החבר של אחותי הוא סטודנט, ועובד למחייתו בתור סו-שף במסעדה. לפני כמה זמן הוא עבד במסעדה יוקרתית ביותר בתל אביב, ושם הוא הכיר את האיש שניהל את המסעדה, שהוא שף מכובד וידוע ביותר, ולבטח נכלל בחמישייה הפותחת של השפים בארץ. מאז החבר והשף התיידדו, והחבר - בנוסף על היותו סו-שף במסעדה, גם עוזר לשף בערך פעמיים בשבוע בהכנת ארוחות פאר. את הארוחות הם עורכים בשביל זוג עשיר מאוד ונטול ילדים. כל יום השף מבשל ארוחת ערב לאותו זוג, וכשמדובר בסעודה עם יותר משתתפים, גם החבר מצטרף אליו.

מסתבר, שאותו זוג החליט שאין לו חשק או צורך בבישול ארוחותיו לעצמו, ובמקום להעסיק בביתו טבח קבוע, הוא שכר את שירותיו של שף-על, על בסיס יומיומי, כדי שיכין עבורו מה שמכונה על ידי החבר והשף כארוחה הכי טובה בתל אביב. ואני מניח שהתענוג הזה הוא בהחלט לא זול, וגם בטח לא סתם יקר, אלא יקר עד מאוד.

כששמעתי את הסיפור לראשונה, ברגע הראשון, חשבתי לעצמי שזה מוזר. גם הסיטואציה שבה מישהו מגיע לביתך לעת ערב, מכין ארוחת פאר, מגיש אותה, ומסתלק לו (היתה לי אופר פעם, אבל משום מה זה קצת מוזר יותר); גם העובדה שמדובר בשף מפורסם שלכאורה "יורד לזנות" בעבורך; וגם הבזבוז המשווע של הכסף על ארוחה ביתית נראה לי מוזר. אני כשלעצמי, אם כבר, הייתי מעדיף לצאת כל יום לארוחת ערב יוקרתית במסעדה אחרת.

אבל אחרי שגלגלתי את העניין ביני לבין עצמי, השתכנעתי שאם כבר יש בידך הרבה כסף, ואין לך יעדי בזבוז אחרים שקורצים לך, זה נשמע פתרון אידיאלי, שהרי אוכל טוב תמיד נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי שלי. אז מה בכל זאת צורם לי עדיין בכל הסיפור הזה? רק העובדה שהוא יוצא דופן, או משהו מעבר לזה? לי עצמי אין תשובה טובה בינתיים.