ממלכת בעלי החיים (Animalia) היא חלק מעולם הטבע.

בממלכת בעלי החיים קיימות כמה תת-מערכות. אחת מהן היא המיתרניים (Chordata).

אחת ממחלקות המיתרניים, החברה בקבוצת בעלי השפיר העוברי, היא היונקים (Mammalia).

במחלקת היונקים קיימות מספר סדרות וביניהם סדרת הטורפים (Carnivora).

אחת משבע המשפחות של תת-הסדרה טורפי היבשה היא משפחת החתוליים (Felidae).

במשפחת החתוליים מספר סוגים וביניהם הפנתר (panthera).

בין הסוגים האחרים במשפחה: החתול, הברדלס, הפומה ועוד, וגם הנמרון (Leopardus).

הפנתרים עצמם מתחלקים לארבעה מינים: אריה, יגואר, טיגריס ונמר.

האריה (Panthera leo), האציל שבפנתרים, מתחלק לכמה תתי-מינים, שהידועים שבהם הם האריה האסייתי והאריה האפריקני (Panthera leo leo).

היגואר (Panthera onca) מצוי כיום רק בדרום אמריקה.

הטיגריס (Panthera tigris) גם הוא מתחלק לכמה תתי-מינים, שהידועים שבהם הם הטיגריס הבנגלי והטיגריס הסיבירי, שהוא הגדול מבין הפנתרים. לטיגריס, להזכירכם, פרווה מפוספסת בפסים.

הנמר (Panthera pardus), a.k.a. Leopard, הלא הוא עבדכם הנאמן, הוא הפנתר הקטן ביותר, אך נחשב לפראי מבין משפחת החתוליים. לנמר, להזכירכם, פרווה מנומרת בנקודות. בישראל ידועים 3 תתי-מינים של נמרים: נמר הגליל, נמר המדבר, ונמר סיני (Panthera Pardus Jarvisy). במשך שנים חלק מידידי קוראים לי PJ. היום, לראשונה, אני מבין למה.

והנה ציטוט (חלקי) באשר לתכונותיו של הנמר (עם תוספות משלי בסוגריים מרובעים):

"הנמר שוכן ביערות, בערבות, בהרים ובשטחים סלעיים [ובישרא כמובן]. הוא מיטיב לטפס על עצים, כושר זינוקו מרשים למדי [קלמן, לתשומת לבך!], תגובותיו זריזות וריצתו מהירה. הנמר משחר לטרפו לקראת הליל, בצודו חונק הוא את החיה על ידי נשיכתו בצווארה [פאנץ'-ליינס, אם זה לא היה ברור].

יש שיאכל מן הבשר במקום הציד ואחר יסתיר את השיירים [אצל המזדנבת] למען יתענג מארוחה נוספת, ויש שיחוש אי ביטחון ויעלה את טרפו למרומי אילן ואז יחל לנגוס בבשר. יריביו של הנמר כגון אריות [יש פה כאלה?], צבועים מנוקדים [קלמן] וזאבים טלואים [אמיגו] אינם מטפסים על עצים. הנמר הינו בעל יצר קטילה חזק ביותר והוא צד בעלי חיים גם כאשר איננו רעב [זו התשובה, לכל מי שהתלונן שאני ציני מדי בתגובותיי!].

הנמרים הם בעלי חיים טריטוריאליים (בעלי נחלה) וסוליטאריים (יחידאים) [מתאים, לא?]... הנמרים מסמנים את תחום מחייתם בסימני שתן, שאגות ועוד [הקדמות וסיעופים, למשל]. מלבד מפגשים אקראיים נדירים בין פרטים, נוצר קשר קצרצר בן יומיים-שלושה בין הזכר לנקבה בלבד וזאת בעונת הרבייה [אני מכחיש בתוקף! התדירות אצלנו לא כזו מזערית!]. בתום פרק זמן זה ואחר הזיווג, נפרד הזכר מן הנקבה וזו תטפל לבדה בצאצאים מבלי שהאב ישתתף בגידולם [נו טוב, אני חושב שהתקדמנו קצת בתחום הזה מאז שהכתבה הזו נכתבה]."

עכשיו, אני יודע שאני לא מספק לכם די הוכחות לנמרותי, אבל הגדול שלי מככב לעיתים בבלוג שלי והוא, ללא ספק, נמרון (Leopardus) מדופלם, אז זה בטח מוכיח משהו גם על הנמריות שלי. הנה תראו: