לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מטענים עודפים > להיפטר מהכל. ומייד. כמה שפחות יותר טוב /// מטענים עודפים > לאגור לעת מחסור. בשקיות פלסטיק גדולות /// מטענים עודפים > חלונות שוטפים > וחלומות עוטפים /// מ*ענים **דפים /// מטענים עודפים > בקרוב הסרט
Avatarכינוי: 

בן: 56

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2004

תליתי את הנעליים


 


תליתי את הנעליים, כמו שנהוג לומר. אבל תליתי אותן לא נכון, הפוך. מאז אני נתקל בקשיים של ממש לאחסן בהן כל מיני דברים שדורשים אחסון ושנעליים הן מקום יאה להן. כמו צרור מפתחות, למשל. ניסיתי לשים אחד כזה בנעל ימין התלויה הפוך והוא נפל. ושלא תגידו שלא התעקשתי, ניסיתי גם בשמאלית, והתוצאה היתה זהה. אבל מצד שני אולי זה יעודד אותי להסיר אותן מהסלון. בכל זאת, לא כולם מקבלים בשוויון נפש זוג נעלי ספורט מסמורטטות שתלויות על מסמרים בסמוך לדלת הכניסה, ושהשרוכים הארוכים שלהן משתלשלים עד לרצפה ומאגדים סביבם כדורי אבק צמריים.


כמובן שקיימת גם האפשרות להוריד את הנעליים מהקיר ולתלות אותן הפוך, כלומר ישר, אבל זה נראה לי פתרון קל מדי, ובתור מי שחונך בצבא על ברכי הגישה לפיה פתרונות קלים מביאים לתוצאות מסובכות, אני לא מסוגל לבצע מהלך כזה דרסטי באורחות חיי הבית שלי. לפחות עדיין לא. ושוב, מצד שני, אם אני אתלה את הנעליים ישר במקום הפוך, ואתרגל לשים בהן כל מיני דברים שימושיים, אני לא רואה איך אני אהיה מסוגל בעתיד הקרוב להסיר אותן מהקיר, ומהניסיון למדתי שנעליים ישנות לא משביחות עם הזמן.


אבל זה בכלל לא מה שרציתי לומר. מה שחשוב זה, שלפני כמה לילות חלמתי בלילה חלום, ובחלום אני יושב על הספה בסלון, מול הנעליים, ופתאום אני מרגיש בתוך החלום שעוד כמה ימים אני אחלום על פתרון לבעיה הזו שמטרידה אותי כבר יותר מדי זמן. ומאז, כל היום אני רק מחכה ללילה שיגיע, וכשהוא מגיע, אני מתעורר מהשינה לפחות חמש פעמים במהלך הלילה כדי לבדוק אם כבר חלמתי את החלום הנכון, ואני אף פעם לא מתעורר בלילה ככה סתם מעצמי, אבל עד עכשיו החלום המושיע לא הגיע. היום, מרוב עייפות בגלל ההתעוררויות הליליות שלי, אפילו נרדמתי בצהריים באמצע העבודה, וגם הספקתי לחלום בחצי השעה שישנתי איך אני מתעורר בלילה ושמח שסוף סוף חלמתי את החלום המיוחל, אבל לא גיליתי לעצמי בחלום מה היה בו, באותו חלום שחלמתי בחלום.   


הלילה אני אלך לישון מוקדם ואשתדל לא לקום מהמיטה באמצע הלילה. ואם אני לא אחלום את החלום הזה עד מחר בבוקר, אז איך שאני אקום מהמיטה אני אזרוק את הנעליים לפח, או שאני אתלה אותן לתמיד על הקיר בצורה שאי אפשר יהיה להוריד אותן ממנו. אני לא מוכן לחכות לשום חלום, ולא איכפת לי כמה חשוב הוא, כל כך הרבה זמן. ואם מישהו יתלונן שאין לו איפה לשים את המפתחות, או שהריח בסלון שלי בלתי נסבל, אני אשלח אותו לרדוף אחרי חלום שמישהו חלם שהוא קיים ואולי בכלל אף אחד לא יחלום אותו באמת אף פעם. שיראה מה זה.


 

נכתב על ידי , 5/9/2004 18:53   בקטגוריות חלומות  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



44,454
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללאופרד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לאופרד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)