מבוא קצר שהוא בעצם הקדמה שלישית ואחרונה

לאחר מספר לא קטן של התחבטויות ושתי הקדמות מעגליות, יוצא מניפסט הטיולים הגדול-קטן שלי לדרכו הפתלתלה והסירוגית. כבר קראתי כמה "גבי ניצנים" שעיבדו תיאוריות משלהם ביחס לחיים בכלל, וכנגזרת גם יצרו מניפסט טיולי משלהם, וערבו בין השניים ערב היטב, אבל עד כמה שהזדהיתי עם חלק מהדברים, תמיד היתה חסרה לי זווית הראיה האישית שלי. ובמחשבה שנייה, זה טבעי לגמרי שהשקפת עולם תתעצב בהתאם לניסיונו של המשקיף. אז קחו את זה כמו שזה, אנקדוטות טיוליות טבולות בהרהורים, שנוצרו בחלקם על רמה מבהיקה שטופת רוח ושמש, ובחלקם האחר תחת גשם שוטף ואוהל נוטף, כולם כאחד סובייקטיביים למהדרין.

ורק הערה אחת. הסובייקטיביות היא אמנם אירוע פנימי, אבל היא מדבקת. זו דרכה לעבור מאדם לאדם ללא שתידרש להיות מוגדרת כחיצונית ומשותפת, כמו אחותה הגדולה והיומרנית. היטיבה להגדיר את זה סבתא שלי, שטענה באופן נחרץ ש"רייזה פיבר" (קדחת הטיולים) היא סוג של וירוס. נא להיזהר, אני מניח שזה עובר גם במרחב הוירטואלי. שנים לא הסכמתי לקשר בין הכמות הנכבדה של הטיולים שאבא שלי עשה ועושה (חזר בימים אלה מפטגוניה) לבין החיבה היתרה שלי לטיולים, בין היתר בשל חילוקי דעות גיליים עד כדי צבאיים על צורה ותוכן של טיול ראוי, אבל מאז שהבן שלי התחיל לגלות תסמינים דומים גם הוא, עוד בגן, אני כבר לא יודע. אם זה לא עניין גנטי, אז זה דפנטלי ויראלי.

[שברי קרחונים בפטגוניה]

אני: מחר נוסעים לאזור של ים המלח, לטייל קצת.

בן: חשבתי שנוסעים להודו.

אני: היינו אמורים, אבל ביטלנו בסוף בגלל הבית החדש. לא נורא. בשנה הבאה בטח נעשה את זה.

בן: אוף. טוב. אז הטיול הבא להודו. תבטיח.

אני: מבטיח (מסתכל לכיוון נורמה במבט המוסכם של 'אסור לשקר לילדים').

[אישה בהודו]

הגדרות ותיחומים הם הבסיס לכל שיח - או - יש להתאזר בסבלנות הראויה

לפני שאני מתחיל לחטט בנבכי הזיכרון כדי לשלות משם אירועים ראויים לציון שחוויתי, ולפני שאני מתחיל לדון ביני לבין עצמי בהשלכות השונות שיש לטיול על נפש המטייל ועל דרך ראייתו את העולם, ולפני שאני מתחיל להטיף על דרך הטיול הראויה ולהשליך מזה לדרך החיים הנכונה, נראה לי שכדאי להגדיר בכמה מילים את המילה טיול (וכמה, זה מושג יחסי, כידוע), כדי שנדע לפחות מאיפה אנחנו יוצאים לדרך הטיולית. לאן נגיע עדיין אין לי מושג כרגע.

[בקיצור, זהירות מיבשושיות קלה בשלב ההגדרתי]

הגדרות, מעצם טיבן, הן בעייתיות, חלקיות, הכללתיות ולעיתים אף מרגיזות בנוקשותן. לכן אני אנסה לדייק כמה שיותר איפה שצריך, ולהשאיר קצוות פרומים היכן שלא ניתן לדייק, וכמובן שתהיה לזה השלכה על היקף המלל ההגדרתי.

[ושוב בקיצור, עם הרפרפניים הסדרתיים הסליחה]

הייתי מעדיף להשתמש במילה מסע ולא במילה טיול, בגלל שהיא משקפת נכון יותר את מה שאני חושב על האירוע הזה ואת ההשלכות שיש לו על הנוסע / המטייל. אבל בגלל הפומפוזיות היומרנית של המילה מסע, וגם בגלל ההגדרה המקובלת והשגויה במקצת שלה - "נסיעה, תנועה ממקום למקום (בייחוד בין מקומות רחוקים זה מזה)" [המילון החדש של אבן שושן], הגדרה רחבה בהרבה מהגבולות הטבעיים של האירוע אליו אני מכוון, אני אדבק במילה טיול.

טיול מוגדר במילון החדש של אבן שושן באופן הבא: "הליכה ברגל או נסיעה למקומות שונים לשם סיור או לשם בידור". גם ההגדרה הזו לא ממש מדויקת, כאשר בחלקה היא מצרה מדי (לכאורה טיסה או שיט, וכן כל אירוע שלא יהיה לשם סיור או בידור, אינם בגדר טיול), ובחלקה היא מרחיבה מדי (למשל, נסיעה במסגרת העבודה לשם סיור תענה על ההגדרה, היות ואלמנט המטרה של הטיול אינו מוגדר דיו. כמו כן, ההגדרה חסרה אלמנטים מצרים אחרים כגון זמניות ורצון חופשי).

[לא נעים לי להגיד, אבל האבן-שושן הזה לא מצטייר כחכם גדול. מעניין איך היה יוצא מילון שאני הייתי עורך אותו (חוץ מהעובדה הברורה שבמקום 6 כרכים היו לו לפחות 30)]

אני ארשה לעצמי להגדיר את הטיול בדרך קצת שונה, כמורכב ממספר אלמנטים מצטברים והכרחיים:

 "יציאה על בסיס זמני מהסביבה היומיומית של האדם לסביבה אחרת, מתוך כוונה לשוב לסביבה המקורית לאחר חלוף תקופה כלשהי (להבדיל משינוי סביבתי על בסיס קבוע - מעבר, הגירה וכו'), הנעשית מרצונו החופשי של האדם (להבדיל מגירוש, הגליה וכדו') ולמטרות התואמות את מהות הטיול (להבדיל, למשל, מנסיעה על בסיס עסקי)".

עם זאת, ככל הגדרה כוללנית, גם ההגדרה הזו בעייתית ודורשת הבהרות, וקיימים תחומים אפורים בכל אחד מארבעת האלמנטים המרכיבים אותה, מהם אני אציג כמה, רק כדי להדגים (וגם כדי לזרוק מילה או שתיים על כל אחד מהאלמנטים, כמתאבן).

[רק כמה, נו! רשימת החריגים המלאה שמורה במערכת, ואם יש מזוכיסט בקהל, הוא יוכל לבקש ולקבל את גרסת הבמאי (124 עמודים) במחיר קרן].

אלמנט הזמניות

הטיול נושא בחובו אלמנט של זמניות, והקביעות זרה לו בדרך כלל, שכן הטיול, מעצם טיבו, מהווה חריגה מאורח החיים הרגיל, ואם הוא עצמו הופך לשגרה אינסופית, הוא חדל להיות בגדר טיול והופך להיות אורח חיים. הזמניות היא גם אחד מהכוחות המקיימים את הטיול והנותנים לו צביון מיוחד (ועל כך באחד הפרקים הבאים, שיעסוק בסגולות הטיול). כך למשל, הזמניות מאפשרת למטייל להתנהג באופן חופשי מבלי להתעמק בהשלכות המעשים היומיומיים שלו על העתיד, דווקא בגלל שהם  זמניים ולא יהוו דפוס התנהגותי להבא.  

[האזנתם להרצאה "הטיול הזמני". הרצה: פרופסור הר-סגור. התכנית משודרת בימי ב' ו-ד' במסגרת האוניברסיטה הפתוחה של גלי צה"ל. בשבוע הבא הפרק: "סגולות הטיול".]

סיטואציה גבולית היא אותם מקרים בהם המטייל יוצא למסע תזוזתי שאינו אמור להסתיים, כמו פנסיונר שמוכר את ביתו במטרה להפליג ביאכטה סביב העולם או לנהוג בקרוואן ברחבי יבשת אמריקה, עד אחרית ימיו. לכאורה, במקרה כזה המסע הינו עניין של קבע ואלמנט הזמניות אינו קיים יותר, אך עדיין היינו מגדירים אותו אדם ככזה שיצא למסע או לטיול לזמן בלתי קצוב.

[ועם כל הכבוד להגדרות, מי שקונה קרוואן ויוצא איתו לטיול לאינסוף, הוא בעיניי טיילן פר-אקסלנס. פגשתי כמה וכמה כאלה, והם מודל לחיקוי בשבילי לעוד שלושים שנה בערך. תארו בדמיונכם את ליאו קשישא דוהר על motor-home עם גלגלים בגובה של מטר והנעה אחורית, בשבילי עפר ביוקון, קנדה]

[הזוהר הצפוני ביוקון, קנדה]

בנוסף, עניין הזמניות אינו קל לקטלוג. הקביעה באם השינוי הסביבתי יהיה קבוע או זמני היא קביעה סובייקטיבית, פרי מחשבתו של המטייל, ואינה ניתנת לאבחון אובייקטיבי. לכן היא בעייתית במידת מה, בכל מה שנוגע לצרכי מחקר-טיולי (תחום שאני מתכוון להחדיר בקרוב לעולם האקדמיה). ויותר גרוע, לפעמים המשונע עצמו אינו יודע מה מטרתו.

למשל, ישנם מקרים בהם אדם העוזב את סביבתו המקורית סבור שאותו שינוי סביבתי הוא זמני, אך למעשה בחינה עצמית מדוקדקת היתה מגלה בפניו כי העזיבה הינה לתקופה בלתי מוגבלת או ממושכת והחזרה לסביבה המקורית היא רק משאלת לב (כמו יורד שיוצא לחפש את מזלו בחו"ל ו"מאמין" שעזיבתו את המולדת היא זמנית, אך בסתר ליבו יודע כי אין מדובר בעזיבה זמנית, או כמו גולה שמאמין שיחזור לכשיתאפשר אך מועד חזרתו אינו ידוע ואינו תלוי בו עצמו - ואני מתעלם לרגע מזה שיורד או גולה לא עונים על אלמנטים אחרים של ההגדרה, הבאתי אותם כאן רק לצורך עניין הזמניות).

[למען הסר ספק, למקרים כאלה אני לא מכוון. מה לי וליורדים או גולים?!]

בדומה, קיימים מקרים רבים בהם יוצא המטייל למה שהוא נגדיר כטיול ל"תקופה בלתי מוגבלת", או כטיול עם "כרטיס לכיוון אחד", ועל כן אלמנט הזמניות אינו מתאים לכאורה באופן מלא להגדרת המונח, אך יש לציין כי גם במקרים אלה המטייל מתכוון מלכתחילה לשוב בחזרה לסביבתו הטבעית, ואין לבלבל כוונה לטייל במשך תקופה ממושכת, לעיתים אף ממושכת ביותר, עם כוונה לעזוב את הסביבה הטבעית לתקופה בלתי מוגבלת.

[למען הסר ספק, למקרים כאלה אני דווקא כן מכוון. אלה בריות כלבבי!]