חלק ב' - התארגנות

(5)

רציתי לקום ולהתעמת עם השוביניסט הקטן. ידעתי היטב שאין לי סיכוי להסביר לנערים את ההבדל שבין להיות סמרטוט אנושי או כל שם-תואר אחר שתבחרי לתאר באמצעותו פראייר מושלם, לבין להישלט מתוך רצון על ידי מי ששולט בך מתוך אהבה, אך לפחות אני אוכל ללמד אותם - במילים או במעשים - שלא תמיד משתלם להגיד כל מה שחושבים על אחרים.

אבל לא יכולתי להתיק את עיניי מעינייך, אחרת אאכזב אותך. עינייך היו מכווצות וניכר עליהן שהן עוקבות אחרי עיניי. ידעת שאני מהרהר על עשיית מעשה התפרצותי.

- אני יכול לקום ולהראות להם איך צריך להתנהג? שאלתי בקול שקט כדי שהנערים לא יוכלו לשמוע.

- חשבתי שהבהרתי לך שלא נפסיק להסתכל אחד על השנייה עד שאני אסיים לדבר, השבת.

- אני יודע, בדיוק בגלל זה שאלתי לפני שקמתי.

- וזה כבר הדבר השני שטעית בו. גם לשאול שאלות באמצע זה לא היה במקום מצידך, חשבתי שתדע את זה לבד, ענית בקול שניכרה בו אכזבה.

הנער הרזה אסף את הכדור בידו האחת, ובשנייה משך את חברו הרחק מהם. כשהנערים היו רחוקים מספיק, צעק השמנמן לעברנו מספר משפטים. רעש הגלים לא איפשר לנו לשמוע את הדברים במלואם, אך את המילים "הומו" ו"פחדן" הצלחנו לזהות.

ראית אותי נאבק בגאוותי הגברית. מבטי הפך ממרוכז ליוקד, אחד הוורידים במצחי הפך אדום וגדול יותר, ונשימתי הואצה ונשמעה בבירור. מצד אחד תמיד אהבת לראות אותי נלחם כך ביצריי וברגשותיי, מרסן אותם נוכח פקודותייך, אבל מצד שני הנער החצוף ההוא באמת דרש חינוך מונע. אבל יש סדר עדיפויות.

- איפה היינו? שאלת מייד בניסיון להשכיח ממני את הנערים.

- הספקת להגיד שלושה כללים, עניתי תוך שאני מרכך את פניי וחוזר לנשום במתינות.

שתיים מתוך התכונות הרבות שסיגלתי לעצמי באימוני השליטה היו ריכוז בדברייך עד כדי זכירה בעל פה של כל מה שאמרת, והיכולת להתנתק כמעט לחלוטין מהסביבה בשעה שאת שולטת בי.

הרחק מאחורינו, בקו התפר שבין חוף הים למקום בו מתחילה הצמחייה העבותה של מרכז האי, עמד הנער הרזה והשקיף עלינו. ממקום עומדו הוא לא יכול היה לשמוע את דברינו, וכל שראה היה גבך שלך ורגליי שלי, אשר התחברו יחד בשל המרחק לכדי כתם קטן על החול. בדיעבד נודע לי שהנער דמיין לעצמו את דברייך ואת תשובותיי החרישיות, ולמען האמת, דמיונו לא היה רחוק כל כך מהמציאות.

***

ככה זה. כמה שלא תתרחק מהציוויליזציה ומחברת בני האדם, על כל הרע והטוב שבהם, הם תמיד ימשיכו לרדוף אותך. אתה מנסה לעסוק בשלך, טס לקצה העולם כדי למנוע מעצמך ומהעולם את החיכוך שנובע מהשקפותיכם השונות על ראוי ופסול, אבל זה חסר סיכוי.

אבל למדנו להתגבר על זה יחד. היא בריכוזה ביחסים שלנו, ואני בריכוזי בה. זו היתה מיומנות שקיווינו שלא נזדקק לה על האי, אבל הסתבר שגם שם היה לה שימוש. לטעמי הפתרון הישן שלנו היה מספיק, אבל הסתבר שהיא מצאה לזה פתרון נוסף ומשלים, על חשבון חירותי האישית, כמובן.