לו כסף מיותר לשים עכשיו, הוא היה עושה מכה. אולי אפילו את ה-מכה. רק צריך למצוא מממן. הזדמנות. והוא כבר יראה לכולם מה הוא יודע.


בוקר חדש. מרצה בכיר בענייני השקעות והון סיכון. עניבות וחליפות מחויטות. כתבה עליו בעיתון. הערכה. חיוך של שביעות רצון. כשהיה מוזג מרק קוקוס מהביל מקדירה מיוחדת, ל-12 צלחות המרק הסדורות במעגל, אפשר היה לטעות ולחשוב שהוא מרוצה מכך שלא נשפכה לו ולו טיפה אחת על המפה הלבנה.


מבט על המסך. חבר ילדות שלו בדיוק סיפר לו שקיבל טיפים לא נורמאליים ובמה שהרוויח רק בשבוע שעבר הוא יכול לחסל את המשכנתא כולה בבת אחת, אם רק ירצה. והוא, אין לו אפילו משכנתא. רק לפני שבוע חידש את חוזה השכירות לשנה נוספת.


 


בערבי א'-ה' הוא היה מתוסכל מאורח חייו


מבט עליה. כבר כמעט הפסיק לדמיין את גופה מבעד לבגדים. אם הוא יתעשת עכשיו, אולי עוד יצליח להציל את מה שנשאר ממה שהיה להם פעם. רק שתיתן לו להוכיח למה הוא מסוגל, מבחינה חברית וזיונית. הזדמנות. והוא כבר יראה לה מה הוא יודע.


הרמוניה. מבטים שאומרים הכל. חיוכים שאומרים הכל. נגיעות ששוות הכל. אושר. כשהיה בוהה בטלוויזיה בפרצוף חולמני, היא חשבה לעצמה שאיזה מזל יש לה שדווקא בן זוגה שלה מעריך סרטי דוגמה מתמשכים על פני דרמות אמריקאיות זולות.


מבט עליה. זוג חברים שלהם סיים לא מזמן טיפול זוגי מוצלח. שווה כל דקה, הם אמרו. והוא, אין אפילו שנייה אחת שהוא לא מקדיש לעניין הזה. רק אתמול הוא התאפק ולא אמר כלום כשהיא שוב העבירה ל-בי.בי.סי. פריים.


 


בסוף השבוע לפחות הוא היה זוכה לקצת נחת


מבט על השעון. 10 דקות לסיום. אם יכניסו אותו עכשיו, אולי הוא עוד יספיק לעשות משהו. אולי אפילו מהפך. רק שייתנו לו לגעת קצת בכדור. הזדמנות. והוא כבר יראה להם מה הוא יודע.


דקה לסיום. שאגות. מונף על הכתפיים. חיוך של אמרתי לכם. כשהיה ממתין על הספסל לפציעה מקרית של שחקן אחר שתאפשר לו לרוץ פנימה, היו שואלים אותו מה זה החיוך המוזר הזה, אבל הוא לא היה עונה. רק זה חסר לו, שיחשבו שהוא שוגה בדמיונות במקום להתרכז במשחק.


מבט על השעון. רק 10 דקות עברו מאז שהמשחק נגמר. כולם כבר רצים ערומים ומזיעים למקלחת והוא, אין לו אפילו סיבה להחליף את המדים. רק שעה לפני המשחק הוא התקלח.


"איך היה המשחק?" שאלה. "נצחנו שוב" הוא ענה, "אני חייב להתקלח".


 


ובמוצאי שבת


הוא מביט בסיכום המחזור של ליגת המקצוענים, במסך, עליה, על השעון. ונרדם. בחלום הוא מסתכל על עצמו. רק בחלום. טוב לא יוצא מזה בדרך כלל. רק לפעמים.


 

נכתב על ידי , 25/12/2003 23:38  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



44,455
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללאופרד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לאופרד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)