לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מטענים עודפים > להיפטר מהכל. ומייד. כמה שפחות יותר טוב /// מטענים עודפים > לאגור לעת מחסור. בשקיות פלסטיק גדולות /// מטענים עודפים > חלונות שוטפים > וחלומות עוטפים /// מ*ענים **דפים /// מטענים עודפים > בקרוב הסרט
Avatarכינוי: 

בן: 56

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2006

אי והוא והיא - חלק ב', פרק 7


חלק ב' - התארגנות

 

(7)

 

כשהגענו לבקתה נזכרנו שאין בה לא מקלחת ולא שירותים. בשעה שהלכת למקלחות המשותפות, נעמדתי בפתח הבקתה והסתבנתי בגשם, כדי להוריד מעצמי את שאריות החול ושמן הקוקוס שדבקו בי. למזלי, הגשם פסק רק מספר דקות לאחר שסיימתי לשטוף מעליי את הסבון.

 

כששבת, לבושה ונודפת ריחות רחצה וחפיפה, מצאת אותי מחכה לך, עירום וישוב על אחד משני הכיסאות שהיו בה. לא מצאתי לנכון להשתרע על הספה מפחד שאולי תראי בכך ביטוי לסוג של אדנותיות, וגם על המחצלות בחרתי שלא לשכב ללא הוראה ממך, כדי לא להיראות נלהב מדי, כמו אותו פרח-ציות הממהר להצמית את עצמו לרצפה מתוך מחשבה שבכך יירצה את מורתו-שליטתו. ולגבי הבגדים, באמת לא ידעתי איך תרצי את נוכחותי בחדר - לבוש, עירום או לסירוגין, וההסתובבות בלי בגדים נעמה לי, אז נשארתי כפי שהייתי.

 

די היה לך במבט אחד, בי ובאופן לבושי וישיבתי, כדי לתאר לעצמך איך התנהלה מערכת שיקוליי עת בחרתי לשבת ולהתלבש כפי שבחרתי. מעבר לכך שהצטיינת בזיהוי ובקריאת פנים ודפוסי התנהגות, אני עצמי לא הייתי אתגר גדול בשבילך בתחום הספציפי הזה, כיוון שדרכי מחשבתי והתנהלותי היו בדרך כלל ניתנות לצפייה מראש. את חככת בדעתך כיצד להגיב, או יותר נכון מהי הדרך שתגרום לי להרהר בדרך שבחרתי לנקוט בה. לא אהבת להסתכל על מעשים כנכונים או כשגויים, ולכן תגובותייך לרוב לא היו עונשיות במהותן. המענה הנכון מצידך היה בעינייך תגובה שתעורר אצלי מחשבות. זה היה אחד הקיק'ס שלך, לראות אותי מתחבט בגללך.

 

- ריח טוב, אמרתי, וקטעתי את קו מחשבתך.

- רוצה להסניף? חייכת.

- שאלה מיותרת.

 

התיישבת עליי והשענת את עצמך אחורה, עד ששערך הרטוב נגע-לא-נגע בפניי. החדרתי את אפי אל בין שערותייך ונשמתי ארוכות. זיהיתי את הריח המוכר של השמפו שקניתי עבורך - או עבור עצמי, תלוי איך מסתכלים על זה - מעורב בריחך שלך. דקה או שתיים אחר כך נזכרת בהרהורייך ממקודם וקטעת את האידיליה באיבה, כשקמת מעליי ונעמדת מולי.

 

- מהיום, כשאני נכנסת לבקתה, אני מצפה לראות אותך על הרצפה, שוכב או יושב, לא משנה לי. אני אשתדל לנסות להעריך בשבילך לכמה זמן אעדר, ככה שלא תצטרך לבלות כל היום על המחצלות, אבל אני לא מבטיחה כלום.

- ברור, השבתי, ובלבי חשבתי שהבחירה שלי בישיבה על הכסא לא היתה כה מחוכמת כמו שסברתי. אלא שידעתי שלא משנה באיזו דרך הייתי בוחר, את היית מצליחה למצוא את הסדק הנכון להסתנן דרכו אל לבטיי.

 

יצאת החוצה וסגרת אחריך את הדלת. כמה שניות לאחר מכן נכנסת בשנית. אני כבר הייתי ישוב על הרצפה.

- יפה, אמרת בקול משועשע, ואחרי שסיכמנו את זה בוא נראה איך אנחנו מטפלים בבעיית הסניטציה הזו שנקלענו אליה. יש לנו יותר מדי סדרי יום-יום לגבש פה בינינו, ואני עוד חשבתי שאני יוצאת לחופשה...

נכתב על ידי , 5/3/2006 15:14   בקטגוריות אי והוא והיא - סיפור בהמשכים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



44,454
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללאופרד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לאופרד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)