בשבועות האחרונים הייתי עד לכמה וכמה פוסטים שביקרו את פעולות ראש הממשלה, מנקודת מבטו של אזרח המדינה. אבל עם כל הכבוד לכל אותם כותבי פוסטים, המזדנבת הצליחה להתחפר בזמן האחרון די עמוק במשרד ראש הממשלה, ולכן אני מבקש לארח אצלי בבלוג שלושה קבצים של רשימות שכתבה המזדנבת, העוסקות באריק שרון ובצוותו למשרד, אך דווקא ממבט פנים, למין ההיכרות הראשונית בין אריק לבין המזדנבת, דרך מערכת היחסים המיוחדת שנבנתה ביניהם, ועד לעבודה המשותפת במשרד. לדעתי מדובר במסמך אנושי והיסטורי מרתק, שהשלכותיו מי יישורן.
פרק א' - מזדנבת בוהה בחלומות ממלכתיים
בימים האחרונים הזדנבתי אחרי אריק
במשרד ראש הממשלה יש המון גומחות להתחבא בהן
הסתכלתי בו בזמן שהריצו את הסקרים
ובזמן שהגיעו תוצאות האמת של המשאל
שלו ואפילו עקבתי אחריו לחדר השינה שלו וכשהוא ישן התקרבתי אליו מקרוב לראות איך נראה ראש ממשלה ישן ועוד אחד שקשה לו הוא מלמל כל מיני דברים מתוך שינה אבל הכי תפס לי את האוזן היה המשפט הזה שחזר על עצמו כל הזמן "נהג, תפתח את הדלת. נהג!" למה הוא התכוון, ראש הממשלה? הוא נוסע לאן שהוא? הוא איחר את הרכבת? ולמה הוא לא זה שנוהג באוטו? נו מילא. לפחות שלא יירדם על הכסא מאחורה בזמן הנסיעה
פרק ב' - מזדנבת מעוררת היו לי יותר מדי שאלות לשאול אותו אז בסוף הערתי אותו בערך בארבע בבוקר כי ידעתי שאחרי זה הוא בטח יהיה עסוק ושאלתי "אריק, מה הסיפור הזה עם הנהג האחר?" והוא ענה (דמיינו את חיתוך הדיבור) "תראי, יש לנו עם נהדר, ומדינת ישראל רק תתחזק ותנצח" "אבל מה הקשר?" הקשיתי כי הייתי חייבת "הקשר הוא הזיקה של העם היהודי למולדתו" הוא ענה כאילו הוא רק חיכה לשאלה עם תשובה מוכנה מראש" "נגיד שזה נכון" אמרתי, "אבל עוד לא הבנתי איפה הנהג נכנס לתמונה" "אה" הוא ענה, "אני לא יודע. הערת אותי בדיוק כשבאתי להיכנס לאוטו ולשאול אותו לאן נוסעים." "סליחה, אריק, אז תחזור לישון. אני מעדיפה שתמשיך לחלום חלומות." "ומה את תעשי בינתיים?" "אני? מה שאני עושה כל הזמן. אני אחכה עד שמישהו סוף סוף יתעורר פה ויעשה מעשה." "טוב שאת מזכירה לי. אני באמת חייב לשירותים."
פרק ג' - מזדנבת בשירותים
אני לא יודעת מה קרה לי, אבל פתאום לא היה לי מצב רוח לויתורים
נכנסתי אחריו לשירותים, לקחתי לו את העיתון מהידיים, ושאלתי
(בלי להציץ)
"מה עם תכנית ההתנתקות? מה עם הפלשתינאים? מה עם ממשלת אחדות?"
וגם "מה עם תכנית כלשהי? מה עם השלום? מה עם הביטחון?"
הוא לא ענה לי
שאלתי "אריק, אני רוצה תשובה. משהו. בלי סיסמאות הפעם. תגיד מה יהיה"
והוא רק כיווץ את הפנים במין עווית כזאתי
הפעם הישרתי אליו מבט חד. שיתבייש, שיהיה מובך, מה איכפת לי, שלא יסתיר ממני כלום
"אריק, מספיק עם הפרצופים האלה. תגיד מה הלאה!"
"קודם כל אני חייב לטפל בעצירות הזאת" הוא ענה בסוף, "ואחר כך נראה מה עם היתר"
יצאתי משם והלכתי. הניחוחות התחילו להיות לא נעימים.
פרק ד' - מזדנבת בולשת אחרי יומן גנוז
בסוף חזרתי שוב פעם
לא יכולתי להתאפק מלשאול אותו שאלה אחרונה ודי
אבל השעה היתה כבר תשע בבוקר והוא לא היה, כנראה יצא כבר
למזלי, הסירחון כבר עבר
אז מה כבר יכולתי לעשות? חיטטתי לו קצת במגירות
ואז גם בתוך ארון הבגדים
ובסוף מצאתי יומן עבה מתחת לכר שלו
הכותרת היתה "היומן שלי - אריק"
בפנים היו סיפורים קצרים נחמדים
חלק ממש פסטוראליים, על הילדים שלו
משחקים באיזה אי יווני בזמן שהוא מבלה עם כמה כבשים ביחד
היה נחמד להתוודע לצדדים האחרים של ראש הממשלה שלי
אבל בסוף היתה רשימה של דברים לעשות, חלק מחוקים עם קו עליהם
בין המחוקים היה גם "לעשות שלום של אמיצים"
אז מה זה אומר? הוא וויתר על השלום?
ואולי הוא וויתר רק על האמיצות? לא איכפת לי שיהיה שלום של פחדנים
ואולי זה בכלל שלום עם ביבי ולא עם הפלשתינאים?
ואולי הוא בכלל חושב שכבר השגנו את השלום ובגלל זה הוא מחק אותו מהרשימה?
בכל מקרה, לפחות היה רגע בזמן שבו הוא רצה שלום, אחרת הוא לא היה כותב את זה בכלל
אבל האמת שאני חושדת שהוא השתיל את זה שם בכוונה כדי לבלבל אותי
כי ראש הממשלה שלי הוא לא טיפש בכלל, הוא יודע עם מי יש לו עסק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
