לפני כמה ימים נסגר ונאטם באחת הבלוג של אמיגו, ושאלות באשר לסיבה המסתורית לכך החלו לרחף באוויר הדליל של הישרא. ואז אמיגו הבהיר שאת הסוף הזה הוא כבר חזה בפוסט שהוא פרסם אצלו בבלוג ביום 14.12.03, ובגלל שהגישה לאותו פוסט כבר לא אפשרית, אני אפרסם אותו פה אצלי בשלמותו:

מר מכור ומר מכיר מכירים אחד את השני הרבה שנים, מאז שנולדו. שניהם נולדו בדיוק באותו יום ובאותה שעה, יום אחד לפני שמזל קשת החליף את העקרב בשמיים. מר מכור ומר מכיר גרים אחד ליד השני, כמעט אמרתי אחד בתחת של השני. הם מכרים כל כך טובים עד שלפעמים יש החושבים שהם אותו אדם בעצם.

מר מכור מתמכר כמעט לכל דבר טוב ומוכר. לא להאמין, אבל הוא מתמכר אפילו ללהאמין. פעם אפילו האמין באסטרולוגיה רק בגלל ששמע שיש לו מזל כזה שמתמכר בקלות.

אם מר מכיר היה מאמין כמו מר מכור, הוא כבר היה חוזר בתשובה מזמן. אם מר מכיר היה אוהב הימורים כמו מר מכור, הוא כבר היה מוכר גם את אמא שלו. אם היה לו דמיון מפותח כמו של מר מכור, הוא היה כבר מחוק מזמן. אם הוא היה אוכל כמו שמר מכור אוהב לאכול, היו קוראים לו מר חמדן ולא מר מכיר. אם הוא היה חושב כמו מר מכור, הוא לא היה מצליח לעצום עין בלילה. אם הוא היה חולם כמו מר מכור הוא לא היה קם אף פעם מהמיטה, ואם הוא היה אוהב כמו מר מכור הוא כבר מזמן היה משתגע.

גם מר מכיר מכור. מר מכיר מכור ללהכיר. גם את עצמו, אבל בעיקר את המכר שלו מר מכור. מר מכיר מכיר הרבה דברים. הוא מכיר את השטויות של פרויד שנכתבו על שניהם, והוא מכיר הרבה דברים חכמים שנכתבו בעקבותיו, ובעיקר, מר מכיר מכיר את עצמו ואת מר מכור. מר מכיר קרא הרבה ספרים בחייו, יש לו ארון ספרים מקיר אל קיר, אבל הכי הוא נהנה לקרוא את מר מכור כמו ספר פתוח, למרות שהנאה היא משהו שבדרך כלל רק מר מכור מכיר.

מר מכיר תמיד דאג למר מכור. רק הוא מכיר את הדרכים לדאוג לו. מר מכיר יודע שמר מכור הרבה יותר חזק ממנו, והוא גם יודע שאת מר מכור אפשר לנצח רק בכוח המוח, ורק אחר כך בעוד הרבה כוח. בזכותו מר מכור לא שתה מעולם ולא עישן, בזכותו הוא לא מהמר אף פעם, חוץ מעל גפרורים בפוקר עם חברים, ובזכותו הוא אפילו לא שמן, אולי רק קצת מלא לפעמים. לא צריך לדאוג למר מכור.

מר מכור מכור עכשיו שוב. גם מר מכור יודע שהוא מכור, אבל רק מר מכיר מוכן להכיר בזה. הוא מכיר את זה לא מהיום, ולא בפעם הראשונה. מר מכיר גם מכיר את הדרך לעזור למר מכור, אבל מר מכור, כמו תמיד, לא מוכן שיעזרו לו.

בסוף מר מכיר ינצח את מר מכור. הוא תמיד מנצח אותו. למר מכיר יש סבלנות של ברזל ועקיצה של עקרב. כבר יש לו תכנית, הוא אורב בפינה וממתין ובקרוב הוא גם יזנק ויפעל, והעקיצה הזו, כמו אבחת חרב, תגיע בדיוק בזמן, בדיוק במקום ותהיה בדיוק במינון המתאים, ומר מכור, כמו תמיד, עוד יכיר לו תודה על זה.

החלק השני של ההסבר לסגירת הבלוג של אמיגו מצוי בפוסט שכתב היהודי הנודד לפני כמה חודשים. אמיגו, מסתבר, החליט שהוא צריך לחזור ל"קבוצת העושים" (בניגוד לאמיגו, אני לא ממש מסכים עם מה שכתוב בפוסט היהודי ההוא). 

ואני רק רוצה להוסיף משהו קטן משלי. אם כבר לסגור בלוג - אז הסיבה שבפוסט של אמיגו היא סיבה נכונה בהחלט. ואם כבר לסגור בלוג - אז הפוסט של אמיגו הוא פוסט סיום ראוי בהחלט. אדיוס אמיגו.