ומצד שני, הביטוי "התותח הקדוש", שראוי להיות מוצב בבית המקדש החדש שייבנה, כך לשיטת בן גוריון דאז, גם הוא מעורר חלחלה. הפגזה של אוניה שנשאה נשק שהיה אמור להגיע לחיילים יהודים שקשורים לצה"ל, שמביאה למותם של עולים תמימים או של פלג יהודי שמהווה חלק מצה"ל, יכולה להיחשב לקדושה?! זה יותר מדי ג'יהאד איסלאמי, לטעמי.

והנה עוד משהו, הביטוי "קין" שהופיע באותה מודעה מלפני כמה ימים הוא לא ביטוי מקרי. מנחם בגין עשה בו שימוש עוד לפני בערך 60 שנים, כשהוא תקף את תומכי הסזון שהביאו להסגרת לוחמי אצ"ל לידי הבריטים. המונח סזון, אגב, שמשמעותו המקורית היא "עונת הציד", גם בו יש כדי ללמד על הלך הרוח ששרר בין הניצים, שההדים שלו מנשבים עדיין בינינו. ואם כבר הזכרנו את בגין, הנה כמה ציטוטים מתוך מנשר שחיבר בגין ב-1945 נגד אחיו היהודיים תומכי הסזון, שנקרא בשם "עוד נשלם לך, קין" (ההדגשות הן שלי):

"אתה משתולל, קין. ברחובות ירושלים, בחוצות תל-אביב, בעיר, במושבה ובכפר משוטטים מאות ואלפי שליחיך. הם הובאו לא לשמירה, אלא להלשנה; לא לעבודה אלא לריגול; לא למלחמת חופש, אלא למלחמת אחים."

"בחרת לך בן-ברית, קין. שלטון הדיכוי במולדת והבולשת הנאצו-בריטית הם בני בריתך. אותם אתה משרת יומם ולילה, לידיהם אתה מסגיר אחים - לידיהם המגואלות בדם המיליונים שנהדפו מחופי המולדת והושלכו לכבשני מאידנק."

"אתה חוטף, קין. באישון הלילה הנך מתפרץ לבתים עברים. עשרה נגד אחד. אתה מכה עד זוב דם... מענה אותם עינויי-גיסטאפו בצל הפרדסים ומסגירם לבסוף בידי בת-בריתך, הבולשת הנאצו-בריטית - לעינויים נוספים, לגולה באריטריאה."

"אתה מסית, קין, מלשין, בוגד, חוטף ומסגיר... אתה וויתרת על עבר הירדן מזרחה ועל שני שלישיו של עבר הירדן מערבה, ועל עליה חופשית, על מדינה עברית, על מולדת עצמאית."

"כשייקראו לדין לאשמים בהשמדת עמנו ובשברו, יובאו לפניו: הגרמני הרוצח, האנגלי הבוגד ואתה - קין."

"אך זכור, קין! עוד יבוא יום הדין. ואין הוא רחוק. יקום העם, יפרוץ הזעם. ועל בגידתך ופשעיך, על הלשנותיך ותעלוליך, בשם האומה הדוויה, ובשם המולדת המשועבדת, בשם קרבנותיו הקדושים ובשם אחינו המוסגרים, בשם אמהותינו השכולות ובשם ילדינו העזובים, בשם מלחמתנו הקדושה ובשם דמנו השפוך - עוד שלם נשלם לך, קין."

ההתלהמות הזו יכולה, אולי, להיות מוסברת נוכח המעשים הקשים שנעשו בזמן שהיא נכתבה בשם הסזון כנגד אנשי האצ"ל, למרות שבעיניי ההשוואה לנאצים היא מזעזעת, והקריאה לנקמת-דם היא בלתי נסבלת. אבל המילה "קין" שמופיעה באותה מודעה מלפני כמה ימים, לוקחת את כל המטען הזה ומביאה אותו, כמות שהוא, לימינו אנו. ומה שמזעזע שבעתיים, הוא העובדה שאנשים עוד מרגישים ככה גם היום.

אבל לצערי זה לא נגמר פה. ישעיהו אשבל פרסם באתר של עיתון הצופה, ביום השנה העברי האחרון לציון פרשת אלטלנה, מאמר בשם "אלטלנה בימים ההם, בזמן הזה", שבו הוא מבקש להקביל בין הסזון ופרשת אלטלנה להלך הרוח ששורר היום נגד המתנחלים. הדברים הם סהרוריים בעיני, אבל אני מניח שהוא מייצג לא רק את קומץ אוהדי בית"ר, ולכן חשוב לעיין בהם. אז הנה כמה ציטוטים גם ממנו (ושוב, ההדגשות הן שלי):

"הפצע המדמם זה חמישים ושש שנים של "אלטלנה", ממאן להגליד. אלא שבעוד בעיני הרוב הקובע באמת, מדובר בטראומה לאומית בסדר גודל היסטורי, בקרב רבים מהמחנה הסזוניסטי "החדש", ציון האירוע הוא סיבה למסיבה נוסטלגית וגעגועים לשפיכת דמי יהודים."

"במסורת ימי ה"סיזון", עושה השיסוי כלפי הקרבן התורן, שהוא כרגיל טובי הפטריוטים של דורנו, אחינו המתנחלים, שמות בנשמות תועות רבות. וכי מה כאלה אמורים לחוש כאשר סופרים, גיבורי תרבות וידוענים אקדמאיים ופוליטיים, מתגעגעים ל"אלטלנה", שלא לומר לאיזה ליל ברתולומיאוס התנחלותי ביהודים, כי "אין לנו אחים"."

"כך, בפרהסיה, מתגעגעים שם ל"אלטלנה" ומטיפים ל"מלחמת אזרחים". לא "מלחמת אחים", שהרי למלחמת אחים צריכים להרגיש אחים, והם לא. לכאלו לא רק שלא מזיז היאר-צייט על קברי 16 הנערים, רובם ככולם אודים מוצלים מאש המשמיד "משם", שהיו למאכולת אש כתוצאה משנאת אחים."

"ואולם, לטובת הללו מתוכנו שמתקשים לתפוש את הזוועה, כיצד נמצאים מתוכנו אנשים יהודים, שדורשים במפגיע לעקור ולהחריב ולהשמיד חיים יהודיים תוססים בארץ ישראל, רצוי בשפיכת דמים. לשרות אלה הציטטה דלהלן מ"פנקס שרות". כך מתאר בספרו הביוגרפי יצחק רבין ז"ל, את מה שקרה סביב "אלטלנה" המופצצת והירוייה, כשנודע לחבריו לפלמ"ח שמנחם בגין נמצא על הספינה המותקפת: "נורתה אש-תופת, בעוצמה בלתי רגילה, מכל כלי הנשק, נפתחה לעבר האניה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וההגנה כלפי הארגונים ומנהיגם מצאו ביטויים בעוצמת האש. איני יודע אם מנחם בגין נמצא על האנייה. אני יודע שהאנייה בוערת..."."

"אש השנאה היוקדת ששרפה את "אלטלנה", מפעפעת מהגעגועים ל"אלטלנה" חדשה, הפעם נגד מתנחלים. איך אמר יצחק שמיר? "הים אותו ים והערבים אותם ערבים". כהשלמת הנ"ל: הסזוניסטים אותם סזוניסטים."

אם כך, לדעת הכותב, שמאלני מצוי, שכמובן לא נמנה על "הרוב הקובע באמת", הוא לא יותר מסזוניסט שצמא לאלטלנה נוספת, שלא לומר לעוד "ליל ברתולומיאוס התנחלותי". והמילים "מלחמת אזרחים" ו"שפיכות דמים" ניגרות בין מילותיו בשטף. אמנם הוא מציג רק את הצד השני, השמאל, כבעל "אש שנאה יוקדת" שמסוגל לפגוע בחיי המתנחלים, ועל הצד שלו הוא לא אומר מילה, אבל עצם העובדה שלדעת אותו כותב שמאלנים חשים ופועלים באופן הדמיוני שהוא מאמץ לעצמו, היא נוראית כשלעצמה. ותרשו לי גם לנחש, שמחשבות מצד אדם על אלימות כלפיו, לא צצות אלא אצל אדם שאינו חף בעצמו ממחשבות על אלימות כלפי אחרים. שוב, מטריד ביותר.

ואני יודע שיהיו כאלו שיתמהו, מדוע אתה נטפל לאדם סהרורי והזוי? אבל זה לא נגמר גם בכך. הנה, יו"ר כנסתנו הנכבד נאם לו לפני כמה שבועות נאום לזכר פרשת אלטלנה בנוכחות ראש הממשלה ונשיא המדינה, אמנם נאום מעובד ומרוסן שקורא להימנעות משפיכות דמים, כפי שנדרש מנציג ציבור רם דרג, אך גם בו ניתן למצוא זרעי פורענות, אם יודעים היכן לחפשם. תזכרו - יו"ר הכנסת, הנשיא וראש הממשלה. והנה חלק מהדברים:

"חמישים ושש שנים לאחר אותו יום רע ומר היום שבו נפלו שישה עשר מלוחמינו בידי אחים, עדיין איננו יכולים לשקוט... עדיין קול דמי אחינו מסרב לידום; עדיין לא הבנו ולעולם לא נבין מה חשבו להם היורים; מה חשבו להם, כשפתחו באש תופת על אחיהם הטובעים בים. על יהודים. לא נבין. לא נשכח. לא נסלח."

"מאז אותו יום דמים נורא, ניצבת לנגד עינינו מצוותו של בגין: להיות אחרים; לשמור גם אל מול גלים של שנאה ודה-לגיטימציה על נצחו של העם הזה, על אחדותו, בהביננו, כי ללא הערבות ההדדית, לא יהיה לנו קיום כאן. פגזיו המקוללים, של מה שהעזו לכנות בשם "התותח הקדוש", כוונו בראש ובראשונה, לאחדות זו אך לא יכלו לה."

"גם היום, אנו עומדים על סף טרגדיה, חלילה, לנוכח החלטות על עקירת אחים מאדמתם. ושוב נשמעת דה-לגיטימציה כנגד ציבור שלם ודווקא כנגד הציבור החלוצי, הציוני, והמסור ביותר. יובל שנים ויותר, אחרי יומה הארור של אלטלנה, נראה והלוואי שנתבדה, כי שוב אנו עלולים לעמוד בפני מבחן נורא."

"מה נעשה אפוא, ביום פקודה, כדי שלא תשוב חרפה שכזו להכתים אותנו בדם אחים? אנו ואחינו המתיישבים, שלוחינו, חלוצי העם, עלולים להידרש בקרוב לקיים את הצו המוסרי הקשה מנשוא של לוחמי אלטלנה והאצ"ל, אשר חרקו שיניים ונצרו את נשקם, לקחה של אלטלנה חד הוא וברור והיום, דווקא היום, הוא רלוונטי מתמיד."

"לקראת הימים הנוראים שאולי, חלילה, לפנינו, אנו מצווים - גם אם בלב נשבר, גם אם בדמע, גם אם נחוש שגבנו אל הקיר, לומר בקול ברור ורם: בל יעז איש ובל יעלה במחשבתו של אדם, להפנות חלילה נשק אל אחים. גם אם ישפילו, יבוזו ויסיתו; גם אם יחרפו ויגדפו את כל היקר והקדוש לנו; גם אם נגזר על המפעל החלוצי המפואר וגם אם חלילה, חלילה! נעמוד מול עקירה, - בל נעז להרים יד על חיילינו או שוטרינו, כי אחינו המה; כי בשר מבשרנו הם."

פעם, היה ברור לכולנו, כי אם יעקרונו, חלילה, מיישוב אחד - יוקמו במקומו שניים! ולכן, היום, על קברם של קדושי אלטלנה, עלינו לחדש שוב את השבועה: גם היום, גם אם יבוזו לנו כמו אז, גם אם יוקיעו וינדו, אנו נוסיף, נרבה, ונחזק אהבתנו ונאמנותנו לה, לארץ חמדה. גם היום, כמו אז, ניאחז בה בידינו, בציפורנינו; ניאבק למענה בכל הדרכים. אך בצד שבועת אמונים לארץ אבות, נישבע גם, כי לעולם, לעולם! גם לא בשעת ייאוש - לא תורם יד אח על אחיו. בל תוכתם שוב קוממיותנו, בדם אחים".

אכן, סוף סוף נאום שפוי שקורא להימנעות מאלימות גם ברגעי מצוקה קשים, אבל כשהדברים נאמרים בהשתתפות השילוש הקדוש - נשיא, רה"מ ויו"ר הכנסת - אני מרשה לעצמי לבקר הכללת מילים כמו "לא נסלח", "מקוללים", "ימים נוראים" ו"ניאבק למענה בכל הדרכים", שכן לכל מילה פוליטית יש משקל. ואם מישהו פה לא סומך על האינטואיציה שלי, שיראה איך מפרשים חלק מקוראי האתר של ערוץ 7 (שם מתפרסם הנאום) את הדברים. אחד מהם פותח במילים "רובי אתה נפלא", ומשם ממשיך ל"תהיה גיבור עד הסוף ותשווה בין רבין ושאר טובחי אלטלנה לכל רשע ומנוול שירים יד על גוש קטיף, חייל מרושע או שוטר ארור שיהיו לבו להאביד לנתץ ולהרוס", ואחר מציין בפשטות כי " Jews have a right and an obligation to fight against the forces of evil".

ונעבור חזרה לשמאל. באתר מקור ראשון נתקלתי במאמר של כותב ימני על ההפגנה כנגד הכוונה לפנות את רצועת עזה, ובפרק מתוכו, תחת הכותרת "קידום מלחמת אחים", הובאו ציטוטים (אני מניח שנכונים) של דברים שנאמרו על ידי אנשי שמאל:

"'הארץ' המשיך השבוע באותו קו: עקיבא אלדר סיים את מאמרו ביום ב' (17.5) בקריאה לאלטלנה: "מחנה השלום זקוק למנהיג שלא יירתע מאיומי המתנחלים ב'מלחמת אחים' ויחדל מחיפוש הקונסנזוס העלום, שעמי איילון מתעקש לרדוף אחריו. מי שדורש מהפלשתינים לבצע 'אלטלנה' בסרבני הפשרה שלהם לא יוכל להתחמק מ'אלטלנה' משלו. דוד בן-גוריון לא יעשה זאת. מי שמחכה לו יגמור בספסל הגמלאים בכיכר"."

"איילון עצמו צוטט ב'ידיעות אחרונות' לפני כחצי שנה (14.11.03) באומרו שאם מתנחלים לא יפנו את בתיהם למרות צו חוקי מהממשלה, אין רע בהפעלת 'אלטלנה' שנייה נגדם. תלונה שהוגשה נגדו על ידי 'נשים בירוק' נדחתה בינואר על ידי הפרקליטות, בנימוק שלא היתה זו הסתה. ייתכן שאיילון התמתן בדעותיו, ואולי מדובר באסטרטגיה של סימום הצד שמנגד. אך העובדה היא שרוב הכותבים מהשמאל תקפו את מתינותו של איילון."

ובאתר של מולדת מייחס אריה אלדד לדברי עמי איילון משמעות חד משמעית - ולא משנה אם גישתו של הפרשן מופרכת - משנה העובדה שהוא ודומים לו חושבים כך:

"איילון מניח שמדינת ישראל תיאלץ להתייחס אליהם כאל אלטלנה שנייה... ספינת הנשק אלטלנה  ועל סיפונה אנשי אצ"ל הוטבעה בירי תותחי צה"ל. רבים מנוסעיה נהרגו. על הפעולה פיקד יצחק רבין. כדי שתכניתו של עמי איילון תצא לפועל הוא מניח שמדינת ישראל תצטרך לנהוג במתנחלים כפי שנהגו באנשי אלטלנה: לירות בהם."

והקריאות לאלטלנה שנייה לא מתמצות רק ביחס לצד הישראלי. נתקלתי בכמה וכמה קריאות מצד כותבים ישראליים שמופנות לעראפת ואבו-מאזן בדרישה לעריכת אלטלנה פלשתינאית משלהם, משל כאילו אלטלנה היתה מהלך מוצלח שנכון לחקותו. אפילו אורי אבנרי, שמתנגד למהלך אלטלנאי פלשתינאי, מתנגד לו רק מטעמי אי מוכנות, ומסכים שבעתיד יהיה נכון לעשותו. אני לא יודע, אני לא מבין גדול בנכונות מהלכים פוליטיים וצבאיים, אבל מלחמת אחים זה מודל חיובי?

עד כאן כמה תהיות. האמת שהיו לי עוד לא מעט קושיות, אבל אינאף איז אינאף. אז הנה, כדי להוריד את הדברים שוב לרמה השפויה של הפרט, אני אביא ציטוט ממשפט אחד שמצאתי באתר של אדם בשם יוסי גולן, שלדעתי מצייר הכי נכון את מה שהיה אז, ואת מה שאני מקווה שיימנע מאיתנו שוב היום:

"השתתפתי בקרבות בצפון הארץ וביוני 1948, בעת חופשה בת"א, פגשתי במגייס לחיל הים, שהיה אז בחיתוליו. היות והוא הכיר אותי כימאי בעליה ב', נלקחתי לבסיס בסידני-עלי. תפקידי הראשון היה לשמור בשפת ים ת"א בעת שהאונייה אלטלנה התקרבה לחוף. כשאנשי האצ"ל התפרצו מכיוון מוגרבי, צעקתי "אני יורה" ופתאום אחד מביניהם צעק את שמי הפולני. היה זה מכר שלי מלודז'. מיד רצתי למפקדה במלון סבוי הסמוך, מסרתי את הנשק ואמרתי "עוד מעט והרגתי בן משפחה"." 

אז הנה הגענו מלודג' לרצועת עזה, ומהמערכה הראשונה למערכה השלישית והמכרעת. היא אולי תיקח שנתיים, ואולי שני עשורים, אבל היא בפתחנו, או יותר נכון אנחנו בפתחה. במוקדם או במאוחר ויכוחים ומהלומות יוחלפו על נחלת אבות רווית דם, ותרשו לי להמר - התותח הקדוש יפגיז גם יפגיז, בשנית. אם ההפגזה תבוא מצד זה או מצד אחר, איני יודע, סביר שמשניהם, אבל ההיסטוריה נוהגת לחזור על עצמה, זה מנהגו של עולם ושל עם. אז הנה לכם חזון קודר ומציאותי ליום תחילת קיץ בהיר שאחרי היום הכי ארוך בשנה.

[ נ.ב. שמאלני: אני בעד פינוי עזה לאלתר. אני פשוט סקפטי ולא מאמין שהמתנחלים יבלעו את הצפרדע הרצועתית בשתיקה, ואחר כך גם את הצפרדע היהודה ושומרונית, וששוטרי מג"ב שרגילים להכות בכל מי שעומד בדרכם, ינהגו בהם אחרת מהדרך שהם כבר הורגלו אליה. שלא לדבר על מחתרות מימין. ואולי גם משמאל. בקיצור, צפו פגיעה. ]