כשהייתי באוניברסיטה גיליתי שיש לי כפיל. הוא למד בפקולטה אחרת, אבל מדי פעם הייתי רואה אותו בשבילים או על הדשא. היו לנו מבנה גוף דומה, פנים דומות, משקפיים דומות, שיער דומה, ובכלל, מראה כללי דומה. באותה תקופה שנינו גדלנו שיער ארוך ביחד, ואפילו היו מקרים שבהם באנו שנינו עם סרבל ג'ינס דומה, לבוש לא ממש אופייני לתל אביב של אותה תקופה.

אף פעם לא יצא לנו לדבר, למרות שהסתקרנתי לדעת מיהו. שאלתי את עצמי אם גם הוא רואה את הדמיון המוזר, אבל אף פעם לא קיבלתי ממנו פידבק בעניין הזה. בנים, אתם יודעים. באיזשהו שלב הייתי צריך אישור שאני לא מדמיין את הדמיון, אבל נורמה חשבה כמוני ואמרה שהוא פשוט כפיל שלי. לפעמים אני נזכר בו ותוהה מה עלה בגורלו, והאם גם היום הוא נראה כמוני.

לפני כמה שבועות נורמה נסעה במונית בתל אביב. הנהג היה בטוח שהוא מכיר אותה ושהיא מישהי מסוימת מנתניה, אבל נורמה הכחישה כל קשר. אבל הנהג היה ממש מוטרד מהדמיון  הרב בין נורמה לאותה אחת, והמשיך לחקור אותה בעניין. בשלב מסוים הנהג שאל את נורמה אם היא מכירה מישהי מסוימת אחרת, ובאופן מתמיה אותה מישהי מסוימת אחרת היא חברה של נורמה מהעבודה. הנהג הסביר שהחברה של נורמה מהעבודה גרה בית לידו בנתניה כשהם היו ילדים, ושהכפילה של נורמה היתה החברה הכי טובה שלה באותו זמן.

לפני שבוע בערך נורמה פגשה לראשונה את אחותה של החברה מהעבודה, והאחות נדהמה ואמרה שהיא דומה נורא לכפילה, ולא הפסיקה לדבר על זה במהלך כל הפגישה. גם החברה של נורמה מהעבודה אמרה שיש דמיון ביניהן, אבל באופן מוזר היא לא התרגשה מכל העניין.

הרעיון, ועוד יותר הידיעה, שאיפה שהוא בעולם מסתובב כפיל שלך, נראה לי קצת מרתיע. קודם כל זה מעין סדק בייחודיות שלנו. אנחנו הרי שונים מכל אחד אחר, אז איך זה ייתכן שיש מישהו שכל כך דומה לנו חיצונית? וגם, אולי הדמיון הוא לא רק חיצוני, אולי הכפילות היא גם באופי?

אבל זה לא נגמר בכפילים שאנחנו מכירים. אולי לכפיל שלי יש כפיל? אולי לי ולו יש הרבה כפילים בעולם הגדול? ואולי לכל אחד בעולם יש צבא שלם של כפילים? זו מחשבה מטרידה ביותר, בהתחשב בזה שעדיין לא שובטתי על ידי אף אחד.

וחוץ מזה, מי בדיוק הכפיל של מי? אולי אני הכפיל של ההוא ונורמה היא הכפילה של ההיא? אולי אנחנו רק תעתיק גנטי שלהם? משום מה לא קוסם לי להיות שכפול של מישהו. לפחות מזל שהכפיל שלי והכפילה של נורמה לא חיים ביחד. ואולי הם כן?!