לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מטענים עודפים > להיפטר מהכל. ומייד. כמה שפחות יותר טוב /// מטענים עודפים > לאגור לעת מחסור. בשקיות פלסטיק גדולות /// מטענים עודפים > חלונות שוטפים > וחלומות עוטפים /// מ*ענים **דפים /// מטענים עודפים > בקרוב הסרט
Avatarכינוי: 

בן: 56

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2004    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2004

מוטיבציה







 


נשענתי על ענף עץ שבור שהיה מונח על הקרקע. הוא היה נוח באופן יוצא דופן, מה שעודד אותי להישאר שעון עליו למרות שכבר הייתי חייב ללכת. בסוף באמת כבר הייתי חייב ללכת, לא בגלל הפגישה שלי שכבר נגמרה, אלא בגלל שנהיה חושך. אז קמתי וניסיתי להרים אותו, אבל למרות המראה הצנום שלו הוא היה כבד מדי לנשיאה. מין תסמונת עיניים גדולות שכזאת.


 


פתאום הבחנתי בחבל. קשרתי את קצה הענף לסבל של האופניים, והתחלתי לנסוע בפארק כשמאחוריי נגרר ענף באורך של 3 מטרים. הזעתי קצת בעליות, והסתבכתי מעט בסיבובים, אבל בסוף יצאתי את הפארק ועליתי על הכביש. ברח' אבן גבירול זכיתי לצפצופים ממכוניות שהבחינו בענף רק ברגע האחרון וכמעט עלו עליו. בסוף גם עצר אותי שוטר על אופנוע והכריח אותי להתיר את החבל ועזר לי לשים את הענף על המדרכה.


 


כשהשוטר נסע משם קשרתי שוב את הענף לאופניים והמשכתי לנסוע. ליד העירייה השוטר המעצבן תפס אותי שוב. הפעם הוא דפק לי דו"ח וגם הכריח אותי לזרוק איתו את הענף לתוך הבריכה הריקה ממים. בטח הוא חשב שאני לא אצליח להוציא אותה משם. אבל הצלחתי להשעין את הענף על הדופן של הבריכה, ועם האופניים הוצאתי אותו משם.


 


כשהגעתי הביתה גררתי את הענף שלוש קומות על לדירה שלי. הייתי צריך חמש עצירות של גמיעת אוויר כדי להשלים את המבצע. בסוף שמתי את הענף בסלון והסתכלתי עליו גאה ומרוצה. הוא השתלב מעולה עם הספה והכורסאות הישנים. אז מזגתי לעצמי כוס פטל קרה ונשענתי על הענף כדי לראות קצת טלוויזיה. אבל התנוחה לא התאימה והגב כאב לי. שיניתי תנוחה עוד כמה פעמים, אבל לא הצלחתי למצוא אחת שתהיה לי טובה.


 


בסוף התעצבנתי וגררתי את הענף אל החלון והשלכתי אותו למטה, אחרי שוידאתי שאין שם אף אחד. הענף נחת על הרצפה בקול רועש, וזה נשמע כאילו הוא מחץ משהו. בלית ברירה ירדתי למטה לראות מה קרה ומצאתי את האופניים שלי מרוסקות. שכחתי להעלות אותם אחרי שהעליתי את הענף למעלה. הלכתי לישון עצבני והרגשתי טיפש מטופש.


 


בבוקר יצאתי לעבודה ברגל. למטה חיכה לי השוטר, כשהוא נשען על הענף. הוא הודיע לי חגיגית שהוא מתכוון לדפוק לי עוד דו"ח אחד על השלכת אשפה לרחוב, אבל אז הוא הרצין ואמר שהוא מוכן לוותר לי על הדו"ח וגם לבטל את הקודם, אם אני אעזור לו לסחוב משם את הענף אליו הביתה, לא רחוק משם. הוא אמר שמעולם לא יצא לו להישען על ענף נוח כל כך, והוא מתכון לשים אותו בסלון.


 


וככה הלכנו אליו הביתה. צד אחד של הענף על האופנוע שנסע באיטיות, ואני מחזיק מאחורה בצד השני ומשתרך אחרי האופנוע. כשהגענו לבית של השוטר עזרתי לו לשים את הענף בסלון ונפרדתי ממנו לשלום. כשהגעתי לרחוב נכנסתי לפיצוציה קרובה וקניתי בקבוק מיץ. התיישבתי על גדר ממול לבית של השוטר, שתיתי מיץ, וחיכיתי.


  


אחרי עשרים דקות מקסימום ראיתי את השוטר מחזיק בקצה הענף ומתחיל להזיז אותו לכיוון החלון שלו, במטרה להשליך אותו לחצר. מיהרתי לחצר של הבית שלו ושמתי את האופנוע של השוטר בדיוק מתחת לחלון. התרחקתי מהבית שלו במהירות, וממש לפני שפניתי לרחוב אחר שמעתי קול פצפוץ רם.


 

נכתב על ידי , 20/6/2004 15:06  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



44,454
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללאופרד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לאופרד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)