א'

מ' התעוררה מרעשי חריקה של דלת ארון חדר השינה. מבעד לקורים היא ראתה את א' מחטט בארון.

- מה אתה עושה?

- אני רוצה לצאת החוצה וקפוא בחוץ.

- לאן את הולך בשעה כזאת?

- לקנות סיגריות.  

- עכשיו אני לא אוכל להירדם.

- אז בואי איתי.

- לא, קר בחוץ.

א' לבש על עצמו מעיל ארוך ויצא בשקט מהבית. מ' המשיכה לחלום. 

ב'

מ' התעוררה מתזוזה שהקפיצה קלות את המיטה. זה היה ב' שנשכב לצידה.

- חלמתי חלום מוזר. באמצע התעוררתי ונרדמתי שוב, והחלום המשיך בדיוק מאיפה שהוא הפסיק קודם.

- נו, ספרי.

- זהו, שאני לא מסוגלת לזכור מה בדיוק הלך שם. אני רק זוכרת תחושה של מוזרות. משהו עם ארון ומעיל. אני גם לא בטוחה שבאמת התעוררתי באמצע. אולי זה רק היה חלק מהחלום.

- ואולי אנחנו עכשיו גם חלק מהחלום שלך. לפחות אני הייתי בו?

- לא, רק א'.

- שוב הוא?

ג'

מ' התעוררה מצלצול השעון המעורר. ג' שכב לידה, ישן עמוקות ונוחר קלות. מ' גררה את עצמה לשירותים, ובזמן שישבה על האסלה ניסתה להבין האם חלמה על א' ו-ב' בנפרד או האם היה זה חלום בתוך חלום שכלל את שניהם. כל פעם שמ' חלמה על א' ו-ב' ביחד, קרה משהו. לעומת זאת, כשהייתה חולמת עליהם בנפרד, החלום היה מתפוגג ללא זכר לאחר כמה ימים.

ג' התעורר מקולות הניאגרה. הוא התהפך על גבו והתעניין לשלום חלומותיה של מ'. תמיד הם היו מדסקסים אותם דבר ראשון על הבוקר. מ' הזכירה רק את החלום על א', אבל לא אמרה שום דבר על החלום על ב'. בפעם האחרונה שסיפרה על חלום שכלל את שניהם ביחד, התפתח ריב גדול והיא ו-ג' נפרדו לחודשיים.

ג' הכיר את חלום הארון היטב. הסיבה לחיטוט בארון היתה משתנה, אבל הארון שיחק תפקיד בחלק גדול מהחלומות. בשלב מסוים הם החליפו את הצירים והארון הפסיק לחרוק, אבל החלומות לא פסקו. לפעמים מ' היתה חולמת על אנשים אחרים שהיא מספרת להם את חלום הארון, ואז היה ג' מתעניין בתגובה שלהם, ודרכה היה מנסה להבין מה מ' מוצאת בארון הזה.

ג' חשב שהארון מסמל עבור מ' את א', בן זוגה מהתיכון והצבא שמת בלבנון בזמן שהם עוד היו חברים. כבר כמה שנים ש-מ' מתנגדת לזה שהם יזרקו את הארון הישן, וזה גרם ל-ג' להיות בטוח שהוא צודק בתיאוריה שלו. איזה סנטימנטים אחרים כבר יכולים להיות לה למדפים מעץ שמחוברים ביניהם בכמה מסמרים חלודים?

והיה גם ב'. ב' ו-מ' היו נשואים לא מעט שנים עד שהתגרשו. התירוץ הרשמי היה העובדה ש-מ' היתה עקרה ו-ב' לא הצליח להתגבר על הרצון שלו בילד משלו, אבל ג' חשד שהויכוחים האינסופיים שליוו את סיומה של מערכת היחסים ביניהם היו קשורים לעוד דברים. למשל, האובססיה של מ' ל-א' והחלומות התכופים שלה עליו.

מ' ו-ג' היו מאוהבים. ג' היה גרוש בעצמו עם שלושה ילדים, והעקרות של מ' לא הזיזה לו. הוא גם היה מוכן לאמץ ילד בשביל מ', אבל מ' לא החליטה שהיא מוכנה לזה עדיין. היא עוד חיכתה לנס. מ' ו-ג' חלקו ביניהם הכל, והגיעו לשלב בחיים שידעו שהם נועדו זה לזה, ושום דבר אחר לא משנה. שום דבר, חוץ מהחלומות של מ'.

יום אחד מ' סיפרה ל-ג' על חלום שבו א' חוזר הביתה אליה, והיא צריכה לבחור בינו לבין ב', ובסוף היא בוחרת ב-א'. ג' זוכר את החלום הזה לפרטי פרטים. הוא התפלץ ממנו איך ששמע אותו, אפילו שידע שחלק מהבחירה היה קשור למשקעים הלא טובים שהותירה הפרידה בין מ' ל-ב'. החלום הזה חזר ל-ג' בסיוטים כמה פעמים, כשלפעמים ג' בתפקיד של ב', ננטש מול א', ולפעמים ב' בתפקיד של א', ו-ג' ננטש מולו. לקחו ל-ג' חודשיים כדי להבין שגם עם החלומות הוא לא יכול להיות בלי מ'. 

מאז אותו מקרה מ' היתה ממעטת יותר בפרטי החלומות, ו-ג' למד שלא לשאול שאלות מיותרות, למרות שהיה סקרן.

ד'

ד' היה חבר ילדות של מ', ושניהם שמרו על קשר די הדוק מאז והלאה. הם היו צמד חמד, כמו שני אחים, ותמיד גילו זה לזו הכל. מעולם לא היה ביניהם משהו רומנטי, אפילו שזה יכול היה להיות נחמד. ל-מ' היה נדמה שפעם מזמן ד' ניסה ליזום משהו, אבל אז מ' בדיוק נכנסה למערכת יחסים עם א', ואחרי זה ד' התחתן והעניין הזה לא עלה יותר וגם לא היו לא שום רמזים.

גם א', גם ב' וגם ג' ידעו על ד', אבל מעולם לא הוטרדו מקיומו. ד' נראה מין טיפוס כזה שאתה יכול לשלוח את החברה שלך איתו לטיול בחו"ל בלי לחשוש שיקרה משהו ביניהם. ד' פשוט היה שם, חלק מהריהוט של מ', נוכח אבל לא מפריע, כמו דובי ששומרים במגירה מהגן ועד לגיל שמונים.

ד' היה היחיד בעולם ש-מ' סיפרה לו על ההפלה. בזמן שנודע ל-מ' על זה שא' נהרג, מ' היתה בהריון מ-א'. א' אפילו לא ידע על זה, אף אחד לא ידע, ורק אחרי שהוא מת מ' ספרה ל-ד' על ההיריון, וביחד איתו החליטה להפיל את העובר. מאז תמיד חשב ד' ש-מ' נוטרת לו טינה באיזו פינה חשוכה בלב, על זה שלא שכנע אותה ללדת את התינוק, גם בגלל שהתינוק היה יכול להיות הזיכרון המוחשי היחיד של מ' מ-א', וגם בגלל התוצאות ההרסניות שהיו להפלה ההיא, שנעשתה באיזו מרפאה אפילה בדרום העיר.

אחרי ש-א' מת היתה מ' בדיכאון קליני. היא סירבה ללכת לטיפול, ובמשך כמה חודשים ד' חשב שהיא לא תוכל לצאת מזה. הוא היה מבקר אותה כל יום בביתה אחרי שסיים לעבוד, נכנס בעצמו עם המפתח שתמיד היה לו, ופעמים רבות היה מוצא אותה יושבת או ישנה מכווצת בתוך הארון. היו ימים בהם הוא היה מבקר אותה גם בבקרים, כי ידע שבלילות היא חולמת חלומות נוראיים, אבל הוא הפסיק עם ביקורי הבוקר אחרי שחברה שלו, לימים אשתו, דרשה זאת ממנו.

מ'

בוקר אחד ביקשה מ' לספר ל-ג' על החלום שחלמה בלילה. ג', כהרגלו, שאל מי הופיע בחלום, וכש-מ' ציינה אותו, את א' ואת ב', הוא סרב לשמוע ויצא בכעס מהבית. כשחזר עם ערב הביתה הוא לא מצא שם את מ'. רק אחרי שעה ארוכה היה לו נדמה ששמע קול יבבה חלוש שבא מכיוון חדר השינה, והוא ניגש לשם לבדוק את מקור הרעש. הרעש בקע מתוך הארון.

מ' ישבה בתוך הארון, מקופלת ובוכייה. ג' אסף אותה בזרועותיו, השכיב אותה על המיטה, ונשכב לידה, מלטף אותה ומנסה להפסיק את הבכי ואת הרעד בכתפיה, שהתגבר ונחלש במחזוריות כל כמה שניות. כשנרגעה שאלה מ' שוב את ג' אם הוא מוכן לשמוע את החלום. ג' הנהן בראשו לאות שכן.

- היינו ארבעתנו על ספינה גדולה, שנראתה כמו מיכלית דלק ענקית. שלושתכם ישנתם בתא אחד, ואני ישנתי בתא משלי. בתא היה חלון קטן מכוסה בגריז ולכלוך. ביקשתם שאני אבוא אליכם אבל לא הסכמתי. לא יודעת למה. גם אתם לא באתם אלי כי הייתם עסוקים בעצמכם. פתאום התא הפך לרחם גדול ואני בתוכו, שוחה, כמעט טובעת, ואיך שכמעט נגמרו לי הכוחות הפך הרחם בחזרה לחלל מוצק, אבל קטן יותר מהתא, כמו הארון שלי בערך. ואז נשמעו דפיקות על הדלת של הארון ואתה נכנסת. ואז התעוררתי.

ל-ג' היה נדמה שהוא קיבל תשובה לחידת הארון. הוא ניגש לארון, הוריד ממנו כמה מדפים, הוביל את מ' לתוך הארון ונכנס אחריה. בתחילה הם ישבו ביחד בלי לזוז ובלי לומר מילה, אך לאחר כמה זמן התחילו להתנשק, להתגפף ולבסוף באקרובטיות ראויה לציון הם שכבו זה עם זו בתוך הארון.

תשעה חודשים לאחר מכן נולדה ל-מ' ול-ג' בת משלהם. עוד לפני הולדת הבת הגיע יום אחד ג' הביתה וגילה שהארון נעלם ובמקומו הותקן ארון חדש עם ראי גדול לאורכו. מ' ישבה על קצה המיטה וחייכה לעברו, מלטפת את בטנה.