משעמם לי, אז החלטתי לעשות בפעם הראשונה (אני יודע שיש אנשים שלא היו מסכימים איתי לגבי הקביעה של הראשוניות) פוסט שהוא חסר כל תוכן או משמעות. למעשה הוא יהיה חסר פואנטה לגמרי, פוסט כדי להעביר את הזמן, אז אתם רשאים להפסיק לקרוא אותו פה - כי בעצם אתם לא תחכימו או תגלו שום דבר חדש בסופו.
וזהו לגבי האזהרה הראשונית.
כשאני חושב על זה - הבטחתי לעצמי לשמור על איזושהי ייחודיות של הבלוג, פוסטים שלא יהיו סתם, שאנשים יקראו ויהנו. אבל לכל בנאדם יש חולשות. והחולשה שלי היא שעמום. אני מוכן ללכת ממש ממש רחוק כשזה נוגע לשעמום. ובכלל - השעמום הורג אותי. מזל שאני מתחיל לעבוד ביום רביעי (אוי, ואני אמרתי שלא תלמדו שום דבר חדש. הנה, למדתם.)
אתם בטח שואלים את עצמכם "אז למה הוא כותב פוסט ב-4:31 בבוקר (עכשיו 4:31, למרות שלמטה שם כתוב 4:21. אתם יכולים לסמוך עליי בעניין הזה), ולא הולך לישון?".
אז הנה העניין - מחר הובטח לאבא שלי (זה אני הבטחתי, אבל אני מתכחש לזה) שאני אצטרף למקום נידח, "בת עין". המקום בערך הוזכר כאן לפני פוסטיים ("יומיים" של פוסטים), משם מגיע הבן-דוד עם התמונות של ה"לפני" ו"אחרי". וגם אבא שלו, שאותו אנחנו הולכים לבקר. והולך להיות כל-כך כל-כך משעמם, כי בנוסף לנידחות של היישוב - הוא גם דתי. ומחר חג. אז מה שנשאר לעשות זה כלום, ולפצח גרעינים. למרות שגרעינים עושים פצעים בפנים וגורמים להשמנה (ככה אומרים, אף פעם לא באמת האמנתי לזה), ובכלל - הם לא טובים לבריאות. גם סיגריות לא טובות לבריאות, וגם אלכוהול, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר. או שאולי נחזור לזה בהמשך.
שניה, brb (שזה Be Right Back וגם Bath-Room Break, ואתם, כאורחים, רשאים להתייחס לזה איך שבא לכם.)
זהו, ההשתנה הושלמה בהצלחה.
כמה קוּל - יש לנו אסלה מעור ששומר באופן טבעי על חום, ועושה ממש חשק לשבת עליה כשקר. למרות שזה לא פרקטי, כי אני חייב להשתין בעמידה. אם אני אשב כשאני משתין אני ארגיש נשי מדיי, למרות שזה ממש מושך (בגלל האלמנט של החימום שכבר הזכרתי).
עלה לי רעיון לסיפור חדש, אבל אתם תאלצו להיעזר בסבלנות (וגם ככה אני משער שאחוז הקוראים שהגיעו לפה שואף לאפס.)
Sentence - התרגום של זה הוא "פסוק" או "דין". וגם בעברית יש לשניהם מילה משותפת - "משפט". נפלאות השפה. כשאני אהיה גדול אני אהיה בלשן. או חוקר טבע. אולי צלם, למרות שהחוש הטכני שלי שואף לשל נקבה (אני לא שובניסט, אבל אתן חייבות להודות שהחוש הטכני שלכן (אל תתנו לי דוגמאות, תסתכלו על הכלל) לא... איך להגיד... טוב בהרבה משל עיוור-קטוע ידיים.)
(Note to Self: לכתוב כל-כך הרבה סוגריים לא גורם לך להיות יותר מובן.)
ולמי שהגיע עד לכאן, הנה הסיבה לכותרת:
(הסיכוי שהיא עירומה הרי גדול בהרבה, אז ככה שטכנית אני כמעט צודק ולכם אין מה להתלונן).
שאו ברכה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
