רומיאה כתבה היום בבוקר פוסט אוהד על ה-Live8 שמופעיו הציפו אתמול את כדור הארץ. אני דווקא חולק על הלגיטימיות של המופעים האלה, שבניגוד לעבר, לא נועדו כדי לגייס מגבית עבור מדינות אפריקה, אלא כדי ללחוץ על מדינות ה-G8 למחול למדינות אפריקה על חוב של יותר מ-40 מיליארד דולר שמדינות אפריקה חייבות להן.
לדעתי, אמנים כמו בונו ומקרתני יכולים לתרום הרבה מיליונים מכיסם, אם לדעתם המטרה כה חשובה, ורק אז הם יוכלו להטיף למדינות ספציפיות למחול על חובות של מיליארדים, אם כי גם אז לדעתי לא תהיה להם לדעתי זכות לדרוש מאחרים לוותר על החזר הלוואות שניתנו על ידם. נתקלתי כבר בטיעון שמדינות המערב ניצלו את אפריקה די והותר בעבר ולכן ראוי שהיום הן יכפרו על מעשיהם, וזה טיעון נכון בעקרון, אבל הוא לא תופס במקרה הזה, כשמדובר על הלוואות שנעשו בעת החדשה, ובייחוד כאשר חלק נכבד ממדינות ה-G8 לא ביצע עוולות היסטוריות באפריקה (יפן, קנדה, איטליה, גרמניה, רוסיה ועוד מדינות המשתייכות לאיחוד האירופאי).
אבל לא על זה רציתי לדבר. עם כל הכבוד לילדים הרעבים באפריקה, ול-50 מליון האנשים שמתים לפי העיתון בכל יום מרעב, לי יש את Pink Floyd שלי.
קשה לי להצביע על הלהקה שאני הכי אוהב, כי זה דבר שמשתנה מעת לעת, אבל Pink Floyd היא ללא ספק הלהקה שהכי השפיעה עלי מוזיקאלית, גם בגלל המונומנטאליות שלה, וגם בגלל שגדלתי עליה ושהתקליטים שלה היו הראשונים שקניתי בעצמי, אי שם בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. אחר כך כבר הפכתי לפריק של הלהקה, השם שלה התנוסס דרך קבע על מחברות בית הספר שלי, פוסטרים שלה היו תלויים אצלי בחדר, וכל מיני תקליטים וקלטות של הופעות נידחות שלה מילאו את הארון שלי.
אתמול, בין אחת לשתיים בלילה, הקרינו את הופעת האיחוד של Pink Floyd (רק 4 שירים, אבל בכל זאת, זה בגדר מיני-הופעה) במסגרת ה-Live8, אחרי פירוד וסכסוכים שנמשכו 22 שנים. ואני, איך לא, התרגשתי מאוד מהאירוע הקצרצר, שעורר אצלי לא מעט זיכרונות. הם נראו זקנים, זה נכון, והקול של רוג'ר ווטרס היה חלוש קצת, אבל הביצועים היו לא רעים בכלל, והגיטרה של דייוויד גילמור נשמעה ממש כמו פעם. והכי חשוב, הם לא נראו פתטיים כמו להקות מזדקנות אחרות שמסתובבות בשטח. לא יכולתי לבקש יותר מזה.
האמת, שזה היה קצת מעציב, כי אין משהו שמזכיר לך כמה התבגרת כמו לראות גיבורי ילדות שלך שהזדקנו, אבל אם להתעלם מזה לרגע, זה היה בעיני האירוע המוזיקאלי של השנה, למרות שזו נמצאת רק באמצעה. ומי יודע, אולי הם יתחילו להופיע שוב, ואני אזכה להגשים חלום ישן שלי, לראות במו עייני את Pink Floyd בהופעה חיה. אם זה יקרה, אני מבטיח לנסות לשכנע בעצמי את שרי מדינות ה-G8 לוותר למדינות אפריקה על חלק מהחובות.
מצאו את ההבדלים:
[לפני]
[אחרי]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
