[ אזהרה ; זהו פוסט-ספין / ספין-פוסט, לפוסט אחר ]

לפני קצת יותר מחצי שנה כתבתי פוסט חשוב (בעיניי) ומלא בעובדות, שהביא חלק מהסיבות שמחייבות (לדעתי) חלוקה של ירושלים. למי שלא תומך ממילא ברעיון, ולא קרא את הפוסט בזמנו, אני ממליץ לקרוא. בפוסט ההוא העליתי רק חלק מהסוגיות שקשורות לעניין, אך גם כך הוא קצת התארך יתר על המידה, ואולי יום אחד אני אשלים את הדברים. 

בכל מקרה, באותו זמן העניין לא נראה לי ממש אקטואלי (הפוסט נכתב לרגל יום ירושלים), אך כיום הנושא הזה מתחיל לתפוס קצת (טיפה) תנופה.

מפלגת קדימה, שזוכה לפופולאריות עצומה בציבור, מגלה התגמשות בנושאים מדיניים שונים ומרשה לעצמה לשחרר אמירות בקול רם שהליכוד לא העז ללחוש קודם לכן, ולפני כמה ימים אף התירה (בכובעה האחר כממשלת ישראל) לתושבי מזרח ירושלים להצביע בבחירות לפרלמנט הפלשתינאי.

ובמרץ כבר הכתירו את ביילין כמי שיחלק את ירושלים, מה שבעבר הלא רחוק נחשב לגסה שבקללות (אם כי בעיני ביבי זה בטח עדיין גרוע יותר מכל נאצה אחרת, למעט אולי, אימא ערבייה).

והנה היום התפרסם ב-Ynet כי לאחר מחקר של כמה שנים מציעה קבוצת חוקרים "לפרז" את העיר העתיקה על ידי הצבת פיקוח בינלאומי במקומות הקדושים (האמת שמוצעות על ידם 5 חלופות שונות, אך זו החלופה הכי ריאלית בעיניהם). כמובן שהתגובות של הקוראים ושל הפוליטיקאים מהימין היו נזעמות, ואפילו מנכ"ל יוזמת ז'נבה הסתייג מהפתרון, אבל כל אלה לא מעניינים אותי, וגם לא הפתרון המוצע עצמו, אלא מעניינת הרבה יותר הבמה הניתנת לרעיון החלוקה, וההתחלה של ניצני ריכוך דעת הקהל הישראלית בעניין.

אז הנה תרומתי הצנועה ללובי התקשורתי בעניין, שמצוי עדיין בחיתוליו, אבל כל תינוק לומד מתישהו ללכת, אם לא בגיל שנה אז בגיל שנה וחצי.

לרגל ההתעורות התקשורתית בתכנית החלוקה, אני ממחזר את הפוסט ההוא, המתארך, בעניין חלוקת ירושלים. וכדי שלא להיחשב לסתם עוד ממחזר-סדרתי, אני אתמצת לפניכם להלן את מסקנותיי. 

ההקרבה:

- ויתור על חברתם של עשרות אלפי פלשתינאים, תושבי מזרח ירושלים המוניציפאלית, נושאי תעודות כחולות (תעודות זהות ישראליות), שגרים בשכונות כל-ערביות ורוצים להצביע לפרלמנט הפלשתינאי, אך נהנים מתשלומי הביטוח הלאומי שלנו (לפרטים ראו הפוסט ההוא).  

- ויתור על חברתם של עשרות נוספות של אלפי פלשתינאים, שבעבר היו תושביהם של כמה כפרים ערביים נידחים, שבהווה הם מסופחים לשטחה של ירושלים-רבתי / עוטף-ירושלים, ובעתיד יקבלו גם תעודות כחולות, אם שטח מגוריהם לא יעבור לידי פלשתין (לפרטים ראו הפוסט ההוא).

- ויתור על אדמות שיהודים לא גרים בהן, שאנחנו לא ביקרנו בהם וגם לא נבקר בהם (אלא אם כן מי מהקוראים הוא פאנאט דתי שתחביבו לבקר "אדמות קודש" עלומות ומרובות מוסלמים).

- ויתור קצת יותר כואב, גם על חלק מהעיר העתיקה (שאינו יהודי), וגם על התנחלויות שאינן חלק בלתי נפרד מירושלים (אלא צורפו לה במכוון במשך השנים, כדי למנוע את חלוקתה).

השכר:

- מניעת בעיה דמוגרפית מתפרצת והולכת (לפרטים ראו בפוסט ההוא).

- הקטנה של שפיכות הדמים ההדדית, שלא תיפסק באחת, וגם לא במהרה, אבל אולי בסוף תדלדל לכדי טיפות קטנות, אם ננקוט במהלכים שכאלה.

- פתיחת פתח של ממש לשלום, שלא יגיע בלי פשרה בעניין ירושלים (ואולי לא יגיע גם ככה, אבל זה כבר דבר אחר).

- עשיית צדק (חלקי) עם בני דודינו, הן מבחינת היכולת שלהם לקיים מדינה (לפרטים ראו בפוסט ההוא) והן מבחינת כבודם העצמי, הלאומי והדתי.