אני יודע שאני די כפוי טובה איתך, אבל בינינו - לא השתפרתי בזמן האחרון? אני יודע שאני חייב לזקנה בתחנה מרכזית די הרבה כסף (אני באמת משתדל לספור. נראה לי שזה עומד עכשיו על 170. מצד שני - קצת התחשבות, הרי בפעם האחרונה לא עזרת לי למצוא את המפתח). אני יודע שאת כל השעות שאני חייב לצער בעלי חיים בזכותך - עוד לא תרמתי (אבל היי, צמתי ביום כיפור, זה לא קונה לי עוד צ'אנס?).
אני עוד אחזיר את כל החובות בבוא היום.
אין לי הרבה בקשות שהן לא בשבילי. די אנוכי מצדי, אבל זה לא אני שהחלטתי על אופי האדם (נאת'ינג פרסונל, אבל אם האדם נברא בדמותך ובצלמך, כמו שהספר ההוא שלך אומר - לא הייתי לוקח את זה כמחמאה). מדיי פעם צצה איזו בקשה קטנה (על האחרונה, אגב - כל הכבוד. עלית לי על הציפיות), אבל בשבילך זה לא ביג דיל. הרי בראת את שולה המוקשים.
אני מצטער, אבל שוב מגיעה אחת. דונט פאניק, היא קטנטנה ודי מוסרית אפילו, אז בטח לא תהיה לך התנגדות.
אין הרבה אנשים שבאמת, בלי להסס, אני יכול להגיד שמגיע להם שיהיה להם טוב בחיים. אנשים שבעיניים עצומות אני יודע - אותם אסור לך לאכזב. אחרי כל כך הרבה טוב שהם עושים, ודואגים, ונותנים מעצמם (לפעמים יותר ממה שנדמה שהם מסוגלים) - אי אפשר לשקול בכלל את האפשרות שלא יסתדרו להם הדברים בסוף.
בבקשה, אלוהים, רק שזה לא ייקח יותר מדיי זמן.
בתמורה - אני אתן כל דבר שיהיה מבחינתך ראוי (ובלי התחכמויות של לקחת אנשים, סימבאים או דברים ששנינו יודעים שאני לא מתכוון אליהם.)
שֶלָךְ תמיד,
ב. (השם המלא שמור אצלך בספרים איפשהו, לא?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
