לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מטענים עודפים > להיפטר מהכל. ומייד. כמה שפחות יותר טוב /// מטענים עודפים > לאגור לעת מחסור. בשקיות פלסטיק גדולות /// מטענים עודפים > חלונות שוטפים > וחלומות עוטפים /// מ*ענים **דפים /// מטענים עודפים > בקרוב הסרט
Avatarכינוי: 

בן: 56

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2004    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2004

אריק ואני - קובץ ג'



 

קובץ אחרון של מסעות המזדנבת במשרד ראש הממשלה, אשר בסופו היא מגלה את האור החיוור בקצה המנהרה.

 

 

פרק ח' - מזדנבת מייעצת בענייני טרור

 

יום אחד היה לי בוקר ממש עמוס

עבדתי על תכנית חומש להזדנבות באמריקאים

משהו סודי ביותר וחסר תקדים בהיקפו

ופתאום נכנסו אלי לחדר סגן שר הבטחון וסגן הרמטכ"ל

ככה זה כשהחדר שלך קרוב נורא ללשכה של אריק

והניחו לי על השולחן עשר תמונות של פנים של אנשים.

 

כולם בתמונות נראו ערבים צעירים

ואז התחילו הסגנים לזרוק שמות ותארים לאוויר

זה סגן מפקד התנזים בדרום הרצועה

וזה האחראי על נפת חברון של גדודי אל-אקצה

וזה מפקד עזאדין-אל-קאסם במזרח שכם

וזה, רק בן 18, אבל כבר ראש החמאס  בשכונת סג'עיה

וכך הלאה

 

בסוף הם סיפרו לי שצריך לחסל ארבעה מתוכם

וביקשו ממני לבחור

אז שאלתי לפי איזה קריטריונים אני צריכה להחליט

והם אמרו לי שקצת נמאס להם להיות חורצי גורלות

ומה שאני אחליט יהיה טוב בעיניהם

והוסיפו שזה במילא לא משנה, כי הפיגועים ימשיכו גם ככה

 

אז באופן טבעי בחרתי את הכי מכוער מביניהם

וגם אחד עם משקפיים, כי זה ממש לא מתאים למנהיג מחבלים להיות משקפופר

ובסוף גם את זה שנראה היה לי שהוא יותר מדי מרוצה מעצמו

ולמחרת בבוקר הודיעו שהם נהרגו בחיסול ממוקד

 

ומאז כל איזה שבוע באים אלי שני הסגנים

ומבקשים ממני להחליט את מי לחסל

ואני כבר פיתחתי לי שיטות טובות לבחירה

ובבוקר, אם אני לא שומעת שמי שבחרתי חוסל, אני קצת מאוכזבת

ובכלל, אני שוקלת להחליף את התואר שלי ליועצת חיסולים ראשית

זה נשמע הרבה יותר מרשים, לא?

 

 

פרק ט' - מזדנבת בשיעור התעמלות

 

פרס אוהב להגיע אלינו למשרד תמיד בדיוק כשאני אוכלת

בזמן האחרון הוא מבקר את אריק לפחות פעמיים בשבוע

אבל לזכותו ייאמר שהוא אף פעם לא מבקש ממני ביס

היום הוא ואריק ננעלו בחדר כמעט שעתיים

ושמעתי הרבה צחוקים מאחורי הדלת הסגורה

לפעמים אני מתה לדעת על מה הם מתבדחים שם ביניהם

אבל אני מפחדת לשים האזנות בגלל שבודקים את החדר של אריק כל יום

 

אחרי שפרס יצא אריק בא אלי וביקש את השארית של הסנדביץ'

החתיכה האחרונה כבר היתה בדרך לפה שלי, אבל וויתרתי לו

מה לא עושים בשביל ראש ממשלה רעב

בזמן שאריק בלס שאלתי אותו על מה יש לו לדבר עם פרס כל כך הרבה

והוא ענה שיש דיבורים על ממשלת אחדות

 

"איך אתם יכולים לשבת ביחד בכנסת?" שאלתי, "אתם מחזיקים באותן דעות?"

"אני לא בטוח שהם בכלל יודעים מה הדעות שלהם" הוא ענה

"ואתם יודעים את שלכם?"

"אנחנו לפחות יודעים שהן שונות משלהם"

"אז אם הן שונות, איך אפשר להתלכד?"

"מתגמשים..."

"אתה?!"

"אני לא תמיד נראיתי ככה, אל תשכחי שבצעירותי היו לי פנים של מלאך וסרט לבן על הראש"

 

 

פרק י' - מזדנבת מועזבת

 

אחרי שניכסתי לי שני תארים במשרד ראש הממשלה

יועצת לענייני הזדנבות ויועצת חיסולים ראשית

התחלתי להרגיש שם בבית

מורידה את הנעלים בכניסה לחדר

מכרסמת את קווצות השיער שלי בלי להסתכל לצדדים אם מישהו רואה

מחטטת באף בזמן שאני מנהלת שיחות טלפון ארוכות

נשענת אחורה על הכסא כשכף רגל אחת נתמכת בשולחן

ואפילו מתחילה להעיר הערות בונות לסובבים אותי

 

יום אחד הגיעה טיוטת הסכם שלום מוושינגטון

והשליח שם אותה בטעות על השולחן שלי

קראתי אותה בעיון, פעמיים, וכל מה שהיה כתוב שם נראה לי סביר

אז ניגשתי לשולחן של ראש הלשכה של אריק

הוצאתי משם את החותמת הכי גדולה

והחתמתי

ואז שלחתי בחזרה לכתובת שהיתה רשומה על המעטפה

 

למחרת היו כותרות ענקיות בעיתון

והרבה מהומה במשרד

אני דאגתי שלא להתבלט

אז לא שמתי רגליים על השולחן

אבל בסוף היום הבלגן התחלף בכאוס אוניברסאלי

כשהסתבר שגם הפלשתינאים חתמו על טיוטת ההסכם כמות שהיא

אף פעם לא ראיתי את אריק מודאג ועצבני כל כך

גם לא בשירותים אצלו בבית

 

אבל תוך יומיים נזרקה הטיוטה לפח

הסתבר שגם אצל הפלשתינאים מישהו חתם על הטיוטה בלי רשות

כנראה אחותי המזדנבת הפלשתינאית

ושני הצדדים חזרו להיות רגועים

וההוכחה הכי טובה לזה היתה פיגוע תופת בירושלים

ואחריו חדירה מסיבית לכמה שכונות בעזה

אריק ממש נשם לרווחה

 

אנשי הבטחון עשו עבודה לא רעה

הם גילו טביעות אצבעות שלי על המסמך ועל המגירה שבה היתה החותמת

ואריק זימן אותי לחדרו

ובצער רב הודיע לי שהוא נאלץ לשחרר אותי מתפקידיי

אבל הוסיף שהוא ישמח אם נפגש פה ושם על כוס קפה

חשבתי קצת ואז עניתי לו שגם אני אשמח להיפגש איתו

אבל קודם אני הולכת לחפש את אחותי מהמוקטעה

אנחנו צריכות לחתום מחדש על טיוטת ההסכם

אבל לקרוא לזה הסכם שלום הזדנבותי

וכמו שתמיד קורה במציאות

סופו של כל מזדנב לזנֶב

 

נכתב על ידי , 11/5/2004 17:49  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



44,455
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללאופרד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לאופרד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)